מטבע בתנופה: התחזקות השקל נמצאת רק בתחילתה

בשנת 2001 שער החליפין שקל-דולר נגע בחמישה שקלים לדולר אחד. מאז, במשך כ-20 שנה, שיעור האינפלציה בארה"ב היה כפול משיעור האינפלציה בישראל, ושיעור הצמיחה של הכלכלה האמריקנית היה חצי מזה בישראל. אין פלא, אם כך, ששיעורו של השקל התחזק במידה כה ניכרת בתקופה זו אל מול הדולר, ומחמישה שקלים לדולר אנחנו על סף ירידה מקידומת של שלושה שקלים.

בהסתכלות קדימה, בעשור הקרוב אמורים לעמוד לרשות המשק הישראלי כמה כלי נשק אסטרטגיים שלא ידענו כמותם מעולם ועמודי תווך משמעותיים מחוללי צמיחה מהותיים.

הראשון הוא המהפכה הטכנולוגית והיותה של ישראל מעצמת היי-טק - כבר לא סטארט-אפ ניישן אלא היי-טק ניישן. המשמעות הכלכלית והתזרימית (מטבע זר) אל תוך ישראל היא אדירה, וכך גם הצמיחה הנגזרת. דווקא הקורונה האיצה את התהליך שאולי היה מתרחש בעוד 15-10 שנה, למציאות עכשווית שלא תשתנה במהרה ולה היבטים מגוונים כמו טכנולוגיה, סייבר, אגרוטק, ווטרטק, אוטוטק, מדיקל, תעשיות טכנולוגיה ביטחונית ועוד.

עמוד התווך השני הוא עצמאות אנרגטית, שאת פירותיה טרם ראינו באופן מהותי. הכנסות המסים המשמעותיות מייצוא הגז הטבעי בשנים הקרובות ילכו ויתגברו ויכניסו מטבע זר בהיקפים עצומים לקופת המדינה.

העמוד השלישי הוא הסכמי אברהם, שאת פירותיהם טרם התחלנו לראות. ההסכמים הכלכליים והאסטרטגיים הללו יביאו למימוש פוטנציאל כלכלי עצום למדינת ישראל.

על כל אלה נוסף אולי היתרון הכי גדול של המשק הישראלי - המכפיל הדמוגרפי. בעוד עשר שנים ישראל תהיה מדינה עם יותר מ-12 מיליון תושבים, והאוכלוסייה שלה תהיה צעירה. המשמעות היא פוטנציאל צמיחה חריג של המדינה, בעיקר בתשתיות, במוצרי השקעה, במוצרי צריכה ועוד.

כל אלה עשויים להביא את כלכלת ישראל לעשור הזהב שלה, ולהביא את השקל לשערי חליפין שכרגע נראים לנו דמיוניים. עם כל הסיכונים ואי הוודאות שבדרך, ייתכן שאת חוזקת השקל רק התחלנו לראות, ובעתיד שער חליפין של שני שקלים לדולר או שני שקלים ליורו אחד בהחלט יהפכו למציאות.