הלחם לא יתייקר: שרת הכלכלה לא תאשר את הסרת הפיקוח על המחיר

שרת הכלכלה, אורנה ברביבאי, החליטה שלא לאשר את המלצת ועדת המחירים להסיר את הפיקוח על מחיר הלחם. ההמלצה ניתנה אתמול בערב (שני) לאור התחרות הקיימת בתחום בין המאפיות ובעקבות העלייה החדה במחירי החיטה. הוועדה ביקשה לעבור מפיקוח המחירים למודל של מעקב שוטף אחרי התחרות בשוק והרווחיות של השחקנים.

ההמלצה של ועדת המחירים הבינמשרדית דורשת את הסכמתם של שני השרים האמונים על פיקוח המחירים – שרת הכלכלה, ברביבאי, ושר האוצר, אביגדור ליברמן. היות ושרת הכלכלה לא מוכנה לאשר את ההמלצה, הסרת הפיקוח ממחיר הלחם לא תאושר.

הנושא של הוצאות מחיר הלחם מהפיקוח עלה מספר פעמים גם בעבר, אך מקבלי ההחלטות התקשו לאשר את המהלך. הסרת הפיקוח ממחיר הלחם תגרום להתייקרותו המיידית, משום שמחיר החיטה זינק בעשרות האחוזים מתחילת השנה, בין היתר בשל המלחמה בין רוסיה לאוקראינה. ייתכן שהמאפיות יפנו לעזרתו של בג"צ בנושא בעקבות הסירוב של הרגולטור לחתום על ההמלצה.

"הלחם המפוקח הוא מוצר בסיסי"

השרה ברביבאי הגיבה להמלצת הוועדה וכתבה: "אני מודה לחברי וחברות וועדת המחירים על עבודתם המקצועית ועל ההמלצות, אותן העבירו להחלטתי ולהחלטת שר האוצר, אשר כוללות המלצה להסיר את הפיקוח על מחירי הלחם ולהמשיך לפקח רק על רווחיות המאפיות ועל השינויים במחירים".

ברביבאי הוסיפה כי "הלחם המפוקח הוא מוצר בסיסי, שצריך להיות נגיש בכל בית, בייחוד עבור אלו שהלחם עבורם הוא מרכיב חיוני בהזנת המשפחה, ואין ידם משגת מוצרי לחם שאינם מפוקחים. משרד הכלכלה משקיע בשנה האחרונה מאמצים גדולים מאוד על מנת להוריד את יוקר המחיה". לדברי השרה, "למרות עליית מחירי החיטה בעולם, עלייה במחירי האנרגיה, בשרשראות האספקה וחומרי הגלם, עמדתי היא כי אין סיבה לחרוג ממדיניות הפיקוח הקיימת. הציפייה היא כי גם המגזר העסקי יימנע בתקופה מאתגרת זו מהעלאות מחירים, ובפרט יימנע מהעלאת מחירי מוצרים בסיסיים ולכן החלטתי בשלב זה שלא לקבל את המלצת הועדה".

ברביבאי הבטיחה כי תמשיך לקיים מו"מ מול הגורמים בתחום: "אנו נמשיך את הדיאלוג מול ועדת המחירים ומול התעשייה, על מנת למצוא פתרונות הולמים באופן שיאפשר את שמירת הלחם כמוצר צריכה בסיסי במחיר הוגן, לרבות בחינת מחיר הלחם המלא וזאת לצד רגישות והתחשבות בצרכי התעשייה".

מלשכת שר האוצר נמסר כי "שר האוצר ילמד את מסקנות ועדת המחירים ויפעל באחריות להגברת התחרות ללא פגיעה ביוקר המחיה של אזרחי המדינה".

נתח השוק של הלחם המפוקח ירד

דו"ח חדש של הממ"מ שנכתב לבקשת חברת הכנסת עידית סילמן, יו"ר ועדת הבריאות, מציג נתונים על שוק הלחם בישראל, תהליך קביעת מחירי הלחמים המפוקחים ועדכונם, מנגנון הפיקוח על המחירים, התייחסות להיבטים בריאותיים בצריכת לחמים מקמח לבן או מלא והמלצות בנושא הפיקוח בשוק הלחם.

הדו"ח "תיאור וניתוח מנגנון הפיקוח על מחירי מוצרי הלחם בישראל" שנכתב על ידי חדוה קפלינסקי, כלכלנית בממ"מ, מגלה כי סך המכר הכספי של מוצרי הלחם הנמכר ברשתות השיווק הקמעוניות בשנים 2018–2020 היה כ-1.5 מיליארד ש"ח בשנה. סך המכר הכספי של הלחמים המפוקחים היה כ-270 מיליון ש"ח בשנה. נתונים נוספים הראו כי בשנים האחרונות נצפה שינוי בדפוסי צריכת הלחם בישראל, חלקם של הלחמים המפוקחים ירד בעוד שצריכת הלחמים המיוחדים והלחמניות עלתה.

בדו"ח נמצא כי בשנת 2018 משקי בית בחמישוני ההכנסה הנמוכים מוציאים יותר על מוצרים מקמח לבן, לאו דווקא המפוקח, ומשקי בית בחמישוני ההכנסה הגבוהים יותר מוציאים יותר על לחמים מיוחדים שנחשבים בריאים יותר.

שוק הלחם בישראל מורכב ממאות מאפיות כאשר המרכזיות ביותר בהן הן קבוצת אנג'ל, קבוצת ברמן וקבוצת דוידוביץ (כולל גם מאפיית דגנית מרחבית). מאפיות אלה מהוות כ-80% משוק הלחם ולהן מאפיות בנות הפזורות בכל רחבי הארץ. נתחי השוק והדומיננטיות של המאפיות משתנים בין סוגי הלחם השונים.

חשוב לציין כי דו"ח הכנסת מתייחס גם לשאלת השיקולים הבריאותיים בהחלטה על מוצרים שיהיו או לא בפיקוח וכן האם יש להחיל את מנגנון הפיקוח הישן או פיתוח מנגנון חדש לפיקוח על מחירי לחמים מקמח מלא במקום הפיקוח הקיים כיום