כלכלנים בכירים הוציאו היום (חמישי) מכתב נוסף שבו הביעו את החשש מפגיעה כלכלית בעקבות הרפורמה המשפטית. "מאז פרסום גילוי הדעת הראשון הצטברו אינדיקציות רבות לכך שהנזקים לכלכלה עלולים להתממש בעוצמה ובמהירות גדולים מאלו שצפינו".
הכלכלנים החתומים טוענים כי בשבועות האחרונים ניכרים סימנים ראשונים של בריחת הון אשר מחייבת את בנק ישראל להמשיך בהעלאות ריבית בקצב מהיר. "גם אם השווקים יתייצבו בסופו של דבר בטווח הקצר, הרי שהניסיון שנצבר ממדינות אחרות שבהן הייתה פגיעה בעצמאותם של מוסדות משפטיים וכלכליים, וכן מחקר כלכלי מעשרות השנים האחרונות, מצביעים על כך שבטווח הארוך צפויה להיגרם פגיעה ארוכת טווח בתוואי הצמיחה של המשק ובאיכות החיים של תושבי ישראל. עדיין לא מאוחר לעצור את הרכבת לפני התהום".
הכלכלנים החתומים כתבו כך במכתבם: "בסוף חודש ינואר 2023 התפרסם גילוי דעת של חברות וחברי סגל אקדמי אשר הביעו דאגה עמוקה מהנזק העצום שעלול להיגרם לכלכלת ישראל עקב יוזמות החקיקה של הקואליציה. על גילוי הדעת חתמו מאות חברות וחברי סגל, לרבות חתני פרס נובל, חתני פרס ישראל, בכירים לשעבר בבנק ישראל ובשירות הציבורי, נשיאים בעבר ובהווה של האגודה הישראלית לכלכלה, דיקאנים, וראשי חוגים. הסכמה רחבה זו בין כלכלניות וכלכלנים היא חסרת תקדים.
לאזהרות אלה הצטרפו קולות רבים מהעולם, ובכלל זה סוכנויות דירוג אשראי, קרנות הון זרות שהורו לחברות להוציא כספים מישראל, וחברות ישראליות אשר מוציאות כספים מישראל ושוקלות להעתיק פעילות לחו"ל. לכך מצטרפות אזהרות של ידידי ישראל בעולם, לרבות הנשיא ביידן והנשיא מקרון, של ארגון ה-OECD, ושל העיתונות הכלכלית העולמית, לרבות האקונומיסט שסבור כי הרפורמות "יפגעו במדינה מבית ומחוץ," הפייננשל טיימס שקובע כי "אלה ימים קודרים לישראל," ובלומברג שמעלה "חששות משינוי משטרי".
"לא מאוחר לעצור את הרכבת"
עוד כתבו: "לדאבוננו, ההתרעות שהשמענו לא זכו לאוזניים קשובות והקואליציה ממשיכה ביוזמות החקיקה תוך התעלמות מופגנת מהאזהרות מהארץ ומהעולם לנזקים הצפויים לכלכלה. לדוגמה, בהודעת סיכום הישיבה של ועדת הכספים של הכנסת מה-20 בפברואר נקבע כי "ועדת הכספים קובעת כי אין כל קשר בין הרפורמה במערכת המשפט לפגיעה בכלכלת ישראל, וכי ניסיון לקשור בין הדברים הינו ניסיון פוליטי," וזאת לאחר שארבעה פרופ'סורים לכלכלה השמיעו באותה ישיבה אזהרות לפגיעה חמורה בכלכלה, ואף גורם מקצועי לא הופיע לישיבה והביע עמדה שונה. למעשה, הקואליציה לא רק שלא עצרה את תהליך החקיקה, אלא שלאחרונה עלו הצעות לפגוע בעצמאותם של מוסדות נוספים מלבד מערכת המשפט. כך עלו הצעות להתערב במדיניות הריבית של בנק ישראל, למנות עסקן פוליטי למשרת הסטטיסטיקאי הראשי, להתערב בניהול הספרייה הלאומית, ולפגוע בעצמאות השידור הציבורי ובאקדמיה בישראל. התנהלות זו רק מחריפה את הנזק לכלכלה הישראלית.
מאז פרסום גילוי הדעת הראשון הצטברו אינדיקציות רבות לכך שהנזקים לכלכלה עלולים להתממש בעוצמה ובמהירות גדולים מאלו שצפינו. בשבועות האחרונים ניכרים סימנים ראשונים של בריחת הון אשר מחייבת את בנק ישראל להמשיך בהעלאות ריבית בקצב מהיר. גם אם השווקים יתייצבו בסופו של דבר בטווח הקצר, הרי שהניסיון שנצבר ממדינות אחרות שבהן הייתה פגיעה בעצמאותם של מוסדות משפטיים וכלכליים, וכן מחקר כלכלי מעשרות השנים האחרונות, מצביעים על כך שבטווח הארוך צפויה להיגרם פגיעה ארוכת טווח בתוואי הצמיחה של המשק ובאיכות החיים של תושבי ישראל. עדיין לא מאוחר לעצור את הרכבת לפני התהום".
בהמשך כתבו: "הכלכלה הישראלית הגיעה בשנים האחרונות להישגים לא מבוטלים. רפורמות אשר יגדילו את מספר השופטים, ימנעו התמשכות מיותרת של הליכים משפטיים, יקלו על פתרון סכסוכים וייעלו אכיפה של חוזים ושמירה על זכויות קניין, יכולות לסייע למשק לפרוח ולשגשג. דא עקא, לא רק שיזמות החקיקה אינן מטפלות בבעיות חשובות אלה, אלא שהן מונעות ביקורת חשובה על הרשות המבצעת ומחלישות את ההגנה על זכויות קניין. כך למשל, ללא מערכת משפט חזקה ועצמאית, עלולה הממשלה בעתיד לפגוע בחסכונות הפנסיה, בבעלות על נדל"ן, או להטיל מיסים בדיעבד על פעילות כלכלית אחרת".
בין החותמים: פרופ' יעקב פרנקל, פרופ' איתן ששינסקי, פרופ' מנואל טרכטנברג,
פרופ' מרטי אייכנבאום, פרופ' יוג'ין קנדל, פרופ' ניקול אדלר, פרופ' עומר מואב, פרופ' אבישי ברוורמן, פרופ' צביקה אקשטיין, פרופ' אליס ברזיס, פרופ', אבי בן בסט, פרופ' אודי ניסן, פרופ' דני צידון, פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי, פרופ' ראובן גרונאו, פרופ' רפי מלניק, פרופ' נתן זוסמן, פרופ' יוסי שפיגל, פרופ' משה חזן, פרופ' איתי אטר