לקראת מדד המחירים לצרכן: האם האינפלציה בדרכה לרדת גם בישראל?

בדרך לירידה מינורית: היום תפרסם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את מדד המחירים לצרכן, הראשון לשנה הנוכחית.

לפי מרבית התחזיות, המדד צפוי לעלות ב־0.1%, מה שיוריד את קצב האינפלציה השנתי מ־5.3%, נתון סוף דצמבר, ל־5.1%. בכך צפויה ישראל להצטרף למגמה העולמית של ירידה באינפלציה.

לדברי מודי שפריר, אסטרטג ראשי שווקים פיננסיים בבנק הפועלים, לצד ההיבטים העיקריים שצפויים לתרום לעליית המדד, ניתן לציין את העלייה החדה במחירי החשמל (8.2%), את עליית מחירי המים (3.5%), את העלייה החדה (1%) הצפויה במחירי המזון (ללא פירות וירקות), את העלייה הצפויה במחירי הרכבים (בעיקר החדשים), את העלייה במחירי הבריאות (שירותי שב"ן) ואת העלייה הקלה במחירי הדלקים.

"תחזית האינפלציה שלנו לחודש ינואר נותרת על עד 0.1%. בין ההיבטים שצפויים למתן את עליית המדד, נציין את הירידה החדה הצפויה במסים עירוניים (שזינקו בחדות בשנת 2022), את הירידה החדה (העונתית) הצפויה במחירי הלבשה והנעלה (ראו העמקת המבצעים בינואר), ועוד", אומר שפריר.

בכמה תעלה?

בבנק הפועלים מעריכים כי הנגיד יעלה את הריבית בשבוע הבא ב־0.25%, לרמה של 4%. עם זאת, שפריר אומר: "הנימה הניצית של הבנקים המרכזיים בעולם, בשילוב עם היחלשות השקל כנגד הדולר, עליית ציפיות האינפלציה, סקר המגמות בעסקים החיובי לינואר והציפייה למדיניות פיסקלית מרחיבה במחצית השנייה של 2023 (לאחר העברת התקציב), עשויים להוביל לעלייה נוספת של 0.5%".

שפריר טוען כי בנק ישראל "ייתן בהחלטה הקרובה משקל גבוה יחסית להתפתחויות בשוק המט"ח, כך שככל שהשקל ימשיך להיחלש עד לכ־3.65 כנגד הדולר - כך יגבר גם הסיכוי לעלייה נוספת של 0.5%".

באשר לשוק הדיור, שפריר מעריך כי "על רקע הירידה החדה בביקוש - אנו צופים כי המחירים יירדו ב־2023".