עשרה ימים לפני שחרור אושוויץ החליטו הנאצים לשלוח את אלי קרטיס (92) להשמדה. בן דודו כבר נשלח, והוא המתין לתורו, אבל אז המחנה שוחרר וחייו של קרטיס ניצלו. הוא העמיד שלושה דורות בקיבוץ דן שבגליל העליון, אבל השנה האחרונה היתה קשה לו במיוחד.
"הייתי כל הזמן בבית, לבד. הבדידות קשה, ובמיוחד החגים בלי המשפחה. הדבר הכי קשה היה לא לחבק את הנכדים, הניתוק מהמשפחה", מספר קרטיס.
לדבריו, "קיבלתי את החיסון השני, ועכשיו יותר קל לי נפשית. אני כבר מחבק את הילדים ורוצה לחבק אותם כמה שיותר כדי להשלים את מה שהשנה הזאת גזלה ממני. זה מה שמחזיק אותי בחיים". ניצת פלוסמן־רחום, נכדתו, הוסיפה: "בתקופת הקורונה פגשתי את סבא, אבל לא יכולנו להתחבק. עכשיו סוף־סוף אפשר להתחבק".
"הנכדים שומרים עלינו"
זוהי הפעם הראשונה מאז פברואר 2020 שסבתא ג'נין (83) מחדרה וסרן יותם זיתוני, מסו"ל בבא"ח תותחנים, נפגשים, שלא לדבר על אחיו - סגן אביתר זיתוני, סמ"פ בצנחנים, ועילי זיתוני, שבחמישי האחרון נשבע בחטיבת גולני - שעדיין לא פגשו את סבתם לאחר שקיבלה את החיסון השני.
שלושת הנכדים של סבתא ג'נין הם הניצחון שלה והתגשמות החלומות שהיו לה כילדה קטנה ששרדה את השואה. "התקופה האחרונה של הנגיף מעלה בי זיכרונות מהתקופה בשנות ה־40, כשהייתי ילדה בפריז ולא היה אפשר לצאת מהבית ולהיפגש עם חברים ומשפחה, אבל ההבדל המשמעותי הוא שעכשיו אני ובעלי ישנים בשקט כששלושת הנכדים הלוחמים שלי שומרים עלי ועל המדינה היקרה שלנו - עם ישראל חי".
יותם מספר כי "בתור יהודי, דור שלישי לשואה, נשבעתי לעצמי לקחת את המורשת והסיפורים של סבתא ככוח לעשות את המשימה החשובה שלנו, והיא לשמור על המדינה שיש לנו".
"רוצה לחבק את הנכדים"
נח פינקלשטיין (92) מתמרת, שבתחומי המועצה האזורית עמק יזרעאל, נולד בפולין ושרד את מחנות ההגליה בסיביר.
במשך קרוב לשנה הוא לא ראה בכלל חלק מנכדיו, מאחר שבנותיו חששו לסכן אותו בהידבקות בקורונה. "גם כשפגשתי חלק מהם, לא יכולתי להתקרב או לחבק אותם וכולנו עטינו מסיכה. זה לקח לפחות חצי מההנאה שלי", אמר פינקלשטיין, "אקבל את החיסון השני, ולמרות שעדיין צריך לשמור, אני שמח מאוד ומקווה שעוד מעט זה ייגמר".
לפינקלשטיין שלוש בנות, שמונה נכדים וחמישה נינים, ואלו מחכים לא פחות ממנו לחיבוק המיוחל. "חזרתי מטיול במזרח בגלל הקורונה ומאז לא חיבקתי אותו כמו שצריך", אמרה נכדתו עמית לנג, "לא מזמן סבא חגג יום הולדת, וכל אחד בירך אותו ואז זה היה הכי קשה. חשבתי כמה מתחשק לי לחבק אותו, לנשק אותו ולהתקרב אליו".
"הקורונה - קיצוץ כנפיים"
ירדנה זלבסקי, בת 93, ניצולת שואה מאושוויץ שמתגוררת בירושלים, קיבלה לאחרונה את מנת החיסון השנייה נגד נגיף קורונה - ומייחלת לחזור לחיי שגרה.
"אני מחכה שיהיה סוף לסגר הזה", אמרה זלבסקי. הקורונה, לדבריה, "מפריעה לי כי זה קיצוץ של כנפיים לאדם. היא פוגעת בפתיחות ובחופש של הגוף והנשמה. אני רוצה לחזור לשגרה בהקדם, אבל יודעת שייקח עוד זמן עד שהקורונה תיגמר".
היא מציינת: "אני עדיין מפחדת וזו תקופה לא נעימה, כי למרות החיסונים צריך להיות עם מסיכה וזה מפריע. עכשיו אחרי החיסון אני נמצאת עם הילדים והנכדים שלי, ומרגישה שאני חוזרת הביתה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו