כבר שנה שמגיפת הקורונה מלווה אותנו, ואיתה גם הפייק ניוז בנוגע לנגיף, כמו טענות על כך שהנגיף מהונדס או שנתוני התמותה נמוכים מהנתונים שמדווחים. עם הגעת החיסונים, לאמירות הללו יש משקל כבד יותר - כשאנשים שנחשפים למידע שקרי נרתעים מהחיסונים, מסרבים להתחסן ובכך מסתכנים בהידבקות ובהדבקה של הסובבים אותם, עד כדי סכנת חיים.
כדי להמשיך להילחם במידע הכוזב ולתמוך במאמצי החיסון הלאומיים, יצאנו ב"ישראל היום" לדרך בשיתוף פעולה עם פייסבוק, בפרויקט מיוחד שבמסגרתו אספנו את עשר הטענות הכוזבות הנפוצות ביותר ברשת בישראל בנוגע למגיפה ולחיסונים. לכל טענה כוזבת יוצמדו עובדות מהימנות שמפריכות אותה ממגוון מומחים.
16 מיליון תכנים הוסרו
הקמפיין נועד לעודד את הציבור לא להאמין לפייק ניוז, ובמקום זאת לצייד אותו במידע אמין בנושא החיסון. השאיפה היא להפריך שמועות שקריות ולייצר תחושת ביטחון בקרב אלו מהציבור שעדיין חוששים ללכת ולהתחסן.
מאז שלבי תחילת המגיפה לפני כשנה בחודש מרץ ,2020הסירו ברשת החברתית יותר מ-16 מיליון תכנים מפייסבוק ומאינסטגרם ברחבי העולם בגין הפרות נגד המדיניות בנושא מידע מוטעה הקשור לנגיף הקורונה.
המטרה: הנגשת תוכן
בראיון ל"ישראל היום" מספרת ג'ורדנה קטלר, מנהלת מדיניות ישראל והתפוצות בפייסבוק, על השנה שבה הרשת החברתית נדרשה להילחם בהפצת המידע הכוזב. "אם אני מסתכלת שנה לאחור, עשינו הרבה מאוד עבודה בכל התחום של הקורונה, בתמיכה של הגורמים פה בארץ וגם ברחבי העולם.
"בסגר הראשון יזמנו פרויקט עם עמותת ער"ן, כשהיו הרבה חששות מבחינת בריאות הנפש ורצינו להפנות אנשים שמרגישים בודדים לסיוע", סיפרה קטלר. "עבדנו גם עם מד"א, שלא הצליחו להתמודד עם כל הפניות, ובנינו בשיתוף פעולה איתם בוט שיפנה אנשים למתחמים לבדיקות קורונה ולתרומות דם.
"עדיין יש לנו צורך להגביר את המודעות. חשוב לנו להנגיש את כל התוכן סביב החיסון והנגיף - גם בעברית וגם בערבית. הרעיון נוצר כחלק מהרצון לשתף פעולה עם גופי תקשורת, שנחשבים למקור למידע אמין, ולהשתמש בכוח ובקול שלהם, יחד עם רופאים ומומחים, על מנת להביא את המידע על הנושאים הכי קונספירטיביים סביב החיסון".
מידע מגורמים רשמיים
"בכל מדינה הנושאים מאוד שונים", מוסיפה קטלר. "אנחנו צריכים להתאים את עצמנו לכל מקום, אבל עדיין יש לנו צורך להגביר את המודעות של מי שלא רוצה להתחסן או חושש מהחיסונים, להגביר את המודעות לכל המידע והשיח סביב זה - אפילו של אלה שמפחדים לשלוח את הילדים לבית הספר".
לדבריה של קטלר, כמעט מיד עם אישור החיסונים, הודיעה פייסבוק כי תתחיל להסיר מהפלטפורמות דיסאינפורמציה שמתייחסת לחיסונים והופרכה על ידי מומחי בריאות ציבוריים. "יש לנו בודקי עובדות בכל שפה - גם בעברית וגם בערבית. אם אנחנו מקבלים דיווחים, זה יוצא לשני גופים חיצוניים שבודקים את המידע, והם גם יכולים לחפש תוכן באופן עצמאי.
"אנחנו לא יכולים להגיד להם מה לבדוק ואילו תשובות לקבל. יש להם קשר עם גורמים מקומיים, כמו משרד הבריאות. במקרה שמדובר בפוסט שמסכן חיים, אנחנו יכולים לטפל בזה בדרכים שלנו", מדגישה קטלר.
"אם אנחנו מוצאים פרופיל עם הרבה הפרות מדיניות שממשיך לפתוח פרופילים חדשים - זה גם מפר את תנאי השימוש שלנו", מסבירה קטלר, לאחר שבתקופה האחרונה עסקה פייסבוק בסגירה של קבוצות שעסקו בהפצה של מידע כוזב סביב הנגיף, בזמן שהמשתמשים נהרו לקבוצות חדשות שנפתחו.
"מובן שיש כאן משחק של חתול ועכבר, ואנחנו כל הזמן מנסים למצוא דרכים חדשות כדי להילחם בתופעה הזאת. אבל בזכות הבינה המלאכותית אנחנו יכולים לסגור מיליוני פרופילים פיקטיביים בכל רבעון, ואנחנו גם נשענים על דיווחים של גופי תקשורת - המידע שיש לעיתונאים מאוד חשוב לנו, וגם מכל משתמש - בין שאלו אלף דיווחים ובין שדיווח אחד, אנחנו נבדוק את התוכן ואת הפרופיל".
ומה הפייק ניוז הכי פופולרי שאיתו פייסבוק נאלצת להתמודד?
"דווקא לא מדובר בהמלצה לשתות אקונומיקה", אומרת קטלר בגיחוך. "רוב התוכן עוסק בכך שישראל היא מעבדת ניסוי עולמית גדולה לחיסונים, שקורונה פחות מסוכנת משפעת או שלא צריך לעטות מסכות. את המידע אספנו ממחקר ומשיחות עם אנשים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו