המדד ירד ב־0.9%; האוצר: לא מיתון, השפעות מבחוץ

בשורה לא משמחת לכלכלה הישראלית: מדד המחירים לצרכן לחודש ינואר ירד ב־0.9% בהשוואה לחודש הקודם - כך עולה מהנתונים שפירסמה אתמול הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מדובר בנתון חריג למדי, הואיל ומאז ספטמבר 2006 לא נרשמה ירידה חדה כל כך במדד.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

הירידות הצליחו להפתיע גם בכירים במשק ואנליסטים אשר חזו ירידה, אך בשיעור מתון יותר של כ־0.6% בלבד. ירידות מחירים משמעותיות נרשמו בסעיפים הבאים: דלק ושמנים (8.8%), הלבשה והנעלה (6%), תחבורה ותקשורת (1.9%), דיור (0.9%), אחזקת דירה (0.8%) וחינוך, תרבות ובידור (0.6%).

לעומת זאת, עליות מחירים נרשמו בעיקר בסעיפים ירקות (4.2%), ריהוט וציוד לבית (0.4%) ובריאות (0.2%).

במשרד האוצר ניסו אתמול להרגיע את הרוחות ולהדגיש כי אנחנו לא במיתון. "להערכתנו, האינפלציה השלילית אשר נצפתה בישראל אינה נובעת בעיקרה מחולשה בביקוש המקומי, אלא נובעת ברובה מזעזועים חיצוניים בהיצע. ירידות המחירים נובעות גם מהשפעות היצע חיוביות כגון הצניחה במחירי הנפט", כתב הכלכלן הראשי של משרד האוצר, יואל נווה, בסקירה הכלכלית השבועית שפירסם.

נווה הוסיף כי סביבת האינפלציה הנמוכה אינה נחלתה הבלעדית של ישראל ומתקיימת גם "במדינות אחרות, לרבות ארה"ב וגוש היורו, שרשמו אינפלציה שלילית בדצמבר". לדבריו, בחלק מהמדינות רמות האינפלציה השליליות מלוות בהאטה בפעילות הכלכלית, ואילו בישראל היא נובעת מהצניחה במחירי הנפט, החשמל והמים. עם זאת, נווה הבהיר כי בנק ישראל עשוי לנקוט מדיניות מוניטארית מרחיבה כדי למתן את לחצי התיסוף.

נוסף על כך, נווה הסביר כי העלאת שיעורי האינפלציה לתוך היעד היא מגמה רצויה עבור המשק, גם אם הסיבות להאטה באינפלציה הן בעיקרן מצד ההיצע. "חברות הדירוג הבינלאומיות צופות כי הכלכלה הישראלית תחזור לצמוח בשיעורים שנתיים הגבוהים מ־%3", אמר נווה.