"אני מנסה להביא את המשיח. תתעוררו", צעק בהארכת המעצר האב החרדי שרצח את בנו בן ה-14 בקריית גת בסוף השבוע שעבר. על פי החשד, האב דקר את בנו ופצע אותו פצעים אנושים בביתם שבעיר, ובהמשך הלילה מת הנער מפצעיו בבית החולים לאחר מאמצי החייאה ממושכים. האב אותר על ידי כוחות משטרה בחורשה סמוכה, נעצר ונלקח לחקירה.
בהוראת שופט, נשלח האב להסתכלות פסיכיאטרית. עדויות של האם, שניסתה לגונן על הבן מפני בעלה, ושל קרובי משפחה וחברים נוספים שלפיהן הרוצח סיפר להם שהוא רואה דמויות של צדיקים ואדמו"רים ושהוא מרגיש שמלאכים שולטים בו, מעלות את ההנחיה הסבירה שהרצח אירע על רקע של התקף פסיכוטי עם מאפיינים משיחיים.
אין זו הפעם הראשונה בישראל שבה אנשים מבצעים פשעים חמורים על רקע של מחשבות שווא משיחיות. כך, למשל, בדיקה פסיכיאטרית שנערכה לאשר דהאן, האדם שדקר למוות את הבבא אלעזר (הרב אלעזר אבוחצירא ז"ל מבאר שבע) ב-2011, גילתה שדהאן הוא בעל "מחשבות שווא של גדלות: נותן רמזים על כך שהוא משיח ובעל משימה אלוהית להביא צדק לעולם". בהמשך נקבע שדהאן כשיר לעמוד לדין והוא הורשע ברצח ונידון למאסר עולם.
מקרה מזעזע נוסף של רצח עם רקע דומה אירע בשנת 1978: הרב משה אלירז, המשגיח הרוחני של ישיבת ההסדר בחיספין, חזר לביתו מתקופת לימודים בירושלים – וירה למוות באשתו מיכל, כשהוא משאיר את שבעת ילדיהם לחיים של יתמות. לאחר הרצח אושפז אלירז, שסבל מסכיזופרניה, במחלקה סגורה ולא שוחרר ממנה עד מותו. במחברות שהותיר אחריו נמצאו תיאורים של חזיונות ופגישות עם מלאכים, שבהם מתגלה שחשב שהוא המלך המשיח שמציל את העולם.
"רצח על רקע של מחשבות שווא משיחיות הוא דבר נדיר יחסית", אומרת ד"ר ענת ירון-ענתר, קרימינולוגית קלינית וראש החוג לקרימינולוגיה במכללה האקדמית עמק יזרעאל, "וחשוב לי מאוד להדגיש שרוב האנשים שמתמודדים עם הפרעות נפשיות הם לא אנשים אלימים. בנוסף, רוב מקרי הרצח בישראל ובעולם הם פליליים ולא כאלו שנעשים מתוך פסיכוזה. ובכל זאת, לצערי, בכל פעם שקורה אירוע שבו מועלית האפשרות של אי-שפיות הדעת, הדבר מכתים, שלא בצדק, אוכלוסייה שלמה, שגם כך סובלת מסטיגמה קשה".
ד"ר ירון-ענתר, שעומדת גם בראש הסקטור הקרימינולוגי במרכז בריאות הנפש שער מנשה, שבו נמצאת "החטיבה לביטחון מירבי" שבה מאושפזים בין היתר אנשים שביצעו עבירות חמורות תוך כדי מחלתם, מסבירה ש"פסיכוזה היא מצב שמאפיין קבוצה של הפרעות פסיכיאטריות, שכוללת בתוכה כמה הפרעות וביניהן סכיזופרניה, הפרעה פסיכוטית קצרה הפרעה בעקבות שימוש בסמים ועוד. ההפרעה העיקרית שקשורה ברצח היא סכיזופרניה. לפעמים מהלך המחלה הדרגתי ולפעמים יש התפרצות פתאומית וחריפה. מצב פסיכוטי כולל שינויים בהתנהגות ובחשיבה וכן הזיות ומחשבות שווא, שהן הגורם העיקרי שמעלה את המסוכנות לאלימות קשה ולרצח. מחשבות שווא כשמן כן הן – מחשבות לא נכונות ולא אמיתיות, אבל האדם שמאמין בהן, מאמין שהן נכונות. הן עמידות בפני שכנוע גם לאחר עימות עם ראיות. הטיפול בפסיכוזה הוא בעיקרו טיפול תרופתי".
במחקר שפרסמה יחד עם עמיתים בסוף שנת 2020, סקרה ירון-ענתר 69 מקרים של חולים שרצחו במהלך התקף פסיכוטי ואובחנו כבלתי כשירים לעמוד לדין, מקרים שמהווים מעל 60% מתוך 111 מקרי הרצח על רקע פסיכוטי שאירעו בישראל בשלושת העשורים האחרונים. במחקר נמצא שרוב מקרי הרצח (62%) היו על רקע של מחשבות שווא פרנואידיות ("תחושת רדיפה"), ורק 6 אחוז מהרוצחים עשו זאת על רקע של מחשבות שווא גרנדיוזיות ("שגעון גדלות"), ובכלל זה מחשבות שווא משיחיות.
"בדקנו רק גברים", היא מדגישה, "משום שבארץ דווח רק מספר קטן של רצח בידי נשים מתוך אי-שפיות הדעת, אבל בספרות המקצועית בתחום מדווח שאצל נשים דלוזיות דתיות משיחיות משפיעות יותר על התנהגות רצחנית".
לפי ממצאי המחקר, 93% מהחולים שרצחו במהלך התקף פסיכוטי אובחנו קודם לכן כסובלים מסכיזופרניה, ו-70% מכלל הרוצחים כבר אושפזו פסיכיאטרית לפחות פעם אחת לפני ביצוע העבירה. מרבית מקרי הרצח אירעו בשעה שהחולים לא הקפידו על נטילת תרופות, נטלו תרופות בצורה לא מסודרת או לא השתתפו בקביעות במעקב הפסיכיאטרי שלהם. ב-91% מהמקרים הקורבן היה מוכר לרוצח, ו-69% מהרציחות היו ברוטאליות מהרגיל.
סינדרום ירושלים
לא תמיד האספקטים המשיחיים של הפסיכוזה מביאים לרצח. לפעמים זה מסתיים "רק" בניסיון כושל להצית מלחמת דת במקום הכי רגיש במזרח התיכון. זה מה שקרה לדניס מייקל רוהאן, האזרח האוסטרלי שניסה להצית את המסגדים בהר הבית בשנת 1969. בחקירתו סיפר "שהאמין שהצליח להערים על השטן שמסגד אל אקצה הוא אחד ממקדשיו" ואיך חשב שהוא "בתהליך של התגלות חדשה" שבו אלוהים בכבודו ובעצמו נתן לו את "מפתח דוד, בתוך שערי העיר העתיקה". לדברי רוהאן, הוא חשב שהצתת המסגדים תסייע ליהודים לבנות מחדש את בית המקדש ובכך יאפשר לישו הנוצרי לשוב כמשיח ולשלוט בעולם במשך אלף שנה.
"חלק ממה שמאפיין את מחשבות השווא", מסבירה ירון-ענתר, "הוא שהן עמידות בפני שכנוע, ואי אפשר לשכנע את החולה שמדובר במחשבת שווא. למשל, אדם יכול לחשוב שמצלמים אותו לצורך מעקב אחריו, וכשיעומת עם כך שאין מצלמות בחדר או בחצר, יגיד שהן מוסתרות ומוסוות היטב, בתוך הקירות או אפילו בתוך עיניים של חתולים שמסתובבים בחצר. אדם יכול ללכת עם מחשבת השווא במשך שנים, למשל, לחשוב שהוא המשיח, שלמה המלך או סוכן של המוסד, בלי שזה יפריע לאף אחד. אבל לפעמים זה יכול להשפיע על התנהגותו בצורה שתפגע באחרים. למשל, אם הוא חושב שאדם נשכר כדי להתנקש בו או שכדי להעלים את הקורונה הוא צריך להקריב קורבן".
"רוב המתמודדים מתאזנים לאחר שהם מקבלים טיפול ומבינים את מה שהם עשו ואז ההתמודדות שלהם היא מאוד קשה, כי זה לא נעשה ממניע עברייני ובצלילות הדעת. יש בזה המון טרגיות: מדובר באנשים שאיבדו הן את שפיות דעתם, הן את היקר להם מכל (בדרך כלל הם פוגעים בבן משפחה), והן את החופש שלהם. בנוסף, הם מתמודדים עם הידיעה שגרמו אובדן קשה למשפחתם או לזולתם".
ויש דרך למנוע הרצח הבא על רקע פסיכוטי?
"קל להגיד את הפתרון, אבל קשה ליישם אותו: הרוב הגדול של מקרי הרצח אירעו אצל אנשים שהיו מוכרים למערכת והפסיקו טיפול פסיכיאטרי. מאחר שיש גורמי סיכון מסוימים, כגון שילוב של הפרעות נפשיות מסוימות, הפרעות אישיות ורקע של שימוש בסמים, שמגבירים את הסיכון, אני מציעה להתמקד באותן אוכלוסיות סיכון ולוודא שיש מעקב וטיפול רציף. בנוסף, כמובן, חשובה ההעלאה של המודעות הציבורית, למשל, בקרב עולים חדשים שעל פי המחקר נמצאים בסיכון. לבסוף, רצוי להקים צוותי משבר שיגישו עזרה בעת התדרדרות".
למרות שמקרי רצח על רקע משיחי כמו זה שאירע בקריית גת בסוף השבוע שעבר הם מקרים נדירים שקשה למנוע מראש, עדיין קיימים סימני אזהרה שמצריכים תשומת לב: הסתגרות פתאומית, ניתוק מהמציאות, מחשבות שווא ותחושת רדיפה. מענה מהיר ומקצועי מצד בני המשפחה לסימנים אלו עשוי למנוע את המקרה הטרגי הבא.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו