"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מצוקת המושתלים: "החיסון לא מעניק לנו הגנה טובה"

מחקר באיכילוב חשף: רק שליש ממושתלי הכליה ומחצית ממושתלי הכבד שחוסנו פיתחו נוגדנים • שמעון טאוזר, מושתל כבד שחלה לאחר שחוסן: "הסתובבתי חשוף בעבודה"

,עודכן
0השמעה
ניתוח השתלת ריאות, צילום: דוברות ביה"ח בילינסון

שיעור נמוך של הגנה מקורונה בקרב מושתלי איברים שקיבלו חיסון: רק כשליש ממושתלי הכליה (37.5%) וכמחצית (47.5%) ממושתלי הכבד שחוסנו לקורונה פיתחו נוגדנים לאחר קבלת החיסון. כך עולה משני מחקרים שבוצעו ביחידת ההשתלות באיכילוב.

מחקרים אלו מצטרפים לעבודות נוספות המעידות שיעילות החיסון נמוכה יותר אצל חולים הסובלים מדיכוי חיסוני. במחקר הראשון נבדקו 80 מושתלי כבד שהושוו ל־80 אנשים בריאים. בעוד כל הנבדקים הבריאים פיתחו נוגדנים, בקרב מושתלי הכבד שיעור מפתחי הנוגדנים עמד על 47.5% בלבד. גיל מבוגר, אי־ספיקת כליות וטיפולים נוגדי דחייה של השתל היו קשורים לתגובה ירודה יותר לחיסון.

את עבודת המחקר ביצעו ד"ר ליאן רבינוביץ' וד"ר הלנה קצמן. במחקר נוסף שנעשה בקרב 136 מושתלי כליה שחוסנו והושוו לקבוצת אנשים שאינם מושתלים, נמצא כי רק 37.5% ממושתלי הכליה פיתחו נוגדנים לאחר החיסון. גיל מבוגר ושימוש במינון גבוה של תרופות נוגדות דחייה היו קשורים לתגובה ירודה לחיסון.

חוסן וחלה. שמעון טאוזר,

פרופ' אורן שיבולת, מנהל המכון למחלות דרכי העיכול והכבד באיכילוב, אמר כי "ייתכן שבקבוצת מושתלי האיברים יש צורך בפרוטוקול שונה של חיסונים - כגון תוספת של זריקה שלישית, שימוש בחיסון מסוג אחר או שינוי הטיפול נוגד הדחייה לתקופה קצרה לצורך יצירת תגובה חיסונית טובה יותר".

אחד המושתלים שהשתתפו במחקר הוא שמעון טאוזר (62), מושתל כבד מבת ים, שהיה מהראשונים שניגשו להתחסן כבר בדצמבר. לדבריו, "חודש אחרי החיסון השני גילו שאני חיובי לקורונה. היו לי סימפטומים, אבל בקופת החולים לא שלחו אותי בהתחלה להיבדק כי הייתי מחוסן. הייתי מאושפז לסירוגין שלוש פעמים ומחובר לחמצן. אני עדיין סובל מדלקת ריאות שלא חלפה".

טאוזר מוסיף כי "אנו, המושתלים, שונים מכולם, בסיכון גבוה יותר, וזה חוסר אחריות שנסתובב עם אנשים 'רגילים'. אחרי שקיבלתי חיסון לא ידעתי את זה. חזרתי לעבודה והסתובבתי חשוף ולמעשה הייתי כמו מטרה בלונה פארק. בנוסף, הדבקתי את אשתי שהיתה מחוסנת".

ד"ר ליאן רבינוביץ וד"ר איילת גרופר, שניהלו את המחקר במושתלי כבד וכליה, אמרו כי "עקב נטילת תרופות למניעת דחייה באופן כרוני, הרבה מהמושתלים אינם מפתחים הגנה יעילה לאחר קבלת החיסון. אנו מקוות שבעקבות המחקר נוכל להציע דרכים לשיפור יעילות החיסון".

ד"ר הלנה קצמן, האחראית למחקר, הוסיפה כי "חשוב לראות את חצי הכוס המלאה: החיסון היה לגמרי בטוח, לא גרם לתופעות לוואי משמעותיות ותרם להגנה בחלק ניכר מהמושתלים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר