צילום: מאיה באומל בירגר // "האמת שאני מאוד רוצה ללמוד להכין את האוכל הזה. כשאתחתן יגיע תורי ללמוד". מורן מזור ואמה ננה

חג מתן דוז פואה

חצ'פורי ממולא גבינות טובות, כופתאות חינקאלי ובליני שעושים חשק לשיר • מורן מזור ואמה פותחות שולחן גאורגי לכבוד שבועות, רגע לפני ההופעה באירוויזיון

לובן מסנוור מקבל את פני הנכנסים לדירת משפחת מזור בחולון. סלון מצוחצח, מנוקד בספות עור בוהקות, נמתח לתוך מטבח רחב מידות, משם חולשת אמא ננה על המאכלים ומסבירה לכל דכפין איזה בליל גבינות בחרה להתיך לתוך ה"אג'רולי חצ'פורי". המאפה העממי עצמו, שביצה צהבהבה שפוכה עליו במוקפדות נונשלנטית, כדרכם של כל המאכלים המסורתיים, מתערסל לו בצלחות בהירות, נקיות. כל הבית נראה כאילו הוא נוטף חלב, וזה יאה מאוד למעמד, שהרי בפתחו של חג השבועות אנחנו.

סמוך לקיר, ליד מסך הטלוויזיה, ניצב פסלון כבד ותמוה, משוח בצבעי אפור וכסף המציעים ניגוד כמעט מחוצף להרמוניה הכל־לבנה. זהו הפרס שרשות השידור בחרה לעטר בו את בת המשפחה המפורסמת, מורן מזור בת ה־22, לרגל זכייתה בתחרות קדם האירוויזיון לפני חודשיים. ביום חמישי הקרוב צפויה מורן להתחמש באוקטבות המתפרצות שלה ולעלות לחצי הגמר השני של האירוויזיון, במאלמה שבשבדיה. היא תקווה - עם מי שהאירוע הוותיק חשוב לו - שהשופטים מעבר לים יאירו פנים לה ולבלדה הווירטואוזית שלה, "רק בשבילו". 

סליחה שאני לא יכול להתאפק, אבל הפסלון הזה נראה כמו חייזר.

"נכון! הוא מה זה מכוער, אה? אני לא יודעת מה לעשות איתו, הרי לזרוק אי אפשר".

נראה שכלום את לא מסוגלת לזרוק. בסלון יש תמונה שלך מחובקת עם חבר שהפך בינתיים לאקס. 

"באמת לא ברור לי למה התמונה הזאת עדיין נמצאת פה".

עוגת מזל

מזור החייכנית, יוצאת להקת חיל האוויר ובעלת אחד מתווי התקן הנחשקים בישראל - זכייה בתוכנית גילוי הכישרונות של אייל גולן - עסוקה בימים אלה בעיקר בהדחקת המעמד האירופי, ולא פחות מזה, בחיפוש אובססיבי אחרי משקפיה, שבלעדיהם היא "לא רואה כלום". כה ירודה היא ראייתה ("המספר שלי מאוד גבוה"), עד שהיא תרשום היסטוריה קטנה כשתהפוך לנציגה הישראלית הראשונה שתעלה לשיר עם זגוגיות. "לא נורא, מורני", מרגיעה אותה אמא ננה מעומק המטבח, "בשביל לאכול לא חייבים לראות".

ואכן, לשם כך התכנסנו - לארוחה משפחתית באופי גאורגי שמטרתה החגיגית כפולה: גם להקביל את פני השבועות וגם לצייד את הבת בברכת הדרך. כמה חבל שפרנק נף או מישהו מממשיכי דרכו לא זכו לטעום מימיהם "צ'רצ'חלה" - הממתק הגאורגי הגאוני שמורכב מאגוזי מלך עטופים בתרכיז ענבים קרוש - ולא, הדוז פואה היו ניגרים על מורן כמו קונפטי.

לצד שלל מאפי החצ'פורי, שנבדלים זה מזה רק במילוי הגבינות ובאופי הבצק, הונחה על שולחן הכבוד שיירה מזילת ריר של מאכלי העדה: חינקאלי - כופתאות גבינה במעטה פרמז'ן; מוקפילי - סלט שעועית, אגוזים, ירק ובצל; גטנילי בדריצ'ני - חצילים קלויים במילוי רסק אגוזים; סולוגוני - גבינה מעובדת שמרקמה מזכיר מוצרלה; צ'די - לביבות מקמח תירס; בליני - סיגרים ממולאים גבינה; ומז'אווה טרמאלי - רוטב שזיפים עתיר ירק ושום שמאתגר את הלשון בסימפוניית טעמי חריף־חמוץ־מעקצץ.

באגף המתוקים שוגרו למערכה גוזינחי - רולדת דבש, אגוזי לוז, שומשום קלוי וממרח שקדים; טרובוצ'קה - גליל ממולא קרם פטיסייר (ננה: "אצלנו הוא נקרא קרם מבושל"); והתותח הכבד - עוגת השכבות המעושרת מטודה, שהבצק שלה עשוי דבש, סודה, וניל, ביצים, סוכר וקמח, ובין שכבותיה מקופלים ריבת פובידל, קצפת ופודינג. "אתה יודע כמה עבודה זה לרדד את הבצק הזה?", מתאוננת מורן למראה העוגה, וננה חותמת: "לוקח לפחות יומיים להכין אותה מההתחלה ועד הסוף".

כדי לסייע להחליק את כל הטוב הזה במורד הגרון הובאו הברנדי הגאורגי ורציחה ומשקה הצ'צ'ה המפורסם, שחוזקו (עד 80 אחוז אלכוהול!) יעצור אפילו דהרה של שור זועם. ננה מציגה לראווה יין ששמו מראני (מרתף בעברית), שבוקבק בדיוק ביום הולדתה וניתן לה במתנה לפני שנים. את העין צד גם מראה מוזר של שני שופרות מסורתיים בשם חצני, שעשויים קרן אייל ומעוטרים בפיתוחי כסף טהור. מתוך שופרות כאלה נהגו גברברי גאורגיה ללגום בעבר יין - על תקן של גביעים.

מפצחי האגוזים

המטבח הגאורגי מושפע מאוד מזה של שכניו הגיאוגרפיים - האוכל הפרסי, הטורקי והרוסי. ננה (42), שעלתה מגאורגיה בגיל שנה, מתמחה מאוד בהכנת כל אלה, והיא מתנצלת ללא הרף שהערב מוגבל למאכלים חלביים בלבד, "כי אתם חייבים לטעום מה העדה מציעה בתחום הבשרי". בימים כתיקונם משמשת ננה אחות מוסמכת, אחראית למחלקה סיעודית בבית אבות. בעלה, רפאל (46), עוסק בתחום הקמעונאות, וניכר עליו שהוא מורגל בטמפרמנט התזזיתי של רעייתו. בשנים האחרונות, עקב ריבוי המחמאות שגרפו תבשיליה, הודפת ננה כל קריאה לפתוח מסעדה בתירוץ המקורי ש"יש כבר 'ננוצ'קה' אחת בתל אביב". 

חוץ מלשיר, מורן למדה לבשל כמוך?

ננה: "היא תלמד, אני לא דואגת בכלל. כל חיי חינכתי את הילדים שלי שלא משנה מה הם יבחרו לעשות - העיקר שיעשו אותו מושלם. והיא שרה מושלם, תודה לאל". 

מורן: "האמת היא שאני מאוד רוצה ללמוד להכין את האוכל הזה. אבל זה דורש המון זמן והשקעה, ואני מתבאסת להטריח את אמא שתתחיל ללמד אותי מאפס. אני מאמינה שכשאתחתן יגיע זמני ללמוד. אני ארצה שהילדים שלי יגדלו על האוכל שאני גדלתי עליו".

מורן מודה שמבחינה קולינרית היא התחנכה על ברכי תרבות שבה לא מקובל לצאת למסעדה שלא במסגרת אירוע חגיגי, "כי מה פתאום, הרי יש מלא אוכל בבית". ובכל זאת, בנעוריה נהגה לחמוק עם חברותיה ולחטוא, שומו שמיים, באכילה בבית הקפה השכונתי. "אני ממש מעריצה את אמא. היא גאורגית, אבל ההתנהלות שלה מאוד פולנית. היא תמיד חרדה לזה שאני אוכל רק דברים טובים ומזינים, ושכל יום יהיה לי טרי. בבית גאורגי האוכל תמיד נמצא בשפע, וגם אם חלילה אין - בחיים לא ייתנו לך להרגיש שמשהו חסר".

אי אפשר שלא להבחין במוטיב החוזר של האגוזים. הם נמצאים בכל מאכל כמעט.

"באוכל שלנו, בעיקר הבשרי, יש המון אגוזים. אישית, קשה לי עם זה קצת, כי אני לא מתה על אגוזים. כל מי ששומע צוחק עלי. גרוזינית שלא אוהבת אגוזים? זה צחוק הגורל".

מה את מתכוונת לאכול אצל הגויים משבדיה?

"דגים וגבינות. אני גם חולת סלטים. אין לי כוח לעמוד ולחתוך ירקות בעצמי, אבל במסעדות אני מזמינה סלט בכיף". 

אולי תגנבי איזה ביס של חצ'פורי לפני העלייה לבמה.

"הלוואי שיכולתי, אבל כל זמר יודע שלפני הופעה לא מומלץ לאכול משהו כבד. זה מפריע לנשימה. היית רוצה שאני אתחיל לשהק על הבמה באמצע השיר?".

באיזה מאכל היית משחדת את השופטים? ההימורים, נכון לעכשיו, מציבים אותך במקום יחסית גבוה.

"חצ'פורי - אבל רק את זה שאמא שלי עושה, כי הוא הכי טעים בעולם. ביס אחד ולא יהיו יותר עוכרי ישראל (צוחקת). אני תמיד אומרת שאנשים שאוכלים טוב הם אנשים שמחים. מה גם שכל ההימורים האלה מאוד הפכפכים. אני מסרבת להתייחס אליהם".

את יודעת שבשואוביז האוכל הוא נושא רגיש, אפילו מוקצה. תראי את נינט ואת שרית חדד.

"אני יודעת, אבל אתה יודע מי הזמרת הכי מצליחה היום בעולם? אדל. וראית כמה היא שוקלת? בתקופת ההריון שלה היא בכלל נראתה כמו פיל. אני חושבת שזמר צריך לשיר, לא להתעסק בדיאטות כסאח. ברוך השם, אני באה מבית שאוכלים בו טוב - ואני אדם בריא ומאושר". 

אם יכריזו מעל הבמה "אנד דה ווינר איז מורן מזור פרום יזראל", מה הדבר הראשון שתבקשי מאמא להכין לך?

"את עוגת השכבות עם הריבה והקצפת. זה יהיה הפרס הכי טוב. אני מתפללת שזה יקרה. יום ההולדת שלי יוצא בדיוק בין חצי הגמר לגמר. אם אזכה אני אביא הרבה כבוד למדינה. אז אני אקח ביס גדול מהעוגה - והכל יהיה באמת מתוק".

yaakovl@israelhayom.co.ilטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו