פגרי חיות והרס עצום: כך ניסו בחורים למנוע פינוי ישיבה

לפני כחודש וחצי, בתום סאגה משפטית ממושכת, פונה בניין הפנימייה של ישיבת מעלות תורה. הבניין, שמוערך בשווי של כ-20 מיליון שקלים, שייך ליוסף רייכמן, והושאל לישיבה שהקים הרב שמואל אוירבך. עם פטירתו דרש רייכמן מהישיבה להחזיר לו את הבניין, אך נתקל בהתנגדות עזה מצד ראש הישיבה, הרב יוסף פטרוב.

ביהמ"ש קבע בתחילת השנה כי יש להחזיר את המבנה לרשותו של רייכמן, אך בישיבה סירבו לכך, ולכן הגיעו שוטרים מלווים באנשי ההוצאה לפועל במרץ האחרון על מנת לפנות אותו מיושביו, במסגרת קיום צוואתו הברורה של איש העסקים שהעמיד את הבניין לטובת הישיבה למשך זמן מוגבל שנקבע מראש. אלא שלמרות הקביעה הברורה, בחורי הישיבה המעטים שנותרו במקום התנגדו לפינוי באלימות ואף יידו אבנים על המפנים.

כעת, חודש לאחר הפינוי הסוער, נחשף כיצד התכוננו המתבצרים להתנגדות האקטיבית, ונחשפות תמונות קשות מההרס הרב שהותירו במקום. הבחורים שהתנגדו לפינוי בחרו להותיר אחריהם עיי חרבות של ממש. הם עשו זאת ע"י שבירה של חלק מהקירות, השחתת רכוש, פיזור פסולת, פגרי חיות ועוד.

במסמך סיכום האירוע של לשכת ההוצאה לפועל תואר כיצד התקבלו בעת פינוי המבנה. "חרף ההבטחות של נציגי החייבת הפינוי נתקל בהתנגדות עזה, בבריקדות ומחסומים, בזריקת אבנים, בשפיכת שמן בכל הנכס, בהפעלת מטפי כיבוי ובאיומי התאבדות". הלשכה הפנתה אצבע מאשימה לגורמים בישיבה שהיו אחראים באופן ישיר או עקיף למעשה. "החייבת (או מי מטעמה) נערכה מבעוד מועד לפינוי הנכס וריתכה עשרות מיטות, עמודי ברזל ודלתות כניסה על מנת למנוע את הפינוי דבר שאילץ את המשטרה להזמין את מכבי האש על מנת לפרוץ את הדלתות, הכל תחת מטר אבנים של פורעי חוק שסירבו להתפנות. כונס הנכסים ששהה בנכס בזמן הפינוי על מנת לוודא שהוא מתבצע כשורה, ניצל בנס ממש מפגיעת אבן בראשו.

בלשכת ההוצאה לפועל ציינו כי המתבצרים הכניסו למבנה מאות קילוגרמים של אשפה, "לכלוך, נוזלים דוחים, צינורות ברזל, פחים ודברי זוהמה רבים (לרבות שלדי חיות) על מנת לסכל את הפינוי". לדבריהם, "קשה לתאר במילים את המהומה, הכאוס והזוהמה ואת המכשולים הרבים שבהם נתקלו קבלן ההוצאה לפועל ומשטרת ישראל בנכס". בנוסף חשפו בהוצאה לפועל שלטים שהציבו המתבצרים קודם לפינוי, שבו ביקשו שלא להעביר מידע בנוגע להכנות לפינוי, שכללו "פעילויות תשתית, אמל"ח, נגיף קורונה, וכל המסתעף".

במסמך מפורטים גם המספרים שמאחורי הוונדליזם בבניין הפנימיה: תשע שעות פינוי בפועל. ימים ארוכים של פינוי הזבל, תיקון הנזקים וניקיון. 120 שוטרים שליוו את התהליך. שני אמבולנסים של מד"א, 45 סבלים, תשעה מאבטחים, טכנאי גז, חשמלאי ושמונה אנשי צוות שסייעו לפינוי.

"לפני שנים הרב אוירבעך זצ”ל חתם על מסמכי ברורים בכתב ידו שהוא רושם משכנתא על ההלוואה שנתנה משפחת רייכמן לקנות את המגרש עליו נבנה המבנה ולבנות אותו", מסביר עורך הדין עמית חדד, שמייצג את משפחת רייכמן. "במשך 30 שנים השתמשו במבנה הזה בלי לשלם פרוטה לאף אחד בזכות הנדיבות של משפחת רייכמן. נקבע במפורש שאחרי שהרב אוירבעך עוזב את תפקידו (פורש או הולך לעולמו) הישיבה מחזירה את ההלוואה או את הבניין למשפחת רייכמן. זו צוואתו של הרב אוירבעך. הסיכום הזה מופיע בהסכם הלוואה, בשטר המשכנתא במסמך התנאים המיוחדים ובעוד מסמכים שכולם חתומים ומגובים על ידי עורכי דין".

חדד תוקף בחריפות את התנהלותם של חלק מאנשי הישיבה לאחר פטירתו של הרב אוירבעך: “קמים אנשים שלא ידעו את יוסף ואין להם מושג. הם החליטו פשוט לסתור לחלוטין את מה שכתב הרב אוירבעך כשהם מתיימרים לפעול בשמו. הם טענו באינסוף הליכים שהם יזמו דברים איומים נגד הרב רייכמן. זה דבר שאי אפשר להאמין שהוא נעשה. במקום לגמול טוב למי שתרם ועשה כל כך הרבה – במקום זה עשו את ההפך. ניסו לגזול את מה שהגיע למשפחת רייכמן. והקב”ה עזר וכל ההליכים שהם יזמו נכשלו. במקום שיגיעו לרב רייכמן ויגידו לו “תודה רבה, מעריכים אותך מאוד, קח את שמגיע לך”, התנכלו לו, התעמרו בו, שיקרו. זה חילול השם ממש. אני שמח שהעניין הזה הסתיים ושהצוואה של הרב אוירבעך התקיימה. נעשה צדק אמיתי וחבל שהיו צריכים לפנות אנשים בכוח כדי לעשות את מה שהרב שלהם אמר לעשות".