ביום חמישי לפני שבועיים דנה ועדת החוקה של הכנסת בעניין הסגר המלא שביקש משרד הבריאות להטיל. אחד המשתתפים בדיון, פרופ' חגי לוין, ביקש לדבר ולא נענה. כחבר בקבינט המומחים המייעץ לפרויקטור הקורונה ויו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, הוא ציפה שהוועדה תקשיב לו. אבל לאורך כל הדיון, לא קיבל את זכות הדיבור.
"השאלה בשלב ההוא כבר לא היתה אם ללכת לסגר או לא", הוא כועס גם היום, "השאלה היתה איך עושים אותו נכון, מתוך ראייה כוללת של הציבור. אבל לא נתנו להשמיע את הקול המקצועי. הסגר הזה בכלל לא נידון בקבינט המומחים. למה לא לאפשר לדבר? גם אם אתם לא מסכימים עם העמדות השונות, תהיו פתוחים לשמוע אותן. זאת היתה נקודת שפל מבחינתי".
אחרי יומיים, במוצאי השבת, הכריז לוין על התפטרותו מתפקידו כיו"ר האיגוד וחבר קבינט המומחים הלאומי. במכתב ששלח לפרויקטור נחמן אש, למנכ"ל משרד הבריאות חזי לוי וליו"ר קבינט המומחים רן בליצר, יצא לוין בביקורת חריפה על התנהלות הממשלה במשבר.
"כניעה של הדרג הפוליטי לאינטרסים אישיים ופוליטיים צרים והשפעה של קבוצות לחץ גורמות נזק חמור לבריאות הציבור ולחוסנה של מדינת ישראל", כתב. "הממשלה בחרה לפעול בצעדים כוחניים, לא מידתיים ולא מאוזנים... נתנה הנחיות שרירותיות, חסרות עקביות והיגיון פנימי, שנאכפו באופן סלקטיבי על אוכלוסיות שונות... תזמון הצעדים או היעדרם עוררו בקרב הציבור חוסר אמון וחשש כבד לשיקולים אישיים ולא ענייניים מצד הדרג הפוליטי הבכיר ביותר".
המכתב החריף נכתב כבר לפני חודש, בשלהי הדיונים על פתיחת הקניונים ביציאה מהסגר השני ועל יעילות הסגר בלילות בחנוכה. "כבר אז הייתי בתחושה שלא באמת מקשיבים לנו, לאנשי המקצוע. אבל כל הזמן הייתי בדעה שכל עוד הנר דולק, אעשה את המקסימום כדי להשפיע ולשנות. ברגע שהבנתי שהדעה שלנו באמת לא משפיעה בכלום, התפטרתי".
כבר למחרת הודיע לוין על הצטרפותו למפלגת תל"ם, בראשות משה בוגי יעלון. לדבריו, לא תכנן את זה הרבה זמן מראש.
"ניסיתי כל הזמן לשנות דברים בזירה הציבורית. בהופעות בכנסת, בממשלה, בדיונים. אבל שורש הבעיה הוא שהממשלה הנוכחית והדרג הפוליטי לא פועלים לפי השיקולים המקצועיים ולא מגבים את אנשי המקצוע. השר אמיר אוחנה כתב למשנה למנכ"ל משרד הבריאות איתמר גרוטו, שאם הוא רוצה שיקשיבו לו, שיקבל אחריות ויתמודד בבחירות. אז הנה, אני מקבל אחריות.
"שוב ושוב ראיתי בקורונה כיצד מקבלים החלטות שלא לפי האינטרס הציבורי. רוכשים מכונות הנשמה בלי להשקיע במנשימים, רוכשים חיסונים בלי להשקיע במחסנים, מקבלים החלטות לפי שיקולים פוליטיים. במשך שנים הזניחו את מערכת הבריאות הציבורית, ועכשיו זה בא לידי ביטוי.
"מבחינתי, בריאות הציבור היא לפני הפוליטיקה. אני אמשיך להיות רופא ומדען, כי זה מה שאנחנו צריכים לראות בפוליטיקה הישראלית: נבחרי ציבור שפועלים בצורה מקצועית. כל אחד ברשימה שלנו הוא איש מקצוע בתחומו, אנשים עם רקורד ציבורי מפואר, שמממשים את הרקורד הזה למען הציבור.
"בחודש האחרון, אחרי שהוחלט על הבחירות, אמרתי שאני שוקל להיכנס למערכת הפוליטית כדי לחולל שינוי. רק לא ידעתי באיזו מסגרת זה יהיה".
* * *
כיו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור בשנה וחצי האחרונות וכמזכיר האיגוד שנים לפני כן הוביל לוין מהלכים ציבוריים, כמו המלחמה בעישון ופיקוח על טבק ומזון. במשבר הנוכחי קרא לאזן בין הצורך לשמור על הציבור מפני המגיפה לבין הצורך לחיות לצד הקורונה. לאחרונה, למשל, דחף לפתיחת גני שעשועים לילדים ולאישור לבצע ספורט יחידני בחוץ למרות הסגר, ולהגדלת המרחק המותר מהבית ל־1,000 מטר במקום 500 - הכל לצד איסור התכנסויות ומניעת צפיפות.
עכשיו הוא יושב במשרד הביתי, עוקב מרחוק אחר הדיונים המתקיימים למתווה היציאה מהסגר, ומשתדל לא להתרגז. אבל זה לא ממש הולך לו.
"רק אחרי שעזבתי, מתחילים לדבר על הפרמטרים ודרכי היציאה מהסגר", הוא אומר, נסער. "מלכתחילה המלצנו לא להסתכל רק על מספר החולים החדשים כאמצעי בחינה ליציאה מהסגר, אלא על מספר החולים הקשים והנפטרים. כך עושים בגרמניה, כך עושים בהולנד, אבל בישראל לוקחים אנשים ללא תסמינים וסופרים אותם כחולים.
"אנשי המקצוע שכחו שמהרגע שהוחלט על סגר, צריך להחליט מהם הפרמטרים ליציאה ממנו. בהתחלה נאמר שזה יקרה כשנגיע ל־1,000 מאומתים. אבל הרי מספר המאומתים תלוי בכמות הבדיקות, כי המטרה היא למנוע תחלואה, לא הדבקה".
מה חשבת כשהוחלט על הסגר?
"היו הרבה בעיות בקבלת ההחלטות. אמרו לנו שהוא יארך שבועיים, כשמראש היה ברור שזה ייקח יותר זמן. קבינט המומחים המליץ על התכנסות של עד חמישה אנשים, וזה אומר שאסור להתפלל בבתי כנסת. זו גזירה קשה ונוראית, אבל צריך לעמוד בה.
"סגרו את מערכת החינוך, אבל לא מצאו פתרון לילדים הקטנים של המורה לחינוך מיוחד שהמשיך לעבוד, או לילדים של העובד במפעל.
"היו צריכים לעשות אכיפה בערים אדומות, ולא עשו. איפה כן אכפו? באזורים ירוקים, לאנשים שהסתובבו בחוץ או הורידו את המסיכה לרגע. אבל בזה בכלל אין סיכון להדבקה.
"דווקא באזורים שבהם התחלואה גבוהה יש מפירי חוק, שכן פתחו את מערכת החינוך, וזה גרם להדבקה נוספת. אז מי שלא שומר חוק מצ'ופר, ומי ששומר חוק מרגיש פראייר. זה לא הוגן, זה לא צודק, ומבחינה אפידמיולוגית, זה גם לא נכון".
אז מה הפתרון שלך?
"אין פתרונות קסם, אבל אפשר לחשוב אחרת. אפשר לארגן לימודים בחוץ. יש בזה סיכון מאוד קטן, מה קשה כל כך לשים כמה כיסאות ושולחנות ואפילו לוח?
"לא מתאמצים למצוא פתרון מעבר לסגר, שהוא פתרון נוח אבל לא פתרון טוב. זה כמו קשירה של מאושפז שמשתולל במוסד פסיכיאטרי: היא נותנת מענה להשתוללות, אבל לא מרגיעה את האדם עצמו. זה אמצעי חירום כשאין ברירה, אבל צריך למקסם אותו.
"עוד לפני שאתה מתחיל סגר, תכנן את היציאה ממנו. תחקור, תבדוק. הבאנו, בקבינט המומחים, הרבה המלצות, אבל הן לא התקבלו. מתחילת פברואר המלצנו על מנגנון יעיל של בדיקה ובידוד לנכנסים לארץ, דבר שהיה מאוד חסר, למשל לבאים מדובאי. בנושא הקניונים, קבינט המומחים החליט באותה עת שאסור לפתוח את הקניונים, ובכל זאת פתחו אותם".
עשו פיילוט בקניונים, כדי לתת מענה לסוחרים.
"מותר לעשות פיילוט, אבל הפיילוט לא הצליח. בהיערכות נכונה, ניתן היה לפעול אחרת ולפתוח בהמשך קניונים במתכונת זהירה. אבל זו דוגמה נוספת לכניעה ללחצים שמשרתים קבוצות לחץ, על חשבון בריאות הציבור. לכן קמתי ועשיתי מעשה - כדי להיות חלק ממקבלי ההחלטות".
* * *
לוין (42) גדל ברחובות, בנם של עליזה, עורכת דין, ועלי, מנהל המרכז לפיתוח ולמדידה של אנטנות במכללה האקדמית אפקה, שפיתח את המכ"ם של כיפת ברזל.
"אבא שלי היה קצין מודיעין בגדוד 51 של גולני בזמן מלחמת יום כיפור. הוא היה הראשון שהניף את דגל ישראל על פסגת החרמון, שנכבש בחזרה מידי הסורים. אני גדלתי על לקחי הקונספציה של יום כיפור, כשצה"ל נתפס לא מוכן. בשנה האחרונה יש לרופאים ולרופאות בישראל תחושה קשה שאנחנו שוב שבויים בקונספציה: מצד אחד מדיניות של סגרים, ומצד שני לא מחזקים את מערכת הבריאות בכוח אדם. זה נותן תחושה של שבר וחוסר אמון בהנהגה, כמו שהיה ביום כיפור".
הוא בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית, בוגר תוכנית המצטיינים של העברית, ובעל תואר שני בבריאות הציבור מאוניברסיטת תל אביב. את הפוסט־דוקטורט באפידמיולוגיה סביבתית עשה במרכז הרפואי מאונט סיני בניו יורק בשנים 2015-2014, כשעבר עם משפחתו לארה"ב למשך שנה.
בתפקידו האחרון בצה"ל, בדרגת רס"ן, שירת כראש מדור אפידמיולוגיה במפקדת קצין רפואה ראשי. שם כתב את תוכנית צה"ל למוכנות להתמודדות עם מגיפה עולמית. עם שחרורו הצטרף לבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית.
ברקורד שלו, בין השאר, ניתן למצוא את קידום החוק האוסר הצגת מוצרי טבק במכולות ובקיוסקים, בסיועם של איתן כבל ויהודה גליק. "אז הבנתי עד כמה צריך את הפוליטיקאים כדי שהדברים יעבדו", הוא אומר. לאחר שהכריז על הצטרפותו לפוליטיקה, שלח לו הרמטכ"ל לשעבר דן חלוץ מכתב שכתב לו לוין כשהיה רופא בדרגת סרן בצנחנים, ובו הציע לו להפסיק לעשן. חלוץ כתב לו אז שהוא "נענה לאתגר", והפסיק לעשן לתקופה.
את אשתו אורית (41), רוקחת במקצועה, הכיר ב־2002 במסיבת סטודנטים של הפקולטה לרפואה באוניברסיטה, שם הוא מלמד היום. "היה לי מזל כי היא היתה עם חברות שלה, שהכרתי מלימודי רפואה, אז פניתי אליה באופן טבעי, והיתה בינינו כימיה מיידית".
הם גרים ברחובות, ליד מכון ויצמן, עם שלושת ילדיהם - ארד, בן 14 ("הוא חבר בנבחרת ישראל הצעירה למדעים"), אריאל, בת 11 ("היא לומדת במרכז למחוננים ולמצטיינים"), ואורי, בן 10 ("האחראי לסטנד־אפ ולקוסמות בבית").
תפקידו העיקרי, ותשוקתו הגדולה, הם המחקר. על שולחנו מונחים עכשיו שני מאמרים מקצועיים שהוא כותב, האחד על חוסר אמון של הציבור במקבלי החלטות בזמן משבר, והשני על יישום לקחים מהתפרצות החצבת בישראל לטובת הטיפול בקורונה.
לפי המאמר, אגב, רק חלק מלקחי החצבת יושמו. על הקורונה, מן הסתם, עוד ייכתבו ספרים.
מתחילת השבוע שעבר מחלק לוין את זמנו בין תפקידו הפוליטי לתפקידו המקצועי, ומתעקש שקשה