סוגיה עולמית, בעיה מקומית: אם לא יחול שינוי מגמה במדיניות הממשלה - הכלכלה תיסוג לאחור

נתבונן בשלושה נתונים, מיני רבים, על כלכלת ישראל כעת: ברבעון האחרון של 2022 היה שער הדולר 3.49 שקל בממוצע. בשעת כתיבת שורות אלו הוא עומד על 3.87 שקל לדולר. במהלך תשעה חודשים חל פיחות של כ־11%. למעשה, למעלה מארבעים יום ברציפות שוהה שער הדולר מעל 3.80 שקל לדולר. 

סקטור ההיי־טק סובל מירידה דרסטית בהשקעות (עשרות אחוזים ביחס ל־2022) ומנדידת חברות לחו"ל. בנוסף, תקציב הממשלה הופך גירעוני יותר: הגירעון הגיע ל־1% תוצר והוא בדרכו מעלה, בינואר-יולי נרשמה במשרד האוצר ירידה ריאלית של 7% בהכנסות ממיסים. 

הרקע העולמי להתחזקות הדולר טמון בעידן משברי, פוסט קורונה.

הדולר התחזק מול כל המטבעות המובילים בתקופה האחרונה, בין היתר עקב ההתפתחויות דיפרנציאליות באינפלציה ובריבית במדינות שונות. עם עליית הריבית, חווה ההיי־טק בעולם משבר השקעות, המתפוגג לאט. קשה לכמת את משקלו של הסבר זה, שמדינת ישראל אינה יכולה לשנות דבר בהקשרו.

משבר משפטי־כלכלי

אך ההתפתחויות בישראל הן הסבר חשוב נוסף. מאז מרץ 2023, כלכלנים רבים בארץ, כולל עמיתי בפורום הכלכלנים  ובחו"ל, כולל בן ברננקי, נגיד הפד לשעבר, ולארי סאמרס, שר האוצר האמריקני לשעבר, וכולל סוכנויות הדירוג, מזהירים מפני משבר כלכלי בעקבות מהלכי הממשלה מול המערכת המשפטית. 

בסוף מאי 2023 דיווחה סוניה גורודיסקי בעיתון זה כי גם בסקירה האופטימית יחסית של סוכנות Fitch נשמעו אזהרות כאלו. חשוב לומר: השלכות כלכליות אלה הן בעיקרן ארוכות טווח, ואינן באות להסביר כל תנודה בשער הדולר. 

חלק ממרכיבי המשק, כגון סקטור ההיי־טק, שוק ההון, ומגזרים בצבא, פועלים  על סמך ציפיותיהם לעתיד. למשל, משקיעים זרים ומקומיים מוכרים את השקעותיהם בשקלים, קונים מט"ח, ומעבירים לחו"ל.

מבנה המשק הישראלי אינו אחיד. המשק נשען על סקטור ההיי־טק היוצר 15% מהתמ"ג וכ־55% מהייצוא. במקביל, יש קבוצות גדולות עם פריון נמוך שנתמכות על ידי הממשלה. סקטור ההיי־טק תורם נכבדות להעברות ממשלתיות אלו: רבע מהמיסים הישירים באים ממנו. כאשר סקטור זה על השקעותיו מתחיל לעזוב, חל פיחות בשקל והכנסות הממשלה ממיסים יורדות. זה קורה "בקטן" כעת, ועלול להתרחב בעתיד.

נקודה זו מצטלבת עם מהלכים מרכזיים נוספים. העברות כספים גדולות למגזר החרדי מאותתות על מדיניות סקטוריאלית בצורה שאינה תורמת להעלאת הייצור.

הממשלה, ואיתה מנהיגי החרדים, אינם מבינים את הבעייתיות ארוכת הטווח בהשארת התלות בהעברות ממשלתיות. כאן נדרשת ראייה לטווח ארוך, גם אם אין מדובר בהסבר הפיחות שהיה בשקל במהלך החודשים והימים האחרונים.

מעבר להיבטים הסקטוריאליים, יש לשים לב גם לסכנה של הליכה ב"נתיב ארדואן" - שהחליף חמישה נגידים של הבנק המרכזי ופגע בעצמאותו.

בחמש השנים האחרונות חל פיחות של 80% בשער הלירה הטורקית מול הדולר. המשקיעים הזרים ובכללם סוכנויות הדירוג מוטרדים מאוד מאפשרות זו, והדיונים כעת על כהונת נגיד בנק ישראל  משדרים אותות שליליים, שמתבטאים בשוק המט"ח.

בטווח הקצר אנו אפוא חווים ירידה מסוימת, מוגבלת, בשער המטבע המקומי. אך ישראל מסתכנת בנסיגה כלכלית משמעותית, שתכלול ירידה בהשקעות ובתוצר לנפש. אם לא יחול שינוי מגמה אמיתי במדיניות הממשלה, תיסוג כלכלת המדינה לאחור.

הכותב הוא פרופסור לכלכלה באוניברסיטת תל אביב וחבר במרכז למקרו כלכלה בלונדון סקול אוף אקונומיקס (LSE)