במהלך כנס אלי הורוביץ לכלכלה וחברה ה-30 של המכון הישראלי לדמוקרטיה שהתרחש היום (שלישי) נאם נגיד בנק ישראל אלי הורוביץ "על מקבלי ההחלטות להשיב את היציבות והוודאות לכלכלה הישראלית. כפי שאמרתי בעבר: ככל ששינויים חוקתיים יבוצעו הם חייבים לשמור על חוזקם ועצמאותם של המוסדות, וזאת, תוך שיח של כל בעלי העניין ובהסכמה רחבה".
"אין ספק כי הכלכלה הישראליות חווה זעזוע מקומי משמעותי בחודשים האחרונים. הדבר אינו מפתיע: כלכלה אוהבת וודאות ויציבות. בחודשים האחרונים, בעקבות השינויים שהוצעו בנוגע למערכת המשפט והאירועים שנלוו אליהם, חלה ירידה בוודאות הכלכלית של ישראל כפי שזו נתפסת על ידי השווקים. ברגע שהוודאות במשק מתערערת, אזי גם וודאות עשיית העסקים מתערערת. זה לא אומר שביום אחד העולם יפסיק לסחור עם ישראל; זה גם לא אומר שלא נראה השקעות משמעותיות במשק הישראלי – וחשוב לי לברך על כל השקעה שכזו, דוגמת הבחירה של "אנבידיה" להקים את מחשב העל בישראל. אבל זה כן אומר שלהמשך אי הוודאות ישנם מחירים כלכליים לא מבוטלים", הוסיף הנגיד ירון.
בהמשך דבריו ירון אותת כי בשל הפיחות החד של השקל שהתרחש בשבועות האחרונים יתכנו העלאות ריבית נוספות. "בהחלטת הריבית האחרונה ציינה הוועדה המוניטרית כי הריבית נמצאת בסביבה מרסנת, כזו ההולמת את התמתנות האינפלציה במהלך השנה הקרובה. זאת, כל עוד לא יהיו שינויים מהותיים בפעילות ובסביבת האינפלציה. מאז חווינו פיחות נוסף של כשניים עד שלושה אחוזים. ככל שמגמה זו תימשך, ייתכן ותידרש מדיניות מוניטרית מרסנת עוד יותר", אמר ירון.
בהתייחס לרמת האינפלציה אמר פרופ' אמיר כי "רמת האינפלציה גבוהה, ועומדת על 5%. המדד האחרון הפתיע כלפי מעלה את שוק ההון, החזאים וגם אותנו ועלה ב0.8%, בעוד שהצפי היה ל-0.4%-0.5%. בשורה התחתונה, ניכר כי האינפלציה דביקה. רבים מדברים על האפקטיביות של המדיניות המוניטרית במדינות שונות. כאן חשוב לי להבהיר שתי נקודות חשובות: ראשית, כמו בדיאטה: הורדת חמשת הקילוגרמים האחרונים היא לפעמים הקשה ביותר".
בנושא ענף הבנקאות ולדיון הציבורי הער בנושא הבנקים המתקיים בימים אלו אמר הנגיד: "אין ספק כי העלייה בסביבת האינפלציה והריבית בתקופה האחרונה הובילו לרווחיות גבוהה של המערכת הבנקאית. זו תופעה שאינה מפתיעה: הקשר בין עליית ריבית לעלייה במרווחים, הינו ידוע ומתועד היטב בספרות הכלכלית. בישראל מתווסף לכך גם רכיב ההצמדה של יתרות האשראי לאינפלציה".
"אני מצפה מהמערכת הבנקאית לגלגל לציבור את עליית הריבית לא רק דרך ייקור האשראי אלא גם דרך עליית הריבית על הפיקדונות", אמר הנגיד. לדברי הנגיד, "נכון להיום, פיקדונות הציבור השיקליים במערכת הבנקאית עומדים על 1.4 טריליון שקלים, מתוכם למעלה מ-500 מיליארד נמצאים בחשבונות העו"ש. יתרות אלו לא מניבות בדרך כלל ריבית למפקידים אך מניבות הכנסות ריבית לבנק. גם בנושא זה אני אומר בצורה ברורה לבנקים: עליכם לנהוג בהוגנות, ובחשיבה אסטרטגית ארוכת טווח, ולהאיר את עיני הלקוחות לכך שהם יכולים לשים את הכסף בפיקדונות נושאי ריבית, ולתת להם את האפשרות ליהנות גם מהיתרונות הנלווים לסביבת הריבית הגבוהה".
לסיכום הנושא אמר: "ככל שהמערכת הבנקאית לא תבצע זאת בעצמה, אנו בבנק ישראל לא נהסס לפעול בכלים הרגולטוריים העומדים לרשותנו, ולדאוג כי הבנקים יחוייבו לפנות ללקוחות בצורה יזומה ולהציע להם מסלולי חיסכון אטרקטיביים יותר מחשבונות העו"ש".
הנגיד התייחס גם לתקציב המדינה שאושר בשבוע שעבר בכנסת והשמיע ביקורת על תמהילו: "בהסתכלות על תמהיל התקציב, אני סבור כי נעדרים ממנו מחוללי צמיחה חיוניים למשק, ובמקומות מסויימים אפילו ישנה תרומה שלילית לכך". בקשר לאתגר לשלב את האוכלוסייה החרדית בשוק התעסוקה, אמר הנגיד: "לצערי, דומה כי בנושא ההון האנושי והמוכנות לשוק העבודה, אין בשורה של ממש בתקציב הנוכחי, וקיים החשש שאולי אפילו להפך".
לסיכום, התייחס הנגיד להשפעה של הרפורמה המשפטית על המשק אמר: "הירידה בהיקף גיוסי ההון של ישראל חדה יותר מאשר בשאר העולם. בנוסף, אומדן שפורסם לא מזמן על ידי רשות החדשנות מעריך כי כ-50%-80% מחברות ההייטק שנוסדו בחודש מרץ השנה בחרו להתאגד באמצעות חברה זרה. ככל שמגמה זו תתמיד, עלולה להיות לכך השפעה שלילית על המשק לטווח הארוך. מתחילת השנה לשוק ההון המקומי ביצועי חסר ביחס לעולם, ומחירה של פרמיית הסיכון על אג"ח ממשלתי עלה בקצה".
"פיחות עודף של כ-10%"
עוד הוסיף הנגיד: "קשר נוסף אשר הלך והתרופף בחודשים האחרונים הוא הקשר בין מדדי המניות בחו"ל, לבין שער החליפין. שוק המט"ח הוא הנזיל ביותר, והוא מהווה מדד חשוב לסנטימנט ביחס לכלכלה הישראלית. שער החליפין החזוי עומד על כ-3.3 שקלים לדולר, בעוד ששער החליפין בפועל נע סביב3.7. במילים פשוטות, ניתן לכנות תוצאה זו כ"פיחות עודף". כלומר כזה שאינו נגזר מהקשר שנאמד בין שער החליפין לשוק המניות בארה"ב כמו שהיה עד לסוף 2022. כדי להיות שמרנים, ולהסתכל על כלל התקופה האחרונה ולא רק על נתוני הקצה, ניתן לכמת את הפיחות העודף בכ-10%".
לדברי הנגיד לפיחות העודף יש השפעה ניכרת על הכלכלה. "על כל אחוז פיחות, צפוי המדד השנתי לעלות בכחמישית אחוז. יש לנו אינפלציה עודפת של לפחות כאחוז".
"הכלכלה הישראלית דינאמית ועמידה כפי שהראתה לאורך המשברים בשנים האחרונות. כרגע, המשק הישראלי מצביע על פעילות ערה עם התמתנות מסוימת בנתוני הקצה ואינפלציה שעודנה דביקה", סיכם הנגיד.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו