מי יותר טוב: אודי כגן או ניקי גולדשטיין?

זה סיפור על נסיעה לשום מקום. כדי להגיע לשום מקום לא צריך לדהור בכביש המהיר, וגם אין צורך להפעיל ווייז. בדרך לשום מקום אף פעם אין רמזורים או פקקים, ואין נהגים שצופרים ועוקפים וחותכים. ואם נוסעים לשום מקום אי אפשר ללכת לאיבוד, כי הרי אי אפשר גם להיות בשום מקום וגם להיאבד.

לנהג שנוסע אל שום מקום אף פעם לא יהיו בעיות חניה. הולכי רגל נראים מטושטשים מבעד לחלונות המכונית שנוסעת מהר לשום מקום. ככה זה תמיד כשנוסעים לשום מקום. וגם אם תביאו את שרית חדד לנסיעה הזאת, זה לא ישנה את העובדה שמדובר בנסיעה לשום מקום.

השנה 2021 ומתברר שעדיין לא מיצינו את פורמט הנהג שנוסע לשום מקום, ועל הדרך מנחה אצלו במכונית תוכנית אירוח/שעשועון כלשהם. אחרי נהגי מונית וקארפול, הגיע זמן להשתדרג למנחים שהם שליחי וולט, נהגי אמבולנס או נהגי אוטו זבל (שמחטטים בפחים למרואיינים), אחרת זה סתם חוזר על עצמו.

עידו רוזנבלום, ארז טל, רשף לוי, ניקי גולדשטיין, חנוך דאום ואחרים הלכו בשנים האחרונות בדרכי ג'רי סיינפלד וג'יימס קורדן והביאו למסך מגוון תוכניות שבבסיסן עומדת נסיעה משותפת במכונית שמאובזרת במצלמות ובמיקרופונים. גם זול וגם מלא פוטנציאל. 

"קארפול קריוקי" התפתחה ממערכון שירה קצר של קורדן עם ג'ורג' מייקל במשדר צדקה בריטי בשנת 2011, לפינה בתוכנית הלילה של קורדן כעבור כמה שנים, ודרך אינספור סרטונים ויראליים לכדי פורמט בינלאומי מצליח שחצה יבשות. אחרי עונה עם ניקי גולדשטיין בכיסא הנהג, כאן העבירו את הגה הגרסה הישראלית לידי אודי כגן, שעשה לעצמו שם בזכות "ארץ נהדרת" ו"משיח".

אמנם מוקדם עדיין לשפוט את כגן, אולם קל להבחין בשינויי ההנחיה. גולדשטיין בעונה הקודמת שם דגש גדול על הפן המוזיקלי, הוא שר הרבה יותר, וגם נתן לנסיעות איתו איזה וייב תיאטרלי. אצל כגן דווקא בולטת ההישענות שלו על המשחק והיכולות הקומיות. למשל, בפרק שישודר הערב עם נטע ברזילי, זמרת עם כמות להיטים מצומצמת, לכגן היה נוח מאוד לברוח איתה במשך דקות ממושכות למחוזות מוזרים של מזון או בניית ציפורניים.

נסיעה לשום מקום היא כמו נסיעה בשטח אפור. כי הרי אם שוטר יתפוס אתכם מסמסים בנהיגה אז מייד תחטפו דו"ח, אבל אם תוך כדי נהיגה במכונית אתם תנחו תוכנית אירוח, תרקדו, תורידו ידיים מההגה, תשלפו בובות מהמושב האחורי, תדברו באוזנייה עם הבמאי ומצלמות יסתירו חלקים מהשמשה הקדמית ויתעדו את האירוע לטלוויזיה, אז שום פקח תנועה לא יגיד מילה. ככה זה בשום מקום.

וכגן מנצל את המצב. בשעה שהוא נוהג בב.מ.וו שחורה שעל שמשותיה הותקנו 14 מצלמות, הוא רוקד, מנפנף בידיים, משחק עם בובות ועושה עוד פעולות שלא יתקבלו בהבנה ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים. אגב, בסיום הפרק נכתב לרגע קט על המסך כי "בחלק מהצילומים נעשה שימוש במערכת הנהיגה האוטונומית", שזה נשמע בעיקר כמו סעיף שנועד לנפנף כל ביקורת מראש.

כגן לא מראיין מנוסה, והוא מתבסס על תסריט מוכן מראש, מנסה לבדר, להצחיק ולא מעבר, כי גם ככה תוך כדי נהיגה ושירה בכבישי ישראל די מסובך גם לייצר ראיון עומק או שיחה אמיתית. וככה "קארפול קריוקי" פשוט מנצלת את זמן המסך שלה כדי לחגוג את הסלבריטאות של הסלב התורן. בקיצור, נסיעה לשום מקום.

קארפול קריוקי עם אודי כגן, כאן 11, 22:15