באוצר ביקשו לתת חצי נקודת זיכוי לכולם, אך בנט קבע: רק הורים יזכו בהטבה - ויקבלו יותר

איך הגענו למצב שבו תוכנית להורדת יוקר המחיה שמכילה הורדת מכסים נרחבת לא נתקלת בהתנגדות מצד יבואני המזון?

לפי דברי בכירים בממשלה, לפני כמה שבועות כשרק החלה הסערה הציבורית, ראש הממשלה נפתלי בנט כינס את צוותו ואמר שיש "הזדמנות מצוינת" לטפל ביוקר המחיה, והחליט שלא להמתין לתקציב הבא. כל זאת, מתוך אמונה שהלחץ הציבורי והתקשורתי יצר היתכנות פוליטית להעביר תוכנית נרחבת, שתעסוק גם בהורדת מכסים על שלל מוצרי צריכה, ללא חשש מהפעלת לחץ של לוביסטים על חברי הכנסת.

"לא עוד אירוע טכני"

התוכנית הוכנה בתוך שבועיים בלבד - במהירות הבזק בהתחשב בהיקפיה. בנט אומר למקורביו כי הוא "מרוצה מליברמן, הוא לא פופוליסט, ומזמן לא היה שר אוצר שמוכן היה לקבל החלטות כה לא פופולריות".

במרכז התוכנית עומדת כמובן הטבת המס למשפחות עם ילדים בגילים 12-6, שיקבלו הטבה בגובה של 223 שקלים לחודש עבור כל ילד - עלות הצעד נאמדת בכ-2.1 מיליארד שקלים, כמחצית מהתוכנית. מדוע ההטבה ניתנה דווקא להורים לילדים בגילים האלה? לתפיסת מקבלי ההחלטות, ההוצאות על ילדים הולכות וקטנות ככל שהם מתבגרים, ולכן בשלב ראשון הוחלט להיטיב דווקא עם קבוצת הגיל הזאת.

המהלך זכה לביקורת בשל העובדה כי נעשה ללא מבחן הכנסה, וייהנו ממנו גם הורים שמשתכרים 40 אלף שקלים וגם הורים ממעמד הביניים. הסיבה לכך שהוחלט לא להחריג אף משפחה שמרוויחה מעל סכום מסוים היא התפיסה האידיאולוגית של ראש הממשלה בנט, הדוגל בעיקרון של "כלכלה חופשית". נוסף על כך, ככל הנראה היתה התנגדות לעוות את מערכת המס כולה.

באופן חריג, בנט היה מעורב בכל פרטי התוכנית, וכזכור הגיע גם ללשכת שר האוצר. בנט הוא זה שהתעקש להיטיב דווקא עם ההורים העובדים ממעמד הביניים שכורעים תחת הנטל הכלכלי של ההוצאות, במיוחד בתקופה הנוכחית - שבה המחירים עולים, בעוד השכר לא משתנה.

לתפיסת ראש הממשלה, מדובר באוכלוסייה שמשלמת את המחיר הגבוה ביותר בגל ההתייקרויות הנוכחי, בשל ההוצאות על הילדים, ומדיניות המיסוי החדשה תהיה הוגנת יותר ותגדיל להן את ההכנסה הפנויה. בהקשר הזה נציין כי היקף הסובסידיות והטבות המס למשפחות עובדות צעירות בישראל נמוך ביחס למדינות מפותחות אחרות.

ל"ישראל היום" נודע, כי ערב לפני הדיון המקצועי ששר האוצר קיים עם שרת הכלכלה וגורמי המקצוע, התפיסה של האוצר היתה מתן חצי נקודת זיכוי לכל אזרחי ישראל, ולאחר שבנט התערב, הוחלט כאמור להעניק נקודת מס לכל הורה לגילאי 12-6. שר האוצר ואנשי משרדו התחברו לתזה של ראש הממשלה, אף שברירת המחדל שלהם היתה כאמור להעניק חצי נקודת זיכוי לכל אזרח.

"עבורי זה לא עוד אירוע טכני", אמר בנט למקורביו. "זה משהו ערכי שירשתי קצת מאבא שלי - את ערך העבודה. מדינת ישראל מתכוונת לקחת פחות כסף ממי שעובדים". בנט ראה את התוכנית כמעין "תנופה" למשק לאחר תקופת הבידודים ההמוניים, והמטרה היא להקל בראש ובראשונה על משפחות עם ילדים.

מהיכן יבוא הכסף?

יאיר פינס, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אמר בשיחה עם "ישראל היום": "התוכנית הכלכלית מתמקדת בהורים לילדים משום שזאת ההשקעה הטובה ביותר. ראשית, הכסף הפנוי ילך לצריכה פרטית שתגביר את הפעילות הכלכלית והצמיחה, תוך מיקוד במשקי בית שהכי מתקשים להתמודד עם יוקר המחיה, שילוב עבודה עם גידול ילדים ושנתיים לא פשוטות של קורונה".

מהיכן יבוא הכסף? למרות גל האומיקרון, המדינה נהנית מגאות חסרת תקדים בהכנסות ממסים. בחודש ינואר היקף הגבייה הגיע ככל הנראה לשיא כל הזמנים - 47 מיליארד שקל. כתוצאה מכך, גם הגירעון של ישראל מצטמצם בצעדי ענק וצנח כבר לרמה של 3.3% - טוב יותר מהתחזיות האופטימיות ביותר, ובהשוואה למצב המשק טרום משבר הקורונה. גם בהשוואה הבינלאומית, הגירעון של ישראל הוא בין הנמוכים בקרב המדינות המפותחות.

"החבילה הבאה תהיה בסוף פברואר-תחילת מארס. לא גמרתי לתקן את כל העוולות", הבטיח ליברמן.

בתוך כך, זעם רב נרשם במגזר החרדי לאחר פרסום התוכנית. הח"כים החרדים טענו לרדיפת החרדים. "הם מסיתים, ‏הם מפלים, הם שונאים והם נוקמים בחרדים", כתב ח"כ משה אבוטבול (ש"ס), וח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) האשים: "שר האוצר פוגע שוב בחלשים ומעשיר את העשירים מתוך רדיפה וניכור".ביום שאחרי הצגת התוכנית, שעיקרה תמיכה בבני זוג שיוצאים לעבודה, התסכול ניכר ברחוב החרדי. "לא מעניין אותם שאנחנו בקושי סוגרים את החודש", זעם יהודה כהן, תושב בני ברק. "בהתחלה הם טענו שזה רק מס על מיצים וכלים חד-פעמיים, אבל עכשיו יצא המרצע מן השק. הם מחפשים איך לפגוע בחרדים".

"הצעות ריקות מתוכן"

העצמאים הביעו תסכול מהיעדר ההתייחסות אליהם במסגרת התוכנית. צמרת אביבי, מובילת מחאת העצמאים, הצהירה: "אנחנו מרגישים שמזלזלים בנו ושאנחנו שקופים. הממשלה פועלת נמרצות כדי להכחיד אותנו ולא ברור לנו למה".

גם גיל וקנין, יו"ר איגוד מעסיקי ישראל, מתח ביקורת: "אני לא רואה בהצעות הללו פתרון כלשהו, כי הן ריקות מתוכן. התוכנית לא מתייחסת למי שבאמת נפגע - השכבות החלשות".

בהכנת הידיעה השתתפו היאלי יעקבי-הנדלסמן וחנן גרינווד