א-ב בכלכלה: הגיע הזמן לעורר ביקוש ולהגדיל את ההיצע

מחיר הוא תוצאה של ביקוש מול היצע, את זה כולם יודעים. השאלה היא מה הממשלה עושה כדי לרסן את עליית המחירים? שתי ברירות עומדות בפניה: להוריד את הביקוש או להעלות את ההיצע. האפשרות הראשונה טיפשית ומרושעת, השנייה דורשת תעוזה - מלחמה בגולם שקם על יוצרו.

העובדה העולה מנתוני הלמ"ס היא שההיצע מגיע לכדי 82% מהביקוש ברבעון האחרון. הנתון הבעייתי עוד יותר הוא שמדובר במגמה - זינוק של 32% מהרבעון הראשון של השנה. מי שמבין את משמעות הנתונים האלה לא צריך לבדוק את המחירים בשוק - ברור שהם עולים, הם חייבים לעלות - אמרנו. כולם יודעים שכשהביקוש עולה על ההיצע באופן מגמתי ומתמשך - המחירים עולים.

בעיה נוספת היא שהמגמה הזו גורמת גם להאטה בביקוש. כן, גם הביקוש הגבוה והגואה הזה אינו מבטא את הביקוש האמיתי, כי רבים מהקונים הפוטנציאליים מעדיפים לא לבצע את העסקה בשוק הגואה הזה, הוא מלחיץ מדי עבורם. באופן דומה, הנתונים על חיפוש מקום עבודה אינם מבטאים את המספר האמיתי של מחפשי העבודה, כי יש מיואשים שכבר לא מחפשים - ולא כיוון שהם לא רוצים, הם פשוט הפנימו את המסר השלילי מהחיפוש.

באופן נורמלי, המדינה, במיוחד המדינה שלנו, אמורה לעודד ביקוש לדירות, ולא לדכא אותו. היא אמורה לא רק להגדיל היצע, אלא לעודד שיווק מעבר להיצע, כדי לעמוד בהבטחה שבמגילת העצמאות לשמש בית לעם היהודי. במקרים רבים האפשרות לרכוש דירה בישראל היא הצעד הראשון בדרך לעלייה, ולכן ההיצע כאן חשוב יותר מאשר במדינות אחרות. זאת מבלי להזכיר את הכנסות המדינה מבנייה, ואת הבנייה כמנוע צמיחה בכלל.