עליות מחירים זה משהו שאנחנו לא יכולים לשלוט בו במאה אחוז, אין דבר כזה ואין המצאה כזו" - כך מצהיר איתן יוחננוף, הבעלים של רשת ״יוחננוף", בראיון מיוחד ל"ישראל היום" לרגל חג הפסח.
"אני לא בא למכור פה סיפורים. זה לא משרת את האינטרסים שלנו", ממשיך יוחננוף, "אבל חברה טובה כמו שלנו היא חברה יעילה המקפידה לשמור על היעילות. במקביל לכך שיש עליות מחירים שנכפות עלינו, השאלה היא איך אני יכול כעסק לתרום את חלקי בתהליך הזה. זה מה שיוחננוף עשתה - היא הכריזה על כך שהיא תוריד את הרווח הגולמי שלה ב־0.05% - ועשתה זאת, ואנחנו גאים על כך".
יוחננוף התייחס לעליות המחירים בפועל ואמר: "העלינו מחירים איפה שאין ברירה, אבל שוב - החוכמה היא להקל על הגזירה. יש מציאות שנכפית עלינו. אם הדולר התייקר וייקר לנו את הסחורה, או אם ההובלות, חוסר סחורות, חומרי גלם או כל דבר שמשפיע על עליות מחירים ייקרו את הסחורה, השאלה היא מה אנחנו יכולים לעשות כדי לשפר".
איך ייראה החג על רקע המלחמה?
"ההרגלים שלנו והמסורת שלנו בסופו של דבר נראים לאורך כל השנים. כל שנה אנחנו רואים את הגידול במוצרים קשיחים לחג. אנחנו לא רואים שום חוסר ספציפי. אם אני הולך אחורה לתחילת כל הבלגן, אפילו מהקורונה, כשהתחילו להשתבש אספקות וכל מיני הגבלות למיניהן, בטח ובטח במלחמה ובעקבות סגירת מצרי באב אל־מנדב, זה הטריד אותנו מאוד איך זה ישפיע עלינו. אנחנו מתקדמים ורואים שההשפעות קיימות אבל מינוריות, בטח בנוגע ליכולת שלנו לספק את הסחורה. סחורות מגיעות".
הסל עלה, וספקים רבים העלו ומעלים מחירים.
"מצד אחד אנחנו מדברים על זה המון, ואנחנו ערים לחלוטין לנושא יוקר המחיה. אני חושב שזה אחד האיומים הגדולים על המערב. המלחמה שאנחנו נמצאים בה היא לא רק ברמה של עזה־ישראל - יש לה היבטים הרבה יותר גדולים. יוקר המחיה במערב הוא ממש איום קיומי. הציבור נאנק תחת יוקר המחיה ומתקשה לכלכל את חייו.
"בסופו של דבר לנו, כסוחרים, זה ממש לא האינטרס שלנו. הסיבה ברורה. הצרכן מאבד את כוח הקנייה. זה מגיע אלינו ויגיע אלינו ביתר שאת אם לא נדע לפתור את הבעיה הזו".
רוב היבואנים העלו מחירים. לשיטתך זה מוצדק?
"אני לא אביע את דעתי אם מוצדק או לא. דבר אחד אני יכול להגיד: יש חוקי טבע. אי אפשר להתווכח איתם. כשאני מדבר על הנושא של אחריות תמחורית של יבואנים, של יצרנים ושל קמעונאים - היא קיימת.
"מי שלא יתנהל ככה, ישלם על זה. מי שיגזים, ישלם על זה. אנחנו עדים לכך במקביל לכל ההתנהלויות האחרות, במותג הפרטי ובנושא של הרגולציות החדשות של משרד הבריאות שהתפרסמו כעת (מה שטוב לאירופה טוב לישראל), שלפיהן אישרו את הרפורמה.
"הכל הולך לאט וכבד, אבל בסוף זה יקרה. לאט־לאט השוק ייפתח ויותר ויותר מוצרים ייכנסו לפה, והתחרות תגדל. זה מה שייתן את המענה האמיתי למציאות האמיתית של התייקרויות".
מה אתה חושב על הרשימה השחורה של שר הכלכלה ניר ברקת?
"אני נוטה לתת לאנשים קרדיט מתוך מקום שגם אני לא כה מושלם. אני מעדיף להסתכל על הכוונה שלו ועל הרצון שלו להועיל כי רוצים לעשות. אני מכבד ומעריך את זה כי אני זוכר תקופות שזה פשוט לא עניין אותם. אז כיום זה מאוד מעניין אותם. עד כמה ידם משגת? לא כל כך, ובטח לא בכלי כזה. אני חושב שהיום בדיעבד הוא יודע את זה. הוא ניסה לעשות איזשהו מהלך רגעי של הלחצת המערכת ושאנשים ייזהרו מלעשות זאת.
"הוא גילה שזה לא כך, שזה יותר אמיתי, והרצון של מי שרוצה להעלות מחיר - אם זה נשען על צורך אמיתי - הוא כנראה לא הכלי האמיתי.
"צריך כלים אפקטיביים, והכלי האפקטיבי היחידי הוא שוק תקין. שוק תקין חייב להיות תחרותי, עם רגולציה שתומכת בתהליך".
ומה חשבת על זה שהשר פנה לרשתות בבקשה שלא יעלו מחירים?
"אני הבעתי את דעתי. אני באופן חד־משמעי חושב שהתערבויות יכולות רק להזיק. אמרתי שזה מסוכן ועלול לגרום לחוסרים.
"אנחנו כאנשי מקצוע יודעים להיכנס למלחמה עם ספקים על משהו שאנחנו חושבים שנכון. כשאנחנו נכנסים למלחמה, זה משום שאנחנו צודקים. אנחנו יודעים להוכיח את זה".
יש השפעה של חוק סימון תוצרת על ירקות ופירות מבחינת הצריכה? למשל של ירקות המיובאים מטורקיה?
״דעתי על כל החוקים האלה היא שהם רק גורמים לנו נזק תמחורי. הם מפריעים למערכת לתפקד ומייקרים את עלויות התפעול שלנו על ידי כל הרגולציות הנוספות האלה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו