עומד על שלו: הבחירה האמיצה של זאהה
לווילפריד זאהה נמאס לכרוע ברך אל מול הגזענות שמרימה שוב את ראשה בפרמייר ליג - אז הוא פשוט מחה על המחאה • "זה לא מספיק", אמר חלוץ קריסטל פאלאס, שהחרים את האקט שהפך לנוהל לפני כל משחק באנגליה, והבהיר: "צריכים לעמוד יציב"
ווילפריד זאהה קיבל זמן לחשוב על הדברים. בחודש שעבר, כשהיה פצוע, הוא הרהר על הפעולה שהוא וחבריו מבצעים בתחילת כל משחק מאז חודש הכדורגל לאחר הפסקת הקורונה. המסקנה שאליה הגיע היתה אחת: הוא לא ממשיך לשתף פעולה עם זה.
"אני מרגיש ששכחנו מדוע אנחנו בכלל עושים את זה", אמר בקשר לכריעת הברך שהפכה לחלק מהשגרה לאחר מותו של ג'ורג' פלויד במיניאפוליס במאי 2020. "זה לא מספיק", הוסיף החלוץ מחוף השנהב, "לכן אני מתכוון להפסיק לכרוע ברך וללבוש חולצות עם הכיתוב BLACK LIVES MATTER. אנחנו צריכים להיות גאים בעצמנו ולעמוד יציב".
אז שלשום, כשקריסטל פאלאס גברה 0:1 על ווסט ברומיץ', זאהה חזר להרכב ועמד יציב. הוא היה היחיד שלא כרע ברך - והמסר עבר. לפניו עשו זאת שחקנים רבים בצ'מפיונשיפ. ברנטפורד הוציאה הודעה רשמית שתפסיק לעשות זאת בטענה ש"יש זמן ואנרגיה לקדם שוויון בדרכים אחרות".
גם ק.פ.ר ומידלסברו הבהירו שלא ימשיכו לכרוע ברך, ובסוף השבוע גם בורנמות' הצטרפה. "במקום לכרוע ברך בתחילת כל משחק, אנחנו נעמוד לצד החברים שלנו שסבלו וסובלים מגזענות ומאפליה", הסביר הקפטן שלה סטיב קוק. כל המחאות האלה עשו כמובן את דרכן לתקשורת, אבל העובדה שזאהה היה שחקן הפרמייר ליג הראשון שעושה זאת הביאה את הדיון למרכז הבמה.
"ווילפריד החליט ללכת עם המחאה שלו עד הסוף", אמר כובש שער הניצחון לוקה מיליבוייביץ', "וכחבר שלו לקבוצה אני מכבד את זה במאה אחוז, כי אני יודע על מה הוא נלחם". "זאת החלטה אישית שלו ואנחנו מקבלים אותה", אמר מאמנו רוי הודג'סון, שהוסיף: "הוא היה ברור מאוד והסביר היטב מדוע הוא עושה את זה".
זאהה, לזכותו ייאמר, באמת היה ברור. כבר כמה שבועות שהוא מתראיין ומתארח בפודקאסטים ומנסה להעביר את המסר שכריעת ברך לשם כריעת ברך אינה מספיקה. "אין פה נכון או לא נכון", הסביר בהודעה מסודרת לאחר המשחק, "אנחנו צריכים לדחוף לחינוך טוב יותר בבתי הספר ולדאוג שהרשתות החברתיות יטפלו טוב יותר באנשים שמנצלים אותן לגזענות. עד שזה לא יקרה - אני אמשיך לעמוד".
"מפלצות מאחורי מקלדת"
יו"ר הפרמייר ליג ריצ'רד מאסטרס התייחס גם הוא למקרה והזכיר שיוזמת כריעת הברך היתה של השחקנים עצמם. "הם רצו להעביר מסר ולהציג את עמדתם בנוגע לכל מה שקרה בארה"ב", אמר ל־BBC, "שמחנו מאוד לתמוך בהם, כי אולי בפעם הראשונה אי פעם אנחנו, המועדונים והשחקנים היינו באותה דעה בנוגע לנושא חשוב שכזה".
הכוונה היתה טובה, ועל זה אפילו זאהה לא מתווכח, העניין הוא הביצוע. לטענת כוכב קריסטל פאלאס, האקט עצמו לא מחפה על הצורך בפעולות אמיתיות ובמלחמה נגד גזענות ברשתות. ובאמת, רק לאחרונה אלכס טוואנזבה ממנצ'סטר יונייטד הותקף באינסטגרם אחרי ה־3:3 מול אברטון, אנתוניו רודיגר מצ'לסי ספג נאצות בעקבות הפיטורים של פרנק למפארד ויאניק בולאסי ממידלסברו היה נתון למתקפה גזענית ברשתות החברתיות. "משהו דפוק אצל אנשים", אמר, "כולם נהיו מפלצות מאחורי המקלדת".
את זה בדיוק זאהה רוצה לשנות. כריעת ברך אינה הפתרון, ולדעתו היא מונעת מציאת אחד כזה. לפי מאסטרס, הכדורגל האנגלי ימשיך לכרוע ברך עד לסיום העונה הזאת "כי זאת אמירה חשובה שהשחקנים בחרו לבצע", אבל עושה רושם שהכדורגל האנגלי בדרך הבטוחה להתמודד עם מחאה על המחאה.