"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

שמעתם את הסיפור? הוא לא מדוייק: זו האגדה המקורית על נחשון בן עמינדב בים סוף

הסיפור על הגיבור המקראי הוא אחד המוכרים ביותר בספרות חז"ל, ורבים משוכנעים שהוא מופיע בתורה • אבל גם האגדה שכולנו מכירים, אינה מדוייקת

,עודכן
איוואן אייווזובסקי, "ויבואו בני ישראל בתוך הים", 1891 // צילום: ויקיפדיה // איוואן אייווזובסקי, "ויבואו בני ישראל בתוך הים", 1891

האגדה על נחשון בן עמינדב הקופץ לים סוף ללא חת היא אחת האגדות המוכרות ביותר בספרות חז"ל. היא ידועה כל כך עד כי רבים בטוחים שהיא מופיעה בסיפור מקראי. בעקבותיה הפך השם "נחשון" לתואר המסמל ראשוניות והעזה. ידוע הביטוי "קפיצה נחשונית", וגם המבצע הצבאי של פריצת הדרך לירושלים על ידי ההגנה במלחמת העצמאות, כונה בשם "מבצע נחשון". רבים יופתעו לגלות כי האגדה המקורית על נחשון בן עמינדב שונה בתכלית.

המכילתא מספרת כי כשבני ישראל יצאו ממצרים ופרעה רדף אחריהם, הם הגיעו לים סוף. שנים עשר השבטים עמדו על שפת הים ושמעו את הציווי הקורא להם לצעוד קדימה, אולם מתוך הקהל הגדול לא נמצא שבט שהעז להיות הראשון היורד לתוך המים. כל אחד קרא: "אין אני יורד תחילה לים".

והנה בזמן שעמדו והתווכחו, התקדם נחשון בן עמינדב וקפץ לים. המים היו עמוקים וסוערים, ונחשון נשטף למעמקי הים והחל להיבלע במצולות. המדרש קורא עליו את הפסוק מתהלים "כִּי בָאוּ מַיִם עַד נָפֶשׁ" שכן חייו היו תלויים מנגד. משה צופה בהתרחשויות באימה, ומתפלל לאל שיושיעו. בתגובה הקב"ה גוער במשה ואומר לו: "ידידי טובע בים, והים סוגר, ושונא רודף, ואתה עומד ומרבה בתפילה?!" הקב"ה מוכיח את משה: סכנת מוות מרחפת על ראשו של נחשון, ואתה עומד ומתפלל?! משה פונה אליו ושואל: ומה בידי לעשות? ותשובת האל לא מאחרת לבוא: הרם את המטך ובקע את הים!

לפי הסיפור שבמכילתא, הקפיצה הנועזת של נחשון אינה מועילה והים לא נבקע. גם תפילתו של משה לא פועלת את פעולתה. האגדה מאריכה ברגעים הדרמטיים שבהם נחשון מטלטל בין חיים למוות. הקב"ה גוער במשה ודורש ממנו לגלות מנהיגות, לפעול ולעשות מעשה ולהוביל את העם. כל רגע קריטי ואם לא יפעל במהירות עלול להיות מאוחר מדי, עליו להרים את המטה ולבקוע את הים.

קשה שלא לחוש במסר האקטואלי של הסיפור מן המאה השנייה לספירה הקורא למנהיגות אקטיביסטית. נחשון מייצג את עם ישראל הנמצא בצרה, המצרים מאחוריהם והים לפניהם. האחריות מוטלת על כתפיו של המנהיג שצריך להתמודד עם הסיטואציה הקשה ולהוביל. רק אם ירים את המטה, האל יסייע והים יבקע.

יש היבטים באגדה זו ובמסריה שהם בעלי משמעות ורלוונטיות גם לימינו. במאבק הקשה שבו אנו נתונים בשנה האחרונה נגד מגפת הקורונה מושקעים מאמצים אנושיים כבירים. אנו נדרשים להשתמש בתבונה שבה ניחנו, בידע הרפואי שנרכש במשך השנים, ביכולת הטכנולוגית המופלאה לפתח חיסונים, ובדרכים השונות שגובשו כדי להתמודד עם המגפה. חובה עלינו לעשות כל שלאל ידינו לעשות כדי להתגבר על הווירוס המדבק, ולהתפלל לעזרת האל. סיפורו של נחשון קורא למנהיגות פועלת ויוזמת המבינה שהאחריות מוטלת על כתפיה, להוביל את הציבור בדרך הנכונה, ולהצעיד אותו קדימה לבריאות ולחיים טובים.

ד"ר תמר קדרי היא דיקנית מכון שכטר למדעי היהדות ומרצה למדרש ואגדה.



טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר