צאצאי משפחות הנרצחים בפרעות שהתרחשו בשנת 1948 בערים אוג'דה וג'ראדה שבצפון מזרח מרוקו, מתכוונים לבקש מהמדינה להכיר באירוע כפעולת טרור וכנגזרת מכך, להכיר בחללים כנפגעי פעולת איבה. אברהם כהן, מצאצאי משפחת הכהן סקלי ש־17 מבניה נרצחו בפרעות, אומר כי מהלך שכזה יהיה "תיקון עוול היסטורי שזועק לשמיים".
הפרעות פרצו כשלושה שבועות לאחר הכרזת העצמאות, תחילה באוג'דה, שם נרצחו ארבעה יהודים, ולאחר מכן הן עברו לעיר הסמוכה, ג'ראדה, שם נרצחו 37 יהודים וביניהם גם רב הקהילה משה הכהן סקלי. סך הכל נרצחו בשני ימי הטבח 41 איש, ובהם נשים וילדים, ועשרות רבות נפצעו.
זאת ועוד, חנויות של יהודים נבזזו, בתים נהרסו והוחרבו, וכל זאת, על פי עדויות הניצולים, כשברקע קריאות שמחה ועידוד מצד הנשים המוסלמיות. הרקע למעשי הטבח הקשים היה הקמת מדינת ישראל ופעילות המחתרת היהודית במרוקו אשר סייעה להבריח יהודים לגבול עם אלג'יריה. למעשה, העיר אוג'דה, אשר נמצאת במרחק של כשני קילומטר מהגבול, הפכה לבסיס ההברחה של היהודים. פעילות המחתרת אשר כללה הסתרת יהודים, הברחתם, גיוס כספים וזיוף תעודות, היתה סוד גלוי ועוררה את זעמם של התושבים המוסלמים, אשר חשו הזדהות וסולידריות עם המתרחש בפלשתין.
צאצאי הנרצחים ובראשם אברהם כהן, גרים רובם בירושלים ופתחו במאמצים להקמת אנדרטה בעיר שתנציח את החללים ותאפשר להם, ביום השנה לטבח, לעלות אליה ולערוך את טקס האזכרה השנתי. לשם כך נאמר להם כי עליהם לפנות ראשית כל למשרד הביטחון על מנת שזה יכיר בפרעות כאירוע טרור. לאחר מכן תוכל העירייה לפנות למשרד הביטחון ולבקש מימון להקמת האנדרטה. "אנו יהודים יוצאי אוג'דה וג'ראדה.. פונים ליחידה להכרה בפעולות איבה של משרד הביטחון בבקשה לשים קץ לעוול המתמשך ולהכיר בפרעות שנערכו בשנת 48 כפעולת איבה", נכתב בעצומה שעליה חתמו כבר מאות אנשים ואשר תישלח בימים הקרובים למשרד הביטחון.
"הטבח שהיה שם זה פיגוע טרור. 41 איש נרצחו רק בגלל הפעילות שלהם להעלאת יהודים לארץ ישראל ולא במקרה זה קרה זמן קצר כל כך לאחר קום המדינה. מגיע לאנשים האלה שנרצחו שיזכרו אותם ואת מעשיהם. אנחנו לא מבקשים תקציבים מיוחדים ולא גימלאות. אנחנו רק מבקשים שיהיה למישהו אכפת מספיק מהנצחתם. אנחנו מבקשים שיכניסו את זה לתוכנית הלימודים כדי שהדור של היום ילמד על הפרעות האלה. אנחנו רוצים שיתאפשר לנו לערוך מדי שנה בשנה טקס ביום השנה לרצח, באנדרטה שתוקם, ודווקא בירושלים, משאת נפשם לאורך הדורות של יהודי מרוקו", אומר כהן.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו