"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

למרות הביקורת: משרד הביטחון לא חושף את זמן הטיפול בבקשות להכרה בנכות

מרכז המחקר והמידע של הכנסת: 13%-11% מהערעורים בתביעות לאגף השיקום נמצאו מוצדקים • בשנת 2017, כ־57 אלף זכאים קיבלו כ־850 מיליון שקלים • ברביבאי: "חובתנו לדאוג לנכי צה"ל" • משרד הביטחון: "שיפרנו את הטיפול"

,עודכן
0השמעה
לוחמי צה"ל. כיום מתנהלים כ־2,540 ערעורים

חרף הביקורת, משרד הביטחון לא העביר נתונים מספקים בנוגע לזמן הטיפול בבקשות להכרה שהוגשו לאגף השיקום. כך עולה ממסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שהוכן לבקשת ח"כ אלוף (מיל') אורנה ברביבאי.

על פי המסמך, שהגיע לידי "ישראל היום", בשנת 2017 קיבלו כ־57 אלף זכאים שירותים מאגף השיקום של משרד הביטחון, בהיקף של כ־850 מיליון שקלים, כאשר תהליך ההכרה בנכות מורכב משני שלבים עיקריים: הראשון הוא בדיקת הקשר הסיבתי בין הפגיעה או החמרתה לבין השירות הביטחוני, והשני הוא קביעת דרגת הנכות על ידי ועדה רפואית.

מהמסמך עולה כי 61%-53% מהפונים לאגף המשפחות במשרד הביטחון להכרה בנכות בשנים 2019-2015 הוכרו כנכי צה"ל. בגין חבלות הוכרו 69%-54% מהמקרים, ואילו בגין מחלות הוכרו רק 45%-37% מהמקרים. בשנים 2019-2015 הוגשו 4,900-3,200 בקשות בשנה, מהן 60%-55% בגין חבלה והיתר בגין מחלה.

במסמך שחיבר, העיר מרכז המחקר והמידע של הכנסת על נתונים חסרים שהעביר משרד הביטחון בנוגע להחלטות שהתקבלו ביחס לבקשות שהוגשו בכל שנה. עם זאת, בשנים הללו התקבלו על ידי קצין התגמולים בין 5,200 ל־6,200 החלטות (שהוגשו גם בשנים קודמות), מהן 57%-%67 בעניין חבלה והיתר בגין מחלה.

בשנים המדוברות הוגשו לביהמ"ש 1,400-1,100 ערעורים בשנה על החלטת קצין התגמולים. כיום מתנהלים בבתי המשפט כ־2,540 ערעורים. רק 13%-11% מהערעורים נמצאו מוצדקים, ובחלק נוסף של הפסיקות הוחלט על פשרה, ושיעורן גדל מ־14% בשנת 2015 ל־22% בשנת 2019. עוד עולה כי מבין 290-230 החלטות בשנה בערעורים לביהמ"ש על החלטות הוועדה הרפואית העליונה, התקבלו יותר מחצי, בחלקם הוחלט על פשרה.

ח"כ אלוף (מיל') אורנה ברביבאי (יש עתיד) מסרה: "חובתנו לדאוג שנכי צה"ל יקבלו את הטיפול המקצועי והרגיש ביותר כדי לאפשר להם להשתקם ולחזור לשגרת חיים".

משרד הביטחון: "היחידה לתביעות וקביעת זכאות באגף השיקום מקבלת בכל שנה כ־3,000 בקשות חדשות בממוצע. אגף השיקום פועל בכל האמצעים העומדים לרשותו לזרז את הליכי ההכרה, בין השאר בבחינה ואימוץ שיטות איבחון חדשניות לנפגעי נפש".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר