"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הדולר מגיע לשפל חדש מול השקל

בנק ישראל רכש כ־30 מיליארד דולר השנה ובכך שמר על יציבות שער המטבע עד כה, אך בימים האחרונים הוא נמנע מלהתערב

,עודכן
0השמעה
שער הדולר הולך ומתחזק (להמחשה), צילום: דודו גרינשפן

בימים האחרונים הדולר מגיע לשפל חדש מול השקל, ואילו בנק ישראל נמנע מלהתערב. במהלך המסחר אתמול הוא כבר נשק ל־3.1 שקלים לדולר.

הפעם הקודמת שבה שער הדולר היה נמוך מ־3.2 שקלים היתה רק בחודש ינואר השנה, לתקופה קצרה שבה הוא נסחר ב־3.18 שקלים.

בנק ישראל תרם רבות לייצוב שער הדולר, כשהגביר את קצב רכישות הדולרים בחודשים שבהם הדולר אמור היה להיחלש הרבה יותר.

בצעד יוצא דופן בנק ישראל הודיע בסוף השנה שעברה, כי השנה הוא ירכוש דולרים בהיקף של 30 מיליארד דולר, ובהמשך הבהיר שמדובר בסכום רכישה מינימלי.

ואכן, כבר בסוף הקיץ הוא השלים את ההקצאה העצומה הזו. בתקופה זו, הוא נמנע מלהתערב בשוק, וכתוצאה מכך הדולר פרץ את המשוכה של ה־3.2 שקלים.

השפעות האינפלציה

לדברי גיא בית־אור, הכלכלן הראשי של פסגות: "בעבר, כשהאינפלציה בישראל היתה מתחת ל־1% והיה חשש שהתחזקות השקל תמשיך לדחוף את האינפלציה מטה, בנק ישראל חשש מהשפעות השקל על האינפלציה, וכתוצאה מכך על אמינות המדיניות שלו דרך ציפיות שהיו עשויות להפוך להיות לא מעוגנות סביב היעד".

"עם זאת, כאשר האינפלציה בישראל כבר עומדת על 2.5% ועוד צפויה להמשיך לעלות, מערכת השיקולים של בנק ישראל לגבי התערבות הופכת להיות שונה לחלוטין", הסביר בית־אור.

בנק ישראל לא התערב, הדולר פרץ את המשוכה,צילום: אורן בן חקון

לדבריו, עם התפתחות משבר האנרגיה העולמי והשיבוש המתמשך בשרשראות האספקה, סביר להניח שעוד נמשיך לראות הפתעות אינפלציוניות בחודשים הקרובים, וציפיות האינפלציה בישראל כבר מאוד גבוהות ועוד עשויות לעלות.

"על כן, זה רק הגיוני שבנק ישראל לא יתערב, אז לאן פני הדולר? אמר בית־אור. "מהמודל שלנו עולה שבהשוואה לסוף חודש ספטמבר, השקל אמור היה להתחזק בכ־2% בממוצע לרמה של 3.15 שקלים לדולר, כשבמסגרת סטיות התקן עולה כי הגבול התחתון נמצא נכון להיום ברמה של 3.08 שקלים לדולר", העריך.

עוד טען כי "כל עוד שוקי המניות עולים והסנטימנט הוא של Risk-on, הגורמים המחזוריים יתמכו בשקל, שהולך ומתחזק".

"ימי המחירות יהיו יקרים"

מעבר לגורמים הללו, בפסגות מעריכים כי שוק המט"ח הולך לעבר שינוי כיוון בהתאם למה שעולה בשוק האג"ח המקומי, שמתחיל לתמחר העלאות ריבית מוקדם יותר מהצפוי ובתדירות גבוהה יותר.

"להערכתנו, בתרחיש של תיקון של 10% בשוקי המניות (נפילה בשוק; ע"ב) ודולר חזק, השקל עשוי לעבור פיחות של כ־4.5%-4%".

מצננים את ההתלהבות מההערכה שהיחלשות הדולר תביא לירידת מחירים לקראת ימי המכירות של חודש נובמבר דוגמת הבלאק פריידי

כמו כן, בית־אור מצנן את ההתלהבות מההערכה שהיחלשות הדולר תביא לירידת מחירים לקראת ימי המכירות של חודש נובמבר דוגמת הבלאק פריידי וסייבר מאנדי.

לפיו, ישנם מספר גורמים המשפיעים על עליית מחירים השנה, ובהם מחסור בחומרי גלם, עלויות השינוע והאינפלציה בעולם. כל אלו גוברים על התחזקות השקל.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר