"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
עשרה כללים חדשים לעולם פוסט־אמריקני

עשרה כללים חדשים לעולם פוסט־אמריקני

,
0השמעה

ישנם כיום עשרה רעיונות שמשנים את אמריקה, אולי לצמיתות, וראוי להכירם.

1. כסף הוא רעיון גמיש. ניתן ליצור אותו יש מאין. גירעונות שנתיים וחוב לאומי מצטבר אינם כה חשובים. נשיאים קודמים יצרו חובות אדירים אך לפחות הבינו כי הכסף הוא דבר אמיתי ושצריך לשלם את החוב. ההבנה הזו כבר לא קיימת. בעוד אנו צועדים לקראת חוב לאומי בסך 30 טריליון דולרים, האליטות האמריקניות סבורות כי התחייבויות גדלות ללא־רלוונטיות, והן ששות להוציא יותר.

2. החוק לא מחייב. ג'ו ביידן נשבע לדאוג לכך ש"החוקים יקוימו באופן מלא", אך הפך את חוקי ההגירה לבטלים למעשה. חלק מהמפגינים שהתפרעו בשנה שעברה עמדו לדין, אבל רבים אחרים לא. מעצרים, כתבי אישום ומשפטים הפכו לדבר נזיל. האידיאולוגיה היא זו שמושלת. גנבו לך רכב? תקפו אותך פיזית? ירו בך? ייתכן שזו בכלל אשמתך. האם הקורבן באמת קורבן והתוקף באמת תוקף? תלוי מה משרת את האג'נדה הרחבה של השמאל.

3. גזענות היא דבר מקובל. אנחנו מוגדרים קודם לפי המוצא האתני או ההשתייכות הדתית, ורק אחר כך לפי המשותף לנו כאמריקנים. הדרה של סטודנטים לבנים ממעונות ומטקסים, "מרחבים בטוחים" ותוכניות גזעניות אחרות הפכו למציאות. זו הרי גזענות "טובה".

4. המהגר עדיף על האזרח. בניגוד למארחו, האורח החדש אינו מוכתם בידי החטאים ההיסטוריים של ייסוד אמריקה. האזרחים חייבים לציית לחוק ולשמור על כללי הבידוד והריחוק החברתי, אך מהגרים לא צריכים להיות מודאגים מזוטות, ובטח שלא מכניסתם ומשהייתם הבלתי חוקית באמריקה. האליטות שלנו סבורות שמהגרים לא חוקיים קרובים יותר לאבות המייסדים של אמריקה מאשר אזרחיה החוקיים. ממילא מחציתם הרי כבר חסרי תקנה.

5. האזרחים הם ילדים קטנים. אסור לבקש מהם להציג תעודה מזהה כדי להצביע בקלפי, ו"שקרים אציליים" על הקורונה הכרחיים להגן על הנבערים מעצמם. האמריקנים זקוקים להקלות מלחץ שיוצרים דברים כמו ציונים, מבחנים וחוקי התנהגות בבית הספר. הם גם לא מבינים שלשלם ביוקר על דלק, חימום או מיזוג אוויר זה בעצם לטובתם.

6. יחי האיתות המוסרי. פעילי אקלים טסים סביב העולם במטוסים פרטיים ומזהמים. לוחמי "צדק חברתי" חיים בשכונות סגורות ושמורות. מיליארדרים אליטיסטים מתחזים לקורבנות של סקסיזם, גזענות והומופוביה. מה שחשוב הוא כיצד אתה מורה לנחותים ממך לחיות את חייהם, ולא כיצד אתה חי בעצמך.

7. עדיף להתעלם מבעיה במקום לנסות לפתור אותה. יותר הומאני לשמר את המצב שבו אלפי אנשים חיים, אוכלים, עושים צרכיהם ומשתמשים בסמים ברחובות, מאשר לשחרר חסמים לדיור בר־השגה, לחייב אשפוז לסובלים מבעיות נפשיות או להקים מתחמי מחסה ציבוריים.

8. מקארתיזם הוא טוב. החרבת החיים וקריירות של אנשים בשל מחשבות לא נכונות, בעצם מצילה חיים רבים וקריירות רבות. תרבות הביטול ושלטון הטרור בטוויטר מספקים את ההרתעה הדרושה. בזכות גיליוטינת האינטרנט, האמריקנים יהפכו זהירים יותר ויתנהגו באופן ראוי ונאור.

9. בורות עדיפה על ידע. הפלת פסלים, שינוי שמות בניינים או מיזמי שכתוב היסטוריה לא דורשים ידע היסטורי או הוכחות כלשהן. גיבורי העבר הם לא יותר מאגדות. תארים אקדמיים משקפים קשרים והמלצות, לא ידע. המותג חשוב יותר ממי שיצר אותו.

10. ה"נעורות" (Woke) היא הדת החדשה, והיא צומחת מהר יותר מהנצרות. בדת הזו יש יותר כוהנים מאשר מאמינים והיא חזקה יותר מאי פעם. עמק הסיליקון הוא הוותיקן החדש, וחברות כמו אמזון, אפל, פייסבוק, גוגל וטוויטר הן מבשרות הבשורה.

באופן פרטי האמריקנים חוששים מכללים אלו, אך דומה שבזירה הציבורית הם מקבלים אותם בהכנעה. האם יש עוד סיכוי להתקומם ולבטל את כללי המשטר החדש או שכבר מאוחר מדי?

פרופ' ויקטור דייוויס הנסון הוא היסטוריון צבאי מאוניברסיטת סטנפורד. המאמר פורסם לראשונה באתר American Greatness ואנו מודים לעורכיו על הרשות לתרגמו

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו