טעיתי ואני לוקח אחריות, חשבתי שהכנסות השיא של הקורונה יימשכו לנצח..." אלו המילים בהן פתח מארק צוקברג את מכתבו לכ-11,000 המפוטרים מקבוצת מטא. אך מסתבר שצוקרברג איננו היחיד ש"טעה", הוא חלק ממספר רב של מנכ"לי חברות טכנולוגיה שפעלו באופן אימפולסיבי במהלך השנתיים האחרונות.
בתקופת הקורונה ועוד קצת לפנייה החלו להתחרות ביניהן חברות ההייטק מי תגייס יותר עובדים ותבנה תוכניות עסקיות יותר גרנדיוזיות. החל מחברות סטארט-אפ קטנות ועד חברות מונפקות כולן העלו את שווי השוק שלהן במאות אחוזים תוך מספר מצוצמם של חודשים, מתודלקים על ידי כסף זול של פוסט-קורונה וריביות אפסיות.
התייחסותו של צוקרברג לכך שהאמין שהכנסות השיא יימשכו לנצח איננה הטעות הגדולה בסיפור הטרגי הנוכחי, הטעות האמיתית שלו הייתה ההימור היומרני ששם את כל יוקרתו במטאוורס, שבמקרה הטוב יתפוס בעוד כמה שנים ובמקרה הרע לא יתרומם לעולם, וזנח מאחור את הנכסים המניבים האמיתיים שלו – פייסבוק ואינסטגרם.
בחודשים האחרונים אנחנו מגלים לנגד עינינו כיצד החברות מתאימות את עצמן להערכות שווי ראליות ומותאמות לקצב הכנסה צנוע יותר, לכן אנו עדים לקצב מסחרר של פיטורים בארץ ובעולם. חברות שבנו תוכניות שאינן תואמות מציאות ושאינן טומנות בצידן הכנסות הן אלו שמקצצות בצורה האגרסיבית ביותר. אם מדובר בחברות פרטיות ניכר שהמפסידים העיקריים הם המשקיעים, המייסדים והעובדים, אך כשמדובר בחברות ציבוריות הפגיעה משפיעה על כולנו, כפי שחווינו בירידת מניית מטא בחודש שעבר ב25%.
מנגד, חברות רבות אומנם התרחבו בצורה מעט בזבזנית, אך כל עוד הן נצמדו לתוכניות הגיונות שבבסיסן ARR (הכנסה שנתית צפויה) שמחזיק גם בעיתות משבר, כמעט לא יושפעו ואף יצליחו לגייס הון נוסף ולגדול. בניגוד לתקופת הדוט-קום (com.) בה דור שלם של חברות התברר כבועה חסרת בסיס, היום חברות המציעות מוצרים להם יש קהל יעד שמוכן לשלם ומצליחות להראות הכנסות שנתיות קבועות במקביל להתרחבות עקבית ומתמשכת, ממשיכות להצדיק את קיומן, להתרחב ולהמשיך לחלום.
מסקנה עיקרית שהשתרשה מנפילת הדוט-קום הייתה החשיבות של הסתמכות על הוכחות אמפיריות לניבוי הצלחה: קצב גדילה של הכנסות, הגדלת קהל לקוחות, הכנסות משמעותיות וקבועות (בייחוד במודל SaaS). קרנות הון סיכון הנצמדות לחוקים הללו וחברות המיישמות הלכה למעשה את החוקים הפשוטים האלו, אלו הן החברות היציבות של התקופה.
היום, בניגוד לתחילת שנות האלפיים, תעשיית ההייטק בישראל היא בעלת יכולות עצמאיות לייצר הכנסות גלובליות בעזרת שיווק דיגיטלי וניהול מכירות שמתבצע בישראל. חברות שמצליחות לפתח מוצר שהוא בעל צורך אמיתי בשוק הגלובלי ותדענה לייצר הכנסות קבועות, הן החברות שיצליחו לגייס השקעות ולהמשיך לגדול גם בתקופת מיתון וקושי רב יותר בגיוסי הון.
זהו השיעור של צוקרברג, אך הוא שיעור לכולנו – אומת הסטארט-אפ. המעקב אחר התרסקות הבועה שיצרה לעצמה מטא בשנים האחרונות ימשיך לעניין מליוני אנשים מסביב לעולם, אך מעניין לראות כיצד תיושם ההבטחה של צוקרברג "לקחת האחריות". האם למעט ההפסד העצום של למעלה מ-100 מיליארד דולר מהונו העצמי ימנה צוקרברג מישהו שיטפל במצב? האם נצפה בשינוי צורת הניהול שלו או אפילו התפטרות? כנראה שלא. אבל השאלה הרלוונטית יותר היא האם העולם הטכנולוגי למד את השיעור שלו ממאורעות מטא 2022 הכוללים פיטורים ואיבוד ערך המנייה או שמא נמשיך לראות את אותן המפולות גם בחברות ענק נוספות?
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו