מכופפי הבננות: הלובי החקלאי דואג שהמחיר לצרכן יישאר גבוה

ממסמך הערות לטיוטת חוק ההסדרים עולה לכאורה, כי הלובי החקלאי פעל להעלות את מחירי הפירות באופן מלאכותי, כדי לדאוג לפרנסת החקלאים. לפי חוק התחרות, תיאום מחירים בין יצרנים הוא עבירה פלילית המכונה "הסדר כובל". מתאמי מחירים צפויים לעונש שעשוי להגיע עד לחמש שנות מאסר.

ענף החקלאות מוחרג מחוק הריכוזיות ומתיר הלכה למעשה הסדרים כובלים ותיאומי מחירים בענף. לאחרונה הגיש שר הכלכלה לשעבר, ח"כ אלי כהן, הצעת חוק לביטול החרגת ענף החקלאות מחוק הריכוזיות כדי לבטל את הריכוזיות בענף. הצעתו זו עדיין תלויה ועומדת.

בארגון "האינטרס שלנו", הפועל לקידום פתיחת ענף החקלאות לתחרות חופשית, מבקשים לחדול מההחרגה ולהחיל את חוק התחרות הכלכלית גם על ענף החקלאות.

הרשתות לא תמיד יקרות

דרישתם צומחת על קרקע פורייה: לפי פרוטוקולים של ישיבות מועצת הצמחים ושלוחותיה, בשנים האחרונות ניצל הלובי החקלאי את פריבילגיית ההחרגה כדי לפגוע בצרכנים. החקלאים מטילים כיום את האחריות למחירי התוצרת החקלאית הגבוהים על רשתות השיווק, בטענה כי הן אלה שמזניקות את המחירים, אך מתברר כי בעבר הלא רחוק במועצת הצמחים היו מוטרדים מבעיה הפוכה: הורדת המחירים לצרכנים על ידי הרשתות.

המצב הגיע עד כדי דרישה מהממונה על ההגבלים העסקיים שיפעל נגד הרשתות, המעזות להוריד מחירים לצרכן. החקלאים טענו אז כי הרשתות נוהגות בטריק השיווקי המוכר לעייפה ונקרא "לוס לידר" - כלומר מכירת מוצר או שניים במחירי הפסד, כדי למשוך לקוחות שיקנו גם מוצרים משתלמים פחות.

בישיבת מועצת הצמחים מינואר 2018 התלונן אחד המשתתפים, הרצל קרן, על מדיניות זו: "אני מבקש לבחון את הנושא מול הממונה על ההגבלים. זה מצב שלא יכול להימשך. הרשתות מנצלות זאת בצורה לא הוגנת".

סמנכ"ל משרד החקלאות, אורי צוק־בר, לא נותר אדיש: "נבקש את התייחסות היועמ"ש לטענות, ואם יש 'בשר' בחוות הדעת, נבחן את זה שוב".

עוד טוענים החקלאים כיום כי החורף החם יחסית שחוותה ישראל הוא הסיבה לכך שפירות הקיץ, ובהם האפרסק והנקטרינה - התייקרו השנה. אלא שמתברר שגם בתקופה שבה החורף היה קר דיו - פעלו המגדלים למנוע ירידת מחירים.

"מטרת הקמפיין היא למנוע ירידת מחיר בתחילת העונה, שתשפיע על המחיר בהמשך העונה", נכתב בפרוטוקול דיון מאוגוסט 2017. באותה שנה היה "חשש" ליבול גבוה של אפרסקים, מה שהיא עלול מבחינת החקלאים להביא לירידת מחירם. על כן, סיכמו המגדלים, כי לקראת 2018 יושק קמפיין למניעת ירידת המחירים: "... מטרת הקמפיין בחודשים אוגוסט־ספטמבר, לאור הערכת יבולים גבוהה, יש צורך בקמפיין שישמור על רמת המחירים".

מהלך מרכזי של מועצת הצמחים למניעת תחרות הוא הורדת היבוא: במהלך 2017, למשל, פעלה המועצה למנוע ירידת מחירי הענבים שהיתה באותה עת, באמצעות קיצור משך היבוא - גם במחיר מכירת יבול מקומי באיכות נמוכה.

"באזור עין יהב וצופר היבול נמוך והאיכות לא טובה... אני מבקשת לקצר את גמר היבוא לתחילת מארס, ולא כפי שהיה השנה עד אפריל", אמרה אחת המשתתפות מאזור הערבה בדיון של "שולחן הענבים" - הקרטל החוקי של מגדלי הענבים במועצת הצמחים.

בהמשך הדיון צוין כי נציגי המגדלים יבקשו להיפגש עם הגורם הרלוונטי במשרד החקלאות, "ויתאמו איתו את גמר תאריך היבוא".

מוכרים לסוריה בזול

לצד הדרישה להקטין את היבוא, גם במחיר אספקת ענבים ברמה ירודה, ניסו המגדלים להגדיל את יצוא הענבים הישראלים כדי להקטין את ההיצע ובכך גם ככל הנראה להעלות את מחירם לצרכן הישראלי.

"מבקש מהשולחן לסייע ביצוא. היצוא תרם להעלאת המחיר... היצוא של הבקעה הציל את הענף מהתרסקות", הסביר אחד המגדלים מהבקעה. יו"ר "שולחן הענבים", ראובן ביטן ממושב פתחיה, הוסיף: "ההחלטה להמליץ לשולחן על תמיכה ביצוא בתקופת הבציר בבקעה נבעה מהערכת מצב שללא היצוא, יירדו המחירים בשוק ויפגעו קשות במחירים העונה".

ב־2013 סיכמו מגדלי התפוחים על יצוא לסוריה, באמצעות האו"ם, במחיר של 0.25 דולר לק"ג - נמוך משמעותית מ־1.07 דולרים לק"ג לאזרחי ישראל. כלומר, מועצת הצמחים קיבלה החלטה יזומה למכור תוצרת מקומית זולה לסורים, בשיעור של פחות מפי ארבעה בהשוואה למחיר שנדרשו לשלם הישראלים, כדי להבטיח את שמירת רמת המחירים הגבוהה לאזרח.

בחסות החוק, הקרטל פעל לכאורה למנוע פירות זולים, גם בעת מחסור. בישיבה מיוני 2017 קובעים חברי "שולחן תפוח ואגס" במועצת הצמחים כך: "אין לפרוץ את מסגרת המכסות ביוזמת ישראל בשום תנאי, גם כאשר יש מחסור, וכל יבוא מעבר למכסות יהיה במכס מלא".

מדיניות זו אכן יושמה, ובדו"ח פעילות השולחן, ימים ספורים לאחר מכן, נמסר כי סוכם בין המגדלים למשרד החקלאות שגם אם תהיה חסרה כמות משמעותית של תפוחים, "האמצעי של הגדלת מכסות מעבר להסכמים הבינלאומיים ייושם רק כאופציית חירום במקרים קיצוניים ביותר".

מניפולציית האננס

מישיבה שנערכה ב־2018 התברר שכדי למנוע יבוא, לא מסתפקים נציגי המגדלים במכסים ובמכסות יבוא, אלא פועלים גם בשיטות של הגנות לא מכסיות - קרי: פגיעה באיכות פירות מיובאים, בחסות משרד החקלאות.

שירותי הגנת הצומח של המשרד מחייבים, למשל, אננסים מיובאים בהורדת עלי הכותרת - צעד שפוגע משמעותית בטריות הפרי ובאיכותו. מבחינת המגדלים, לפי פרוטוקול ישיבה מסוף 2018, מהלך זה תואם את האינטרסים שלהם וחוסך להם הוצאות על קמפיינים. "היעדר הכותרת בפרי המיובא מספיק לנו, אין צורך ביח"צ או בפרסום", נאמר בדיון.

"מועצת הצמחים היא קרטל בחסות החוק, המעלה את מחירי הפירות המקומיים הרבה מעבר למחירם בשוק", טוענים בארגון האינטרס שלנו, "במקום להיאבק בפתיחת השוק ליבוא, עדיף למועצת הצמחים לעסוק בפיתוח החקלאות כענף תחרותי, ולא כקרטל המפקיע מחירים על חשבון האזרחים".

ממועצת הצמחים נמסר בתגובה: "המועצה היא גוף מקצועי שכל פעילותו מתמקדת בייעול ובשיפור של תהליכי הייצור של פירות, ירקות, הדרים וזית שבתחום אחריותה. הכספים שהיא מגייסת מהחקלאים מופנים לתחומים אילו בלבד, ובוודאי לא לתיאום מחירים.

"המועצה מפעילה סוקר בשוק הסיטונאי, שאינו קובע דבר ואינו מתערב במסחר. תפקידו הוא לדווח על מחיר הירקות בשוק הסיטונאי כדי שהחקלאים בשטח, ובמיוחד אלו שיושבים בפריפריה, יידעו מה מחיר הירק".