לקרוא ולהפנים: אתמול (שני) הבחינה מטיילת בגן לאומי מצדה בגדי שנמצא לבדו, והחליטה לאסוף אותו ולהביאו לפקחי הגן הלאומי. יש לציין שבימים אלו, בראשיתו של האביב, מתרחשת עונת ההמלטה עונת אצל "יעל הנובי", ועל כן נפוץ לצפות בגדיים ובאמותיהם במדבר יהודה בעונה זו.
למרות כוונותיה הטובות של המטיילת, עצם איסוף הגדי והרחקתו מאימו כעת עלולים לפגוע בתהליך ה"החתמה"- תהליך שבו הגור והוריו נקשרים זה לזה, המבוסס על מנגנון תורשתי. אחת ממטרות תהליך ה"החתמה" היא ליצור קשר חזק ובלתי נפרד בין הגור להוריו, כך שיוכל לאתר אותם בעת סכנה וכדי שהוריו ידאגו להזנתו התמידית עד הפיכתו לפרט בוגר שיכול לדאוג למחסורו ולצרכיו.
נציגי רשות הטבע והגנים השיבו עד מהרה את הגדי למקום בו נמצא, וכעת מקווים שאמו תמשיך לטפל בו ולא תנטוש אותו. ברשות מדגישים כי במידה ומטיילים רואים חיית בר במצוקה יש להתקשר למוקד 3639* או לדווח לפקח באזור – אך לא להתקרב לחיית הבר.
הצלת היעלים מהכחדה וקיום אוכלוסיות ברוב מצוקי הנגב ומדבר יהודה נחשב לאחד מהישגיה הבולטים של שמירת הטבע בישראל. יעל הנובי היה נפוץ בעיקר במזרח התיכון ובערב הסעודית. בישראל שרד עם קום המדינה מספר מצומצם של יעלים במדבר יהודה. בעקבות מאמצי שימור החלה אוכלוסיית היעלים להשתקם והתפשטה במדבר יהודה ובנגב. אחרי מלחמת ששת הימים התפשטה אוכלוסיית היעלים גם לחלקו הצפוני של מדבר יהודה.
יעל נקבה מסוגלת להמליט גדי אחד, ואם היא מבוגרת ומנוסה, מצבה הגופני טוב והיא מצויה בתא שטח שבו מזון טוב היא תמליט תאומים. בשנה שחונה המלטות מעטות ושרידות הגדיים נמוכה. ההמלטה מתרחשת באביב והייחום הוא בסתיו לפני רדת הגשמים, כך שהיעלה בעצם “מהמרת” על מצב הצומח לאחר שירדו הגשמים - אם לא להמליט או אם להמליט גדי אחד או תאומים.
ביעלים נצפו "גני ילדים" בהם מספר נקבות מרכזות את הגדיים יחד ומשאירות נקבה או שתיים שישמרו על הצעירים, באזור מוגן במצוקים. כך מתאפשר לנקבות האחרות לרעות באזורים מסוכנים יותר. עם התבגרותם ניתן לראות "משחקים" של הגדיים בהם הם מחכים את הבוגרים במשחקי מלחמות וכך כבר בגיל צעיר בוחנים את כוחם מול שאר בני גילם.
משקלו של יעל נובי זכר 60-52 ק”ג. משקל הנקבה 40-23 ק”ג. אורך הקרניים אצל הזכר הוא עד 130 ס”מ ואצל הנקבה עד 40 ס”מ. ליעל הנובי פרוות חורף עשירה יותר במרכיב הצמרי (אך אינה דומה לפרוות היעל ההימלאי, שעובייה 20 ס”מ). בקיץ הפרווה דקה ומבריקה, ומחזירה חלק ניכר מקרינת השמש. בשעות החמות היעלים נחים בצל, ולפני רביצה הם חופרים ברגליהם הקדמיות ומסלקים את השכבה העליונה של הקרקע החמה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו