"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

נאום הרמטכ"ל על איראן: מלאכת מחשבת אסטרטגית

דבריו של כוכבי היו ממוענים לציבור הישראלי, לבית הלבן, ולצבאות הטרור של חמאס וחיזבאללה • המסר העיקרי: צה"ל נערך לפעולה - גם אם זה יהיה לבד • פרשנות

,עודכן
הרמטכ"ל כוכבי, צילום: מישל דוט קום

במיצוי נכון של ההזדמנות, נאום הרמטכ"לרא"ל אביב כוכביהשבוע היה מלאכת מחשבת של העברת מסרים אסטרטגיים.

לנוכח מגמות השינוי המתהוות בזירה האזורית ובזירה הגלובלית - שבהן כמובן תהליכי השינוי כרוכים בהחלפת הממשל בוושינגטון - הרמטכ"ל פנה בדבריו באופן ישיר ביותר אל קשת נמענים רחבה. משמעותם של המסרים חייבת להתפרש בהקשר הנסיבתי המיוחד שבו נאמרו, בהתאם לכל אחד מן הנמענים שאליו כוונו. רשימת הנמענים מתחילה בציבור הישראלי, עוברת דרך הנהגת האויבים בכלל הזירות המאיימות ומסתיימת בזירה הבינלאומית, במיקוד לבית הלבן.

לא היה זה דיבור לתכלית יחצ"נית אישית, אלא מרכיב חיוני במרקם העשייה האסטרטגית. לנמען הישראלי, הנאום היה תזכורת לעובדה כי בעודנו עוסקים בשלנו, בקשיי הקורונה ובמאבקים פוליטיים, הולכים ומתגבשים איומים הדורשים מכולנו התכוננות ובניית מענה מתאים. העניין המיידי שעורר הנאום בכלל מנהיגי האזור מעיד כי הנמענים קלטו כי מדובר במסרים שאין להתעלם מהם.

בהשוואה לנאומי רמטכ"ל שהפכו לנאומי מורשת, דוגמת הספדו של משה דיין על קברו של רועי רוטברג, נאומו של כוכבי מוקד באורח ענייני בסקירה מקצועית, במעבר שיטתי מזירה אל זירה. למרות הפירוט שהוקצה למגוון הזירות, מרבית התגובות בשיח הישראלי מוקדו בסוגיה האיראנית. אזהרת הרמטכ"ל מפני שיבה למתווה הסכם הגרעין של הנשיא אובמה, בליווי התביעה לבנות ולהכין את צה"ל ליכולת התקפית רלוונטית, התקבלו בחרדה בעיקר בקרב בכירים לשעבר במערכת הביטחון, שתמכו לאורך כל הדרך בהסכם הגרעין שבוטל בידי הנשיא טראמפ. כאן בדיוק תעוזתו של כוכבי בהדגשת המסר שמאז נחתם הסכם הגרעין הקודם, חלו שינויים משמעותיים.

נשיא ארה"ב ביידן // צילום: רויטרס
נשיא ארה"ב ביידן // צילום: רויטרס

במבט אל המינויים החדשים בממשל ביידן- שבחלקם היו משולבים לעומק בהתנהלותו של ממשל אובמה בסוגיות המזרח התיכון - המסר שהציב הרמטכ"ל לא רק מזמין אותם ללמוד ולהפנים את מגמות השינוי שחלו מאז, אלא אף מתריע מפני מה שנראה כמגמה להמשיך את מה שהפסיקו בינואר 2017, כאילו מאום לא התרחש בינתיים. גם אם פני הממשל האמריקני למשא ומתן מחודש עם טהרן, למוכנות רצינית של צה"ל לפעולה צבאית יהיה תפקיד מועיל.

מנהיג חיזבאללה נסראללה // צילום: אי.פי.איי
מנהיג חיזבאללה נסראללה // צילום: אי.פי.איי

נושא לא פחות משמעותי בדברי הרמטכ"ל היה ההבהרה לצבאות הטרור חיזבאללה וחמאס כי בחירתם לפעול מתוך הערים והכפרים בקרב האוכלוסייה האזרחית, לא תכבול את ידיו של צה"ל מפגיעה מכרעת בהם. לאזהרה זו ארבעה נמענים ישירים: בראש ובראשונה, מנהיגי חמאס וחיזבאללה. הנמען השני הוא הקהילה הבינלאומית. הנמען השלישי הוא האוכלוסייה האזרחית בעזה ובלבנון, שבעל כורחה שוכנת בסביבה שהפכה למטרות צבאיות לגיטימיות לתקיפה. והנמען הרביעי: החברה הישראלית, שאליה פנה הרמטכ"ל בהצהרת התחייבות לפעול ביעילות להגנתה מפני אש האויב.

ריבוי המסרים והנמענים עושה את הנאום למסמך מצביאותי מכונן הראוי לעיון מעמיק.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר