עזבו את מדד העוני, המבחן שבאמת חשוב הוא מבחן "יכולת הרכישה'"
מי שבאמת מבין בעוני, מבין שקו העוני רחוק מאוד מלהיות המדד שלפיו נכון להשתמש כדי להגדיר מי נחשב לאדם עני בישראל
Your browser doesn’t support HTML5 audio
בימים האחרונים שוב עלה לכותרות מדד העוני. לפי נתוני הביטוח הלאומי, בשנת 2021 עלה קו העוני והותיר מתחתיו כמעט 2 מיליון אזרחים ישראלים שמוגדרים "עניים". העניין הוא שמי שבאמת מבין בעוני, מבין שקו העוני רחוק מאוד מלהיות המדד שלפיו נכון להשתמש כדי להגדיר מי נחשב לאדם עני בישראל - והוא בטח לא יכול לנבא את הסיכוי של משפחות בישראל להיוותר במעגל העוני בטווח הארוך. במקום זאת, עדיף להשתמש במבחן היכולת לרכישת דירה, שמאבחן בצורה מדויקת הרבה יותר מי עני.
הבעיה הכי קריטית במדד קו העוני היא בעיה מבנית ומהותית: מדובר במבחן יחסי, שבודק את רמת ההכנסה של משפחה.
אבל האמת היא, שהמחשבה שמשק בית צריך להתייחס רק ליחס בין ההכנסות וההוצאות אינה בהכרח נכונה. התחשיב הנכון אמור להיות סך הנכסים פחות סך ההתחייבויות (שווי המשפחה). אחד ההיבטים המשמעותיים שיכולים לנבא עוני בטווח הארוך - מי שאין בבעלותו נכס נדל"ן - בכלל לא הובא בחשבון במדד הזה.
ההוצאות עולות
ומכאן, אנו מגיעים לאותו מבחן "יכולת רכישה", שיכול לשמש את המוסדות הפיננסיים, הממשלתיים ויותר מכל את משק הבית בצורה מהימנה וטובה. משמעותו של המבחן היא היכולת לנבא את רמת המסוגלות של משק בית לקנות דירה. הנוסחה למבחן זה מורכבת משלושה רכיבים: יכולת ההחזר החודשית של המשפחה, ערך הנכסים של המשפחה ומדיניות האשראי האפשרית של המשפחה.
הניסיון מלמד כי מבחן יכולת הרכישה מנבא את היכולת של המשפחה לרכוש דירה, ומהווה מצפן מדויק ביחס לצעדים שעל המשפחה לנקוט כדי להגשים את חלום הדירה, וככה נכון הרבה יותר למדוד עוני. אם המדינה תשכיל להיעזר במדד יכולת הרכישה כמדד לבחינת איתנות פיננסית למשפחות, נוכל לייצר כלים ומענים למשקי בית רבים לטווח הקצר והארוך.
עקרונות קביעת המדד נכתבו על ידי הרב עמיצור אריאל (ממייסדי עמותת "אחים לבית").
הכותב הוא מנהל "עוגן לבית" מקבוצת עוגן
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו