פייטרים

ב-8 באפריל 1980, ערב יום הולדתי ה-23, הייתי מפקד צוות ביחידת הכלבנים עוקץ, שיחד עם סיירת מטכ"ל וסיירת גולני פרצה באישון לילה לבית הילדים של הקיבוץ ושחררה את הילדים שנתפסו כבני ערובה על ידי 5 מחבלים מארגון חזית השחרור הערבית.

הם היו חמושים ברובים, מקלעים ורימוני יד. במהלך הפריצה איבדנו את אחד החיילים בכוח ואת אחד הפעוטות, שנהרג בקרב היריות. מזכיר הקיבוץ נהרג עוד קודם לכן, כשגונן על הפעוטות בגופו. מתוך שמונת הכלבים המאומנים שליוו אותנו, 3 נהרגו - תומי השנאוצר, טדי וסטיב הדוברמנים.

זו הייתה תקופה מתוחה וקשה במיוחד, שקדמה למלחמת לבנון הראשונה. בעקבות פעולה זו בוצעה פעולת תגמול מקיפה כנגד בסיסי המחבלים בלבנון.

שמוליק כהן: מרכז לוגיסטי ענק

שמאי המקרקעין אל״מ (מיל.) שמוליק כהן - הוביל את הקמת המערך הלוגיסטי הגדול ביותר במזרח התיכון.

בשנת 1993 קודמתי להיות מפקד פלוגת המפקדה של גדוד היחמ"מ (יחידת מודיעין מטרות) הסדיר, שרק הוקם אז כיחידה סודית. עם תום תפקידי וכהוקרה על ההישג הייחודי של הקמת היחידה זכיתי בפרס הרמטכ"ל ומצאתי את עצמי במקום האחרון שחשבתי שאגיע אליו בשירות סדיר – המכללה הלוגיסטית של צבא ארה"ב בפורט לי, וירג'יניה. עם חזרתי ארצה שובצתי כקצין לוגיסטיקה של כל הגזרה המזרחית בגבול לבנון.

 בהמשך לניסיון שלי בהקמת יחידות לוגיסטיות שובצתי במילואים לתפקיד שזוכים לו פעם בדור – הקמת המרה"ס (מרכז הספקה אחוד). זהו המרלו"ג הגדול ביותר במזרח התיכון, שצפוי לכלול כ-225,000 מ"ר של מתחמים לוגיסטיים וכ- 25,000 מ"ר מתחם מנהלתי. מתחמים אלה יחליפו מחסנים ומתקנים לוגיסטיים מיושנים, חלקם מתקופת המנדט.

במכרז התמודדו גופים לא מעטים, כאשר הזוכה הייתה שפיר אוריין, בסכום העומד על כ-6.75 מיליארד שקל ל-26 שנים. המרכז, שהוקם רשמית ב-2019, מרכז את כלל הפעילות במשקי הציוד, ציוד לחימה, חלפים, ציוד רפואי ודלק. זהו אחד הפרויקטים המרתקים של העתקת בסיסי צה"ל לנגב.

כשמאי מקרקעין וקצין מנוסה לא יכולתי לסרב להצעה להשתלב כבר בתחילת ימי היחידה כשותף בכיר בצוות ההיגוי וכאיש המילואים היחיד שנמנה עם צוות התכנון וההקמה. אני גאה גם בימים אלה לשרת בממוצע אחת לשבוע ולתרום את תרומתי הצנועה.

ניסים אסייג: החיים ניתנו במתנה

אל״מ (מיל.) ניסים אסייג, מנכ״ל NSA התחדשות עירונית - ניצל באסון הספארי.

בתקופת מלחמת לבנון הייתי סמל טכני פלוגתי בחטיבת טנקים. אסון הספארי אירע במרץ 1985, כשמכונית תופת התפוצצה סמוך לשיירה של 4 משאיות ספארי, שנסעה לכיוון דרום לבנון. בפיגוע נהרגו 12 חיילי צה"ל ו־14 נוספים נפצעו.

הייתי מפקד שיירת הרכבים, לכן ישבתי ברכב המוביל. חצינו את גדר המערכת, ואז הגיח מולנו טנדר מקומי בצבע אדום בוהק. הורינו לו לעצור ולרדת לשולי הכביש. הוא סטה מעט לשוליים, המתין למשאית הספארי שתתקרב ואז התפוצץ. הייתי היחיד שלא נפגע, החיים ניתנו לי במתנה. סוג של נס. אולי השם שלי ניסים, שניתן לי בגלל הלידה הקשה, קצת סייע.

ב־2003, לאחר 17 שנים של נתק, חידשתי את הקשר עם החיילים ומשפחותיהם בשידור חי בתוכנית "שישי בגאון", שצולמה במקרה באור עקיבא. סיפרו לי שאמורים לעלות את אמא שלי מהקהל לבמה. יהורם גאון ניגש אלי וביקש שאעלה גם. לפתע נפתח המסך, וכל החיילים מהשיירה היו שם. היה לי קשה לעצור את הדמעות. לעולם האירוע הזה יהיה חלק ממני, כי זה מה שהביא אותי להיות מה שאני, ובעיקר עורר בי רגישות לאנשים.

טלי שרון: מפקדת בין גברים

טלי שרון, סמנכ"לית שיווק ומכירות בקבוצת רם אדרת - מ"פ טירונים.

השנה היא 1998, אני מ"כית בצבא, חוזרת מקורס קצינות ומשתלבת בפלוגה כמ"מית מצוינת, כשהמטרה שאני מסמנת לעצמי היא להיות מ"פית. אני זוכרת את ישיבת הפלוגה הראשונה שלי, מ"כית צעירה מול סגל בכיר והמ"פ חיים עושה סבב היכרות. כשמגיעים אליי אני אומרת לו: 'שמי טלי שרון ויום יבוא ואשב במקומך'. כבר אז ידעתי מה אני רוצה לעשות כשאגדל!

להיות מ"פ אישה בבסיס של גברים היה דבר משעשע. אני זוכרת איך קצין הרכב היה תמיד צועק על המ"פ ודורש לשמור על הג'יפים. אף אחד לא חשב לרגע שזו אני שחורשת את הדיונות בחוף ניצנים עם הרס"פ שלי. מדהים איך האנדרנלין מחזיק אותנו ערים! אין יום ואין לילה, רק מטרה ודיוק. הסביבה הגברית עניינה אותי, אתגרה אותי, הרגשתי שאני הכי עוצמתית במקום הזה.

בישיבת הפלוגה הראשונה שלי כמ"פ טירונים ביקשתי מהסגל להגיע בשעה שמונה עם מחברות ועט. הגעתי 5 דקות קודם לכן עם נעליים מצוחצחות והתיישבתי. כולם הגיעו בכיף שלהם, בלי מחברות ובלי עטים. אמרתי להם בלי להניד עפעף: כולכם נשארים שבת, הם היו בשוק. אף אחד לא התעסק איתי מאז.

שם הבנתי שמשמעת ומקצועיות חשובים, אבל זה לא הכל בחיים. אתה יכול להיות מקצוען אמיתי, להיות מדהים במה שאתה עושה, אבל בסוף אם אתה לא בן אדם, אם אין נקודת חיבור לאנשים, לא תיווצר מחויבות לאורך זמן. באותו מעמד החלטתי לראות את האנשים מולי, ולכן מאז ועד היום אני בוחרת להיות מנהיגה רגשית.

רוני מזרחי, נשיא לשכת הקבלנים ובעלי קבוצת מזרחי ובניו - מפקד צוות ביחידת הכלבנים בפריצה למשגב עם