"המדינה הפקירה אותנו, נסתכן ונעבוד בשחור"

אילן זגדון, שף ובעל מסעדת סבא ג'בטו בבאר שבע, לא מצליח לאחרונה לגייס שום עובד: "אנשים מפחדים לוותר על החל"ת שלהם. האחראית הישירה לכך זו המדינה שכפתה על המונים אבטלה, זו ממש מחלה חברתית. בעלי עסקים נסחטים בימים אלה על ידי מובטלים לעבוד בשחור", מתריע.

פעילות כלכלית של הון שחור מהווה חמישית מסך הפעילות בישראל ומסתכמת על פי הערכות בעשרות טובות של מיליארדים בכל שנה. בעשור האחרון רשות המסים צמצמה את התופעה משמעותית, אולם נראה שבימים אלה פעילות בשחור מתעצמת.

אילנית (שם בדוי), מדריכת טיולים, החלה לעבוד בחנות בגדים, גם בשחור. "אני לא יכולה לוותר על הסכום החודשי לדמי אבטלה, זו הדרך היחידה שלי לשרוד. אני מפחדת אבל מעדיפה להסתכן, אני לא אעבוד רק כדי לנשום, אני רוצה לא לאבד צלם אנוש".

עוד בנושא:

• "מתייחסים ל-6 מיליארד כמו לכסף קטן, אבל החשבון יגיע"

• החל"ת מכה פעמיים: הישראלים ששבו לעבודה והוצאו לחופשה בשנית

• "במבט שני, תוכנית המענקים לאזרחים - חכמה"

• אבודים בחל"ת: הקולות מאחורי המספרים

ירון גינדי, נשיא לשכת יועצי המס, חושש: "הפעילות בשחור נולדה בשעת המשבר בעיקר בקרב שכירים שאיבדו את עבודתם וזכאים לדמי אבטלה. הם דורשים ומבקשים לעבוד בשחור. אסור שנידרדר לשם, חברה שעובדת בשחור אין לה זכות קיום מוסרי. מה שאנשים לא תמיד מבינים זה שלא מדובר בכספי מדינה, מדובר בכסף ציבורי. לא משבר הקורונה מוביל אזרחים לעבודה בשחור, אלא משבר האמון החריף שלא נראה כמותו בין האזרחים לממשלה בימים אלה. אנשים מרגישים שהמדינה הפקירה אותם במשך חודשים, בעיקר בעלי העסקים והעצמאים. ביום שבג"ץ יכריע שהמגזר העסקי הוא שווה זכויות, רק אז נוכל להתחיל לאחות את השבר, והדבר ימנע בתורו פעילות כלכלית בשחור".

הכתבה המלאה מחר ב"ישראל השבוע"