צילום: משה מילנר / לע"מ // בורג. יזם את המרכז

לחקור במופלא: הממ"מ - מרכז מחקר או איסוף מידע?

מרכז המידע והמחקר של הכנסת מעניק לח"כים נתונים שמסייעים להם בחקיקה ובהתמודדות עם הממשלה והלוביסטים • אבל זה לא מונע מהם לבקר את האיטיות והפסיביות של המרכז, או לשאול אם השם "מחקר" מתאים לעבודה שנעשית בו

עשרה מיליון שקלים בשנה מקציבה הכנסת לפעילותו של הממ"מ (מרכז המחקר והמידע). המרכז, שהוקם בשנת 2000, נועד לספק לח"כים מסמכים הכוללים מידע ונתונים כדי לאפשר להם להתמודד עם נציגי הממשלה והלוביסטים המתייצבים מולם ומייצגים בעלי אינטרסים כלכליים שונים.   

אין ספק שתרומת הממ"מ לפעילות הח"כים היא משמעותית מאוד. 3,000 המסמכים שהוכנו עד היום לבקשת הח"כים מעידים על כך. רבים מהם משבחים את פעילות המרכז. יו"ר האופוזיציה, ח"כ שלי יחימוביץ' (עבודה), אומרת כי "מוזר לי לחשוב שהממ"מ קיים רק משנת 2000, כי אני מתקשה להעלות על דעתי מה עשו הח"כים לפני כן. אני מודה שהתלות שלי בממ"מ מאוד מאוד גבוהה ואני שמחה שיש תלות כזאת". ח"כ אילן גילאון (מרצ) אומר כי "הם עושים עבודה נפלאה שעוזרת לי בחקיקה ובבדיקה השוואתית של נושאים שונים עם פרלמנטים אחרים בעולם". ח"כ אחמד טיבי (רע"מ־תע"ל) אומר כי "זהו כלי עצמאי שמניח לפני הח"כ נתונים, סטטיסטיקה, מידע, מספרים ומחקרים השוואתיים מבוססים".

רוצים עמדה, לא רק מידע

עם זאת, יש בכנסת לא מעט ביקורת על כך שהממ"מ מכנה את עצמו "מרכז מחקר". הח"כ הוותיק מאיר שטרית (התנועה), המכהן בכנסת יותר מ־30 שנה, אומר כי "הסתייעתי בו רבות כיו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה ובתפקידים אחרים, אבל זה לא מוסד מחקרי. לדעתי, הממ"מ לא צריך להציג עצמו כמרכז למחקר כי אינו כזה". 

גם הוגה הרעיון להקמת הממ"מ, יו"ר הכנסת לשעבר אברהם בורג, הודה בכך. באירוע לציון עשור למרכז שהתקיים בסוף 2010 הוא אמר כי "הייתי שמח אם הממ"מ היה חושב על עצמו במושגים של מו"פ (מחקר ופיתוח). מהם הדברים הבאים שצריך להמציא ולחדש בתקנון, במבנה הוועדות, איך מביאים פנימה, לתוך המערכת הפרלמנטרית, דברים שהיא לא יודעת לחשוב עליהם".

גם ח"כ דב חנין (חד"ש) הביע באותו אירוע עמדה דומה: "בלי לפגוע בעובדה שהממ"מ מביא לפני הח"כים מידע אובייקטיבי, בדוק ומסונן, עליו גם להציג לא רק אינפורמציה מושכלת, אלא בסוגיות מסוימות להציג עמדה ותפיסה שאומרת - זה ראוי וזה ראוי פחות". 

ח"כים גם מבקרים את העובדה שאנשי הממ"מ אינם יוזמים בעצמם את עדכון המסמכים שלהם, אלא עושים זאת רק בעקבות פנייה שלהם. למשל, ח"כ שרוצה לקיים דיון בנושא כלשהו, ימצא לעיתים שהמסמך האחרון שהוכן בנושא זה היה ב־2009. כדי לקבל מסמך מעודכן עליו לפנות לממ"מ ולבקש להשלים את החסר, תהליך שעשוי להימשך לפחות שבוע ימים. 

