הוריו של בן ה-3 שנדרס: "לא כועסים על הנהג הפוגע"

אביו ואמו של הילד בן ה-3 שילה סעד ז"ל, שנדרס ביום שישי האחרון במושב כפר מימוןובהמשך נקבע מותו בבית החולים, ספדו לו הבוקר (ראשון) בביתם. "אנחנו לא מעכלים. איך מספרים לילדים?" אמרה בקול שבור האם ליאל. "אמרנו להם שהקדוש ברוך הוא החליט ששילה הוא היה מתנה שהמשפחה שלנו קיבלה, ושעכשיו הוא לקח אותו אליו".

לירון, האב, השלים את הקניות לחג, וברגע האחרון שילה הקטן רצה להישאר ולשחק בגן השעשועים הצמוד. "אמרתי לו בוא ניסע הביתה למושב, לשוקדה, אחותך תיקח אותך לגן שעשועים אצלנו", הוא נזכר.

"שילה אומר לי: 'לא, אני רוצה לגן שעשועים הזה. את של שוקדה אני מכיר'... הוא הלך עם אחיו אביחי, הלך לגן שעשועים, ואני כבר באתי לקחתי את האוטו, להזיז אותו לכיוון, לחצות את הכביש, להגיע לצד השני של גן השעשועים. אני רואה את האנשים מהמכולת, אנשים שהיו מסביב רצים לכיוון הכביש. הבנתי שמשהו קרה. רצתי, יצאתי מהר מהאוטו, ואז ראיתי את שילה שמה על הכביש".

רופא כירורג מכפר מימון יחד עם צוות כוננות של מד"א הגיעו תוך זמן קצר והחלו לטפל בשילה. אביו קיבל את הבשורה מהרופאה בבית החולים: "הוא נפטר מהמכה, הייתה מכה ישירה בראש, הוא נפטר ממנה מיידית, לא סבל".

אימו ליאל עוד האמינה שיש סיכוי ושהיא הולכת לבלות את כל השבת בבית החולים, וכבר הכינה את הבגדים: "כל הזמן אמרו לי - 'הוא מונשם, תבואי לבית החולים'. אני כבר הבאתי מלא בגדים לשבת, היה לי ברור שאני עושה שם שבת ואת החג איתו".

כמו לירון, גם ליאל לא מרגישה תחושות של כעס והציגה את המקרה כבחירתו של האל: "צריך להגיד שאני לא כועסת על הנהג, לא מאשימה אותו. הוא בן אדם מסכן, כואב לי הלב עליו, נהרסו לו החיים. אני חושבת על אשתו, על הילדים. אני באמת מאמינה שזה אלוהים, הוא היה השליח, וזה היה צריך לקרות, ואם זה לא היה קורה ככה זה היה קורה בדרך אחרת וזה מה שנכתב לו".