אפליה במשרדי הממשלה: "נשים מרוויחות פחות ובכירות פחות"

אפליית השכר נגד נשים מושרשת עמוק בחברה הישראלית. באופן לא מפתיע, היא מתחילה ברשויות המדינה, וליתר דיוק - במשרדי הממשלה, שגם בהם נשים מרוויחות פחות מגברים, ומאיישות פחות תפקידי ניהול בכירים. כך עולה מדו"ח הוצאות השכר במשרדי הממשלה ל-2021-2020, שמפרסם הממונה על השכר במשרד האוצר, קובי בר נתן.

במשרדי הממשלה, לפי הדו"ח, נשים מרוויחות 17% פחות מגברים - פער של 3,271 שקלים לרעת הנשים. אף על פי שקיים רוב נשי בחלק מהמקצועות בעלי השכר הגבוה, רוב התפקידים הבכירים במשרדי הממשלה עדיין מאוישים בידי גברים; רק 19% ממשרות המנכ"ל מאוישות בידי נשים. ברוב המשרדים, שיעור הנשים בתפקידים בכירים נמוך מחלקן היחסי של הנשים. נוסף על כך, בחלק מהמקומות - למשל המשרד לפיתוח הנגב והגליל, לשכת הפרסום הממשלתית והמדפיס הממשלתי - שיעור הנשים בתפקידים בכירים כמעט אפסי.

עוד עולה מהדו"ח כי מבנה השכר בשירות המדינה אחיד ומוטה ותק. עובדים במגזר הציבורי נהנים מעלייה אוטומטית בשכרם, בין השאר משום שמערכת השכר במגזר הציבורי מתגמלת על ותק ועל השכלה, יותר מאשר על כישורים ספציפיים או פריון עבודה. עובדה זו מגבילה את היכולת להשתמש בשכר ככלי לשיפור ביצועים.

בראש טבלת דירוג השכר למשרה מלאה במשרדי הממשלה נמצאת משרת "מוקבלי שופטים" (לדוגמה, פרקליטי מחוזות). שכרם מוצמד לשכר השופטים, ועומד על 77-49 אלף שקלים בחודש. המנכ"לים במשרדי הממשלה מתוגמלים ב-49-40 אלף שקלים בחודש; עובדים סוציאליים - 23-10 אלף שקלים (הממוצע הוא כ-15 אלף שקלים); ואילו קלדני השופטים נמצאים בתחתית הטבלה, ומרוויחים 14-7 אלף שקלים בחודש.

"הנתונים מאפשרים הצצה לאתגרים במבנה התמריצים הקיים של עובדי המדינה, שמקשה לגייס עובדים מיומנים ומצטיינים", אמר הממונה בר נתן. "נפעל לביצוע השינויים הנדרשים במסגרת ההסכמים הקיבוציים".