מנהלת הממ"מ, ד"ר שירלי אברמי, אומרת בתגובה כי "אנחנו לא טוענים שאנו מרכז מחקר בלבד אלא מרכז למחקר ומידע. ברור שמדובר במחקר שימושי שאינו מתיימר להיות אקדמי, למרות שהמסמכים שלנו עומדים בסטנדרטים מחמירים מאוד". 

כדוגמה היא הציגה את המסמך על חוק טל ש"בו נעשה על ידינו תחקיר והלכנו לארכיונים לבדוק איפה ומתי נקבעה על ידי בן־גוריון המכסה של מספר בחורי הישיבה שיקבלו פטור משירות בשל תורתם אומנותם". 

כשד"ר אברמי נשאלה כמה מכלל 3,000 המסמכים שהוכנו עד היום הם מחקרים, היא התקשתה להשיב. "אני לא יודעת לומר באחוזים, אבל אני יכולה לומר שכל הזמן החשיבה היא מחקרית. כל מסמך שיוצא מתחת לידינו משלב בין מידע ומחקר. בימים אלה הכנו לכל הח"כים כלים להתמודדות עם חוק התקציב ועם חוק ההסדרים במשק. הכנו למענם מסמך על כל אחד מתקציבי המשרדים הממשלתיים המשמש כלי עזר חשוב בעבודתם".

באשר לביקורת של הח"כים על כך שהממ"מ אינו מעדכן ביוזמתו את המסמכים, אומרת אברמי: "המטרה שלנו היא שהח"כ יהיה שבע רצון. כשהוא מבקש לעדכן מסמך שהוכן לפני כמה שנים, מובן שנעשה כל מאמץ כדי להשלים את העדכון במהירות ובאמינות, אבל איננו מוטרדים מכך שבארכיון שלנו יש גם מסמכים ישנים שאינם עדכניים". 

*   *   *

מדלית אל־כרמל לכנסת: ראדה חסייסי לא מרגישה שונה מעמיתיה החוקרים היהודים

"הדרישה הראשונית מהחוקרים במרכז - מצוינות"

22 חוקרים מועסקים בממ"מ הם נבחרו בקפידה רבה על ידי ועדת מכרזים. יש המכנים אותם סיירת מטכ"ל של הכנסת. "איני אוהבת את הכינויים הללו, מספיק לומר שזו קבוצה ייחודית", אומרת ד"ר אברמי. כולם בעלי השכלה של תואר שני וחלקם דוקטורנטים ואף בעלי תואר דוקטור. ביניהם פגשתי את ראדה חסייסי (34), דרוזית ילידת דלית אל־כרמל העובדת בממ"מ זה כשנה.

ראדה, שלמדה ספרות אנגלית באוניברסיטת חיפה ולאחר מכן השלימה תואר שני בלימודי תרבות באוניברסיטה העברית בירושלים, מספרת כי התקבלה בסבר פנים יפות על ידי החוקרים היהודים האחרים. "יש אווירה מאוד נעימה במחלקה והשתלבתי בה מהר מאוד. יש הרבה שיתוף פעולה בין החוקרים ואנחנו מסתייעים זה בזה. בסיום כנס החורף בסוף החודש אנחנו מתכננים לערוך מסיבת סיום".

ראדה, נשואה ואם לשני ילדים, מתגוררת בשכונת הגבעה הצרפתית בירושלים. היא מספרת כי "הדרישה הראשונית מהחוקרים בממ"מ. היא מצוינות. אני עוסקת בהכנת מסמכים לוועדה לפניות הציבור ומשתדלת שכל מסמך שיוצא תחת ידי יהיה מקיף ומצוין. העבודה שעושים החוקרים בממ"מ היא מאוד חשובה".

כשהיא נשאלת אם השליטה שלה בערבית מסייעת לה, היא משיבה בחיוב: "אני מתרגמת מסמכים מערבית לעברית ונחשפת למידע נוסף". עד היום היא לא עסקה בהכנת מסמך הקשור לעדה הדרוזית, אבל היא משוכנעת שבעתיד תהיה מעורבת בכך ותוכל לתרום את הידע האישי שלה בנושא.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו