מדד הפלורליזם של המכון למדיניות העם היהודי שםורסם היום (ראשון), לקראת יום העצמאות ה-73, חושף נתונים מעורבים באשר ללכידות החברתית בישראל.
מן המדד עולה, בין היתר, כי רוב מוחלט של היהודים 98% רוצים שמדינת ישראל תהיה מדינה יהודית. רק מיעוט זעיר (2%) מעדיף שישראל תחדל מלהיות מדינה יהודית.
רוב גדול מהיהודים מסכים שתנאי למדינה יהודית הוא רוב יהודי (88%). בנוסף, 4 מכל עשרה יהודים חושבים שיש לתת העדפה חוקית ליהודים על פני לא יהודים. בשאלת עידוד יצירה תרבותית יהודית, רוב קטן יחסית של החילונים לחלוטין (57%), ורוב גדול מקרב כל שאר הקבוצות מסכימים כי יש לעודד יצירה תרבותית יהודית במדינה המגדירה עצמה כמדינה יהודית.
בכל הקשור למידת הדמוקרטיות שלה, רוב היהודים (52%) ורוב משמעותי מבין הערבים (78%) אומרים כי ישראל צריכה להיות יותר דמוקרטית מכפי שהיא היום. רק מיעוט זעיר מקרב הערבים, ומיעוט קטן מקרב היהודים (14%) סבורים שישראל צריכה להיות ״פחות דמוקרטית״.
.jpg)
(מהי משמעותה של "מדינה דמוקרטית"? לדברי שמואל רוזנר, עורך המדד, ״ניכרת הסכמה רחבה בין יהודים ולא יהודים על העקרונות ש״הרוב קובע״ שיש ״לשמור על זכויות אדם״, שיש ״להימנע מאפליה״ , שמערכת משפט עצמאית היא תנאי למדינה דמוקרטית", ד"ל).
ביחס לעיקרון של הפרדת דת ומדינה כתנאי למדינה דמוקרטית – עיקרון הנתון במחלוקת פנימית - ניתן לזהות עד כמה המחלוקת מפלגת יהודים וערבים באורח דומה. באופן זה, כשליש מהערבים המוסלמים 34% מתנגדים להפרדת דת ומדינה כתנאי למדינה דמוקרטית. 28% מקרב היהודים מתנגדים לטענה שהפרדת דת ומדינה היא תנאי למדינה דמוקרטית.
בתוך כך, 54% תומכים ב״יכולת של בית המשפט העליון לבטל חוקים שקבעה הכנסת״, קצת מתחת למחצית מהם (46%) מתנגדים ל״יכולת״ זו. בקרב הערבים 81% תומכים ביכולת של בית המשפט העליון לבטל חוקים שהכנסת קבעה. בכל הקשור ליחס כלפי התנהלות המיגזר החרדי בעת המגפה העולמית שחווינו בשנה החולפת, הרי ששלושה מכל ארבעה ישראלים אמרו שהם ״כועסים״ על החרדים בגלל התנהלותם כקבוצה בקורונה. יותר משליש מהישראלים (37%) אמרו שהם מרגישים ״שנאה״ לחרדים בגלל התנהלותם בקורונה. מיעוט (13%) אמרו שהם ״מסכימים״ עם הקביעה ״אני מרגיש/ה שנאה לחרדים״. עוד כרבע מהישראלים הסתפקו ב״קצת מסכימ/ה״ עם הקביעה הזאת.
ומה בנוגע לסיכוי לעתיד משותף?
היהודים והלא יהודים שהשתתפו בסקר נשאלו אם הם רואים ״עתיד משותף״ לכלל הישראלים, ואם הם חשים ״קרבה״ לכלל הישראלים. השאלה כללה פירוט שהשתמע ממנו במפורש שהכוונה היא ליהודים ולערבים, ותשובות היהודים מתפלגות באופן מובהק על פי מחנה פוליטי: תחושת השותפות גבוהה יותר ככל שההגדרה העצמית שמאלית יותר. כמו כן, מתוך הקבוצה הלא יהודית של אזרחי ישראל ניכרת הסכמה גבוהה מאוד להיגד השותפות בקרב משיבים דרוזים.
הלכה למעשה, % 58 של יהודים ו 45% של ערבים מסכימים ש״לכל אזרחי ישראל, יהודים וערבים, יש עתיד משותף". 72% מהיהודים בישראל מסכימים ש״לכל היהודים, בישראל ובתפוצות, יש עתיד משותף ומרגישים קרבה מיוחדת ליהודים באשר הם״.
פרופ׳ ידידיה שטרן נשיא המכון למדיניות העם היהודי: ״הנתונים מציפים תמונה מורכבת בנוגע לתחושת הלכידות הישראלית - בתוך המגזרים השונים בחברה הישראלית, וכמובן בין מגזר למגזר. הממצא המרכזי הוא שעל פי העדפות הציבור קיימת אפשרות להגיע להסכמות בחלק מנושאי המחלוקת הגדולים, אך דווקא הפוליטיקה – שאמורה להיות המגרש שבו מגיעים להסכמות - היא שמקשה על מימוש ההסכמות".
מדד הפלורליזם של המכון למדיניות העם היהודי נערך ע"י שמואל רוזנר עמית מחקר בכיר במכון ונוח סלפקוב עמית מחקר. סקר הפלורליזם נערך על ידי הפרופ׳ קמיל פוקס מאוניברסיטת תל אביב.
המדד מתקיים זו השנה השביעית. הסקר כולל משיבים יהודים ולא יהודים, ובודק רשימה קבועה של נושאים החוזרים על עצמם, כדי לבחון את התפתחותם. את הסקר ערך השנה (כמו בשנים הקודמות) הפרופ׳ קמיל פוקס מאוניברסיטת תל אביב.