מנות קרב: כך שינתה המלחמה את דפוסי צריכת המזון של הישראלים

כמו תחומים רבים אחרים, גם דפוסי צריכת המזון של הישראלים השתנו באופן משמעותי בהשפעת מלחמת חרבות ברזל. בימיה הראשונים של המלחמה העדיפו צרכנים רבים באופן טבעי להזמין יותר משלוחים לבית או למשרד, לעומת ביקור במסעדות. גם אחרי שהמסעדות נפתחו מחדש, מצב הרוח הלאומי גרם לאנשים להתכנס בבית.

שינוי בולט שאפשר להצביע עליו עקב המלחמה הוא בחירה במאכלים שנתפסים "מנחמים" ומעודדים יותר מבחינה רגשית, מה שהפך את הגלידה, למשל, למנחמת הלאומית הרשמית, ובשבועות הראשונים למתיחות הביטחונית ניכרה עלייה של 70% בהזמנת גלידות בישראל.

והליקוק המתוק לא לבד: לפי נתוני פלטפורמת המשלוחים וולט, המנה המובילה בתחום המשלוחים מתחילת המלחמה היא הצ'יפס. אחריה מדורגות, בסדר יורד, שווארמה, נאגטס עוף, המבורגר, שניצל ופיצה.

ארוחות הערב הוקדמו

בן פילדמן, מנהל מחלקת מסעדות בוולט ישראל, מסביר את השינוי שחל בצריכת מזון במשלוחים ממסעדות לאורך חודשי המלחמה. "כל ישראל התעוררה למציאות הזויה ב־7 באוקטובר, וצריך לציין כי 50% מהעסקים לא הצליחו לפתוח את שעריהם בתחילת המלחמה. כשהכל התחיל, נדרשנו להבין איך אנחנו שומרים על ביטחון השותפים שלנו, והיה לנו ברור שאנחנו נשארים פעילים.

"אנחנו פועלים 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע. יש לנו יותר מ־7,000 עסקים שאנחנו עובדים איתם ויותר מ־15 אלף שליחים, וביצענו שינויים רבים במערכת שלנו כדי לתת את המענה הנדרש למצב.

"מבחינת דפוסי הצריכה, הבחנו בהרבה שינויים בשבועות הראשונים למלחמה. אם בשגרה אנחנו רגילים לקבל הזמנות למשרדים בשעות הצהריים, הרי מ־7 באוקטובר ראינו יותר הזמנות לבתים ולמשפחות, לצד גידול בארוחות ילדים.

"כמו כן, נרשמו שינויים בשעות ההזמנה הרגילות. בדרך כלל יש צבר של הזמנות מוקדם בבוקר, ממאפיות, ובמלחמה זה פחות קרה. בימי שגרה מזמינים ארוחות צהריים למשרד ולבית סביב השעה 11:30, אבל במלחמה השעה התאחרה. מנגד, דווקא ארוחות הערב הוקדמו. בדרך כלל, בשגרה, ההזמנות לערב מתקבלות בין 19:00 ל־22:00, אבל בחודש הראשון למלחמה ראינו הקדמה ל־21:00-18:00. 

"מבחינת הסופרמרקטים, ראינו בהתחלה תופעה של אגרנות מצד הצרכנים, בעיקר בגלל אי־ההבנה שהיתה בנוגע להנחיות פיקוד העורף. ראינו אז צריכה גדולה של חטיפים ומתוקים, מים מינרליים, שימורים ועוד".

לדברי פילדמן, אחרי התקופה המתוחה, כעת ניכרת מגמה מבורכת של חזרה לשגרה מבחינת דפוסי צריכת המזון. "לצער כולנו, בתחילת המלחמה עשרות מסעדות נאלצו לסגור את שעריהן לצמיתות. זה היה עצוב. אבל כיום יותר ויותר אנשים מגיעים לבלות בתל אביב, המשרדים מתמלאים שוב וגם בתי ספר חזרו לתפקד".

פילדמן מציג את פילוח הערים מבחינת הפעילות של וולט בעקבות המצב: "לפני שלושה חודשים סגרנו את אזור קריית שמונה למשלוחים, ולצערנו אנחנו עדיין לא פעילים שם. גם את אשקלון סגרנו בהתחלה, אבל מאז חזרנו אט־אט. שם הסגירה נבעה יותר מהחלטת העסקים שלא לפתוח בשלבים הראשונים של המתיחות".

מסעדות הפאר טרם התאוששו

איתן זינגר, מנכ"ל חברת סיבוס־פלאקסי, שמתמחה בהטבות לעובדים, אומר שתקופת המלחמה מתחלקת מבחינת הצריכה לשניים. "בחודש שאחרי 7 באוקטובר כולנו היינו שרויים בהלם ובצער, וזה השפיע מאוד על ההרגלים שלנו. זה פגע באחוזים לא קטנים בישיבה במסעדות, והראשונות שנפגעו היו ארוחות הערב. לכן הדבר השפיע באופן דרסטי יותר על המסעדות היוקרתיות.

"זה היה חודש מאוד דרמטי, שהשפיע על הנפש של כל ישראלי, והמסעדות היו אחד הגורמים הראשונים שהרגישו בזה. רק אחרי חודש, באמצע נובמבר, ראינו חזרה לשגרה לצד המלחמה. עם ישראל סתגלן, במובן הטוב של המילה. מצב הרוח עדיין כבד ומאתגר, וכולנו חווים את זה כאזרחים, אבל ניכרת חזרה למסעדות ולדפוסי הצריכה הקודמים, קרי המסעדות שפועלות בערב, ארוחות צהריים וכל סוגי המטבחים והבילויים כאסקפיזם".

לדברי זינגר, בשבוע הראשון למלחמה ירדה תפוסת המסעדות לשפל של כמעט 10% לעומת התקופה שלפניה. "זה היה הלם, אבל בהמשך המגמה התייצבה. אחרי חודש זה כבר היה 20% למסעדות ו־80% למשלוחים, וכעת מדובר ב־40%לעומת 60%, שזו למעשה העוגה הרגילה והשגרתית. כיום הדפוסים כבר ממש דומים לחודשים יולי-ספטמבר לפני המלחמה. יש חזרה לישיבה פיזית במסעדות, וההזמנה לסועד עומדת על 47 שקלים בממוצע - ללא שינוי לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה".

זינגר מסביר כי עדיין ניכרת פגיעה במסעדות פאר. "יש פחות אורחים ומשלחות מחו"ל, ופחות חדווה לחגוג אירועים כמו ימי הולדת. מי שמשלמות את המחיר הן מסעדות היוקרה, שמורגלות באירוחים כאלה. הן לא חזרו עדיין לשגרה, ואני מעריך שמדובר בירידה של 20% בתפוסה שלהן כעת. הן נהנות מאוד כשהאווירה הכללית שמחה וחיובית, וזזות מהר מצד לצד בהתאם למצב הרוח. אם ממוצע ההזמנה לסועד במסעדות העממיות חזר לעצמו - במסעדות היוקרה זה עדיין לא קורה".

מבחינת הטרנדים, אומר זינגר: "היה טרנד כובש בהתחלה, והוא ביקוש לאוכל ישראלי. זה ניכר בעיקר במסעדות שבהן בעל הבית נקרא לשירות מילואים ובן או בת הזוג נשארו לנהל את המקום. ההזמנות מהמקומות הללו ישבו על הסולידריות הישראלית ועל תחושת הלאומיות החזקה. גם עכשיו זה עדיין קיים".

הנפגעות - אשקלון ואשדוד

לפי נתוני חברת "אונטופו", שמתמחה במקסום הושבה במסעדות ובאוטומציה של הזמנות מקום באונליין, הערים המחופשות ביותר בתחום הן תל אביב, ראשון לציון, ירושלים, חיפה ופתח תקווה. לעומתן, הערים שנפגעו, עם ירידה של 50% בהזמנות בתקופת המלחמה, הן אשקלון ואשדוד.

לדברי דניאל מוסטקי, מנהל "אונטופו" ישראל, עם תחילת המלחמה, באוקטובר, נרשמה ירידה חדה של כ־65% בתפוסת המסעדות ובביקושים בכל רחבי הארץ, לעומת אוקטובר 2022. בנובמבר החלה התאוששות במרכז הארץ, אך עדיין ניכרה ירידה של 22% לעומת נובמבר 2022.

"בדצמבר, לעומת זאת, בעקבות הפסקת האש הזמנית שהושגה, וגם בעקבות העובדה שרוב הישראלים נשארו בארץ ולא טסו לחופשות חנוכה, כריסמס ושנה אזרחית חדשה בחו"ל, חלה עלייה בביקושים ובהזמנות למסעדות, בהיקף כולל של 15%-10% לעומת דצמבר הקודם".

והמתכון הכי מבוקש הוא:

גם בתחום חיפוש המתכונים חל שינוי בטרנדים בעקבות המלחמה. אם בתקופת הקורונה, למשל, הלהיט התורן היה מתכון לאפיית חלות לטקס הפרשת חלה, בתקופת "חרבות ברזל" מוקמו במקום הראשון סופגניות האשל. 

לפי נתוני גוגל, המתכונים הכי טרנדיים אחרי סופגניות האשל היו עוגיות "מגולגלות קינדר", מרק אפונה יבשה, סחלב, לביבות תפוחי אדמה, מרק גריסים, ספינג' ומרק עדשים ירוקות. יצוין שהביקוש לחלק מהמנות הושפע מחג החנוכה.

אלירן לוי, דובר גוגל בישראל, מוסיף שהמתכון המבוקש ביותר בשקלול 2023 כולה היה גם הוא מתכון לטקס הפרשת חלה, כמו בקורונה. אחריו, באופן מפתיע, מתכונים לחזרת, מגולגלות קינדר, מרק חרירה, פאי רועים, פשטידת בניצה, תפוח אדמה מוקרם, קראנץ' קורנפלקס, נאגטס ועוגת וניל. בתיאבון!