כשנחשפה הפרשה התקשיתי לעכל כיצד טוב ורע יכולים להימצא באופן קיצוני כל כך באותו אדם. כיצד אדם שהקדיש את חייו לחסד של אמת, לשמירת כבוד המת, יכול לחלל כך את כבוד החי? האם הטוב עומד כשלעצמו, או שהרוע והאכזריות מאיינים אותו? ככל שהצטברו עדויות קשות נוספות, כך הבנתי שטוב הנמצא באדם בכזה אקסטרים הוא בעצם השתקפות של רוע. מניפולציה תדמיתית, כדי לצוד עוד קורבנות ולצבור כוח ומעמד ציבורי במטרה לכסות על פשע.
משי זהבמן הפסוק בספר דברים המשווה בין אונס לרצח למדו חז"ל הלכה שקובעת שהנחשפים לאונס העומד להתבצע, מחויבים לעצור את הזוועה בכל מחיר, גם במחיר חייו של האנס. על העדים לאונס מוטלת חובה חריגה להפוך לקטגור, לשופט ולתליין. זאת לא זכות, זאת חובה. משי זהב היה פצצה מתקתקת. העיתונאים שחשפו את מעשיו מילאו את חובתם ומנעו את האונס הבא. המתלוננים, שאספו את פיסות נפשם השדודה ומצאו את הכוחות להעיד, מנעו את רצח הנפש הבא. בשעה הקשה והעצובה הזאת, אני בוחרת להיות איתם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו