"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"נשק גרעיני פיננסי": רוסיה קרובה לסילוק ממערכת התשלומים העולמית SWIFT

המהלך דורש הסכמה של כל אחת מ-27 מדינות האיחוד האירופי ויתחיל את מידורה של רוסיה מהסחר העולמי • איטליה הודיעה כי לא תתנגד אם יוסכם על המהלך, וגרמניה תתמוך בהגבלות "ממוקדות" • הסיבה לעיכוב בהחלטה: התלות האנרגטית של אירופה במוסקבה

,עודכן
0השמעה
הנשיא פוטין., צילום: אי.פי

בעקבות הפלישה לאוקראינה:רוסיה קרובה לסילוק ממערכת התשלומים העולמית SWIFT.

על פי סוכנות הידיעות בלומברג, המהלך דורש הסכמה של כל אחת מ-27 מדינות האיחוד האירופי. איטליה הודיעה היום (שבת) כי לא תתנגד במידה שיוחלט על המהלך. ראש ממשלת איטליה, מריו דראגי, אמר לנשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי כי הוא תומך באופן מלא בקו של האיחוד האירופי בנוגע לסנקציות, כולל הסילוק של רוסיה ממערכת התשלומים SWIFT.

לפי דיווחים ברשתות זרות, גרמניה תומכת בהוצאת רוסיה ממערכת התשלומים בינתיים באופן מוגבל. "אנחנו עובדים בדחיפות על איך להגביל את הנזק הנלווה של ניתוק מ-SWIFT באופן כזה שישפיע על האנשים הנכונים. מה שאנחנו צריכים זה הגבלה ממוקדת ופונקציונלית של SWIFT", אמרו הערב שרת החוץ, אנאלנה בארבוק ושר הכלכלה רוברט האבק בהצהרה משותפת.

נשיא ארה"ב ביידן,צילום: איי.פי

בה בעת, נשיא ארה"ב ג'ו ביידן הודיע ביום חמישי האחרון על החבילה השנייה של סנקציות כלכליות על רוסיה, שלא כללו את הניתוק שלה ממערכת SWIFT.

מדובר במערכת תשלומים מאובטחת המאפשרת תשלומים בן יותר מ-200 מדינות, והיא נחשבת למערכת תשלומים העיקרית בעולם שמקשרת בין 11,000 מוסדות פיננסיים ברחבי העולם.

ניתוקה של רוסיה ממערכת זו תהווה צעד ראשון ועיקרי בהדרת רוסיה ממערכת הסחר העולמית. על רקע זה, נשיא צרפת עמנואל מקרון הגדיר זאת כ"נשק גרעין פיננסי".

אמנם רוסיה נערכה לעיצומים ופיתחה מערכת תשלומים משלה בשם MIR, אך זו לא זכתה להצלחה רבה.

חשש להפסקה באספקת הגז הטבעי מרוסיה

הנשיא ביידן אמר ביום חמישי בערב כי הסילוק של רוסיה מ-SWIFT נשקל כאחת האופציות לסנקציות, אך לדבריו מניעת הגישה של רוסיה לדולרים, אירו, יין ופאונד עליה הוחלט, נחשבת לסנקציה חמורה יותר.

הסיבה להתמהמהות מצד המערב בנוגע לניתוק של רוסיה מ-SWIFT היא התלות האנרגטית של האיחוד האירופי ברוסיה - כ-40% מהגז במדינות האיחוד מסופק על ידי גזפרום הרוסית.

איטליה וגרמניה הן מבין המדינות עם חשיפה הגדולה ביותר לגז הרוסי, והחשש הוא כי ניתוק ממערכת הסליקה תוביל להפסקת האספקה של הגז הטבעי מרוסיה.

עם זאת, כפי שכבר כתבנו, אירופה תוכל למצוא מקורות אנרגיה חלופיים ממדינות כמו איחוד האמירויות וסעודיה, אך מדובר בתהליך שייקח זמן.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר