ארה"ב צריכה להבין: האיראנים מפירים סדרתיים של הסכמים

הודעתה של טהרן כי החלה להעשיר אורניום באמצעות צנטריפוגות מתקדמות היתה המשך למופע הסחיטה שהיא מנהלת בחודשים האחרונים עם ארה"ב. ההעשרה אמנם מתבצעת כרגע במספר קטן של צנטריפוגות מתקדמות מדגם IR-6, אולם מדובר בהפרה נוספת של הסכם הגרעין שעליו חתמה איראן. זאת, בהמשך לצבירת כמות גדולה בהרבה מהמותר (יותר משתיים וחצי טונות) של אורניום מועשר לדרגה של 4.5 אחוזים, וכן עשרות קילוגרמים של אורניום מועשר לדרגה בינונית (20 אחוזים). איראן גם קידמה את המו"פ בצנטריפוגות מתקדמות יותר, אם כי טרם התקינה אותן.

לפעילות האיראנית הזאת יש פירוש אחד ויחיד: סחיטה. כוונתה הגלויה והמוצהרת היא להלחיץ את ארה"ב, ולגרום לה לחזור להסכם הגרעין שממנו פרשה בתקופת נשיאותו של דונלד טראמפ, ובמקביל להסיר את הסנקציות שהוטלו על טהרן, בעיקר בתחומי הפיננסים.

נראה כי איראן מרגישה בטוחה בעצמה לא רק משום הבנתה כי בכוונת האמריקנים לשוב להסכם, אלא גם על רקע ההסכם שחתמה עם סין, וכן בעקבות הצלחתה להגדיל בהתמדה את כמות הנפט שהיא מצליחה למכור, חרף הסנקציות. הצעד האיראני האחרון הוסבר אמנם כבשורה לרגל יום הגרעין, אולם לא בכדי הוא בוצע דווקא בשבוע שבו התנהלו לראשונה שיחות בלתי ישירות בהשתתפות האמריקנים והאיראנים, שתוארו כ"חיוביות". טהרן בעצם ביקשה להבהיר לוושינגטון שהיא רצינית בכוונותיה, וכי אין בכוונתה לסגת מהתנאי הברור שהציבה: או חזרה להסכם המקורי וביטול הסנקציות, או כלום.

על פניו, אין לאמריקנים סיבה להיבהל מהמהלכים האיראניים האחרונים. כל אחד מהם אמנם מקרב את איראן צעד נוסף לעבר הגרעין, אבל המומחים משני עברי האטלנטי מאוחדים בדעתם שהיא עדיין רחוקה מהפצצה, וממילא - כל הצעדים שנקטה הפיכים מיידית. את האורניום שאיראן צברה ניתן לקחת מידיה כפי שנעשה בהסכם הגרעין המקורי, ואת הצנטריפוגות המתקדמות שהותקנו ניתן לפרק. האלמנט היחיד שלא ניתן להחזירו לאחור הוא הידע שנצבר, ועלול לשמש אותה גם בעתיד.

למרות זאת, נדמה שוושינגטון להוטה לסגור את העניין הזה. במקום שהחרב תישאר על צוואר האיראנים שנאנקים תחת הסנקציות, משום מה דווקא האמריקנים הם שמרגישים לחוצים.

אלה בשורות רעות לישראל, שסבורה שההסכם המקורי רע, ולכל הפחות דורש שינויים משמעותיים (בעיקר בכל הקשור למועד פקיעתו, וכן לפיקוח ולתהליכי מו"פ). הכאוס הפוליטי בארץ מקשה על גיבוש וביצוע מדיניות סדורה, ולמרות זאת בשבועות הקרובים ייצאו כמה מראשי מערכת הביטחון לוושינגטון - בהם הרמטכ"ל אביב כוכבי, ראש המוסד יוסי כהן וראש אמ"ן תמיר הימן - בניסיון להשפיע על הממשל להקשיח את עמדותיו במו"מ המתחדש עם טהרן. הנושא צפוי לעלות גם בשיחות שיקיים שר ההגנה האמריקני החדש לויד אוסטין, שיגיע היום לביקור עבודה ראשון בארץ. במהלך ביקורו ייפגש אוסטין עם ראש הממשלה ועם ושרי הביטחון והחוץ, וכן עם כמה מראשי מערכת הביטחון.

לא בטוח עד כמה הלחץ הישראלי יהיה אפקטיבי, אם בכלל, אבל המאמץ מתחייב. כמה מהלכים (והדלפות) שביצע בשבועות האחרונים הממשל החדש מעוררים דאגה בירושלים, אבל מנגד התחייבו בכירי הממשל כי "יהיו קשובים" לעמדה הישראלית, ועכשיו מגיעה שעת המבחן שלהם. הקלפים שבידי ישראל אמנם פחות נוחים מאלו שהיו בידיה בתקופתו של טראמפ, אבל שריקת הסיום טרם נשמעה. עד אז יש די זמן לנסות ולשכנע כי טהרן - בדיוק כפי שעשתה אתמול - היא מפירה סדרתית של הסכמים והתחייבויות, וכך תהיה גם בעתיד.