רה"מ נפתלי בנט ושר האוצר אביגדור ליברמן הציגו השבוע תוכנית להורדת יוקר המחיה, אך הדעות לגביה היו חלוקות כיוון שאינה מטיבה עם חלקים גדולים בציבור ולא כוללת את העצמאים והעסקים שנפגעו בגל הקורונה החמישי. גם משפחות או אזרחים פרטיים שאינם עומדים בקרטיריונים לא היו מורצים מתוכנית הממשלה.
שלי ואבי לאון, מאפרת ובעל בית תוכנה, הם הורים לבר (16), גל (13) וטל,(9) ומתגוררים בראשון לציון. לדברי שלי, "התוכנית עצמה היא טובה, אבל למה לא לכלול את כל הגילים?".
"אנחנו חשים את יוקר המחיה וזה לא שניתן לנו סיוע, במיוחד בחודש האחרון שהיו בו מלא ביטולים בגלל המצב", מסבירה שלי. "שר האוצר אמר לנו שאנחנו צריכים למצוא פרנסה בזמן שלא הייתה עבודה. כלומר, הוא אמר 'לכו תעבדו' בעוד שאין מענקים. אם אין מצבורים בצד או מישהו שיעזור, את פשוט נופלת כל פעם מחדש. יש לי חברות שהן עצמאיות והן לא גומרות את החודש.
"מבחינת ההחלטה להגביל את הגילים בין 6 ל-12 - זו הזיה. למה זה מוגבל לגילים הללו? מה עם הילדים בגילים האחרים? לא צריך לכלכל אותם?
"ככל שהילדים גדולים יותר - יש יותר הוצאות. יש להם פעילויות רבות ואין הנחות. כיתה י"א, למשל, זו הכיתה הכי יקרה שיש. יש טיולים שנתיים ויש עוד הוצאות. אם היו נותנים נקודות זיכוי לילדים בכל הגילים, זה היה מקל עלינו מאוד. במיוחד לאור התקופה האחרונה, שבה נפגענו מאוד. זה מחזיר אותנו לגל הראשון".
לדבריה, "הקורונה זו מחלה מטורפת והממשלה לא נותנת לה מענה. את מוצאת את עצמך כשאת לא יודעת מה לעשות. את מתחילה פתאום לחפש פתרונות יצירתיים מה עוד לא עשית בשביל להביא עוד כסף הביתה".
"לאור המצב, כל תוכנית סיוע יכולה לעזור", היא מוסיפה. "היום, על מנת לגדל שלושה ילדים, צריך להרוויח 40-25 אלף שקלים בשביל לחיות טוב ולא מהיד לפה, לטייל ולנסוע.
"אם משפחה מרוויחה פחות מ-25 אלף שקלים, זה ממש קו העוני. צריך להוריד את יוקר המחיה, למשל להוריד את המע"מ שהוא הכי גבוה, זו עלות מטורפת. אנחנו מרוויחים בשקלים, אבל מרגישים כאילו אנחנו קונים בדולרים. טוב עשתה הממשלה שהחליטה על התוכנית הזו, אבל זה מעט מדי. מעתה צריך לחשוב על עוד דברים שמתייחסים לכל האוכלוסייה".
לילך ורותם טביב מאבן יהודה הם הורים ליהונתן (12) וליהב (7). לילך היא פקידת קבלה במשרד עורכי דין ורותם הוא איש תמיכה טכנית בתחום המחשבים. אף שמשפחת טביב תקבל את הטבת המס, רותם מסרב להתרשם ולהתרגש מהתוכנית.
לדברי רותם, "מבחינת התוכנית מדובר בנקודת מס אחת בלבד. זה אומר שהיא לא כזו מועילה, לנוכח כל ההתייקרויות. אני אראה את זה בברוטו ולא בנטו - וזה לא מכסה אפילו את הקניות השבועיות שלי. זה סוג של לעג לרש, כי אם מתייחסים לכל ההוצאות החודשיות שמתייקרות כמו דלק, קניות בסופר, חשמל, מים וארנונה - אני נשאר עם אותו ברוטו. הנטו לא מספיק לאור כל ההתייקרויות האלה. המדינה היתה צריכה להימנע מלהעלות את מחירי הדלק והחשמל. כשמחיר הדלק עולה, המדינה מר וויחה מהמיסוי המטורף עליו.
"כאשר אתה גר במושבה ואין תחבורה ציבורית נורמלית, אתה נאלץ להשתמש ברכב הפרטי יותר ואז אתה מתדלק יותר", מציין רותם. "מבחינת קניות בסופר, אנחנו מגיעים עם רשימה מדויקת, ומשתדלים לא לחרוג ממנה. צמצמנו את הקניות. אנחנו מנסים להפוך לצרכנים חכמים וקונים תחליפים זולים יותר או במבצעים. בנושא החשמל, אנחנו משתדלים להיות ערניים יותר לחיסכון.
"אני יכול לומר באופן חד משמעי שכל נושא ההעלאות לאחרונה פוגע בנו", הוא מדגיש. "אנחנו נשארים עם אותו הסכום שאנחנו מרוויחים ומוציאים יותר, וזה פוגע במה שאנחנו יכולים לתת לילדים שלנו בחוגים ובהעשרה. לקבל נקודת זכות אחת זה לא עוזר לנו יותר מדי. כאמור, המדינה צריכה לבלום את כל ההעלאות שמתוכננות, להוריד מיסוי על הדלק ועל החשמל, לבדוק את מחירי המזון ומחירי המחיה. כמו כן, צריך להוריד עלויות בנושא הדיור, להפחית עלויות בריביות למשכנתאות, ובגדול לעזור לצעירים שעובדים וקורעים את עצמם ורוצים להמשיך לגור היכן שגדלו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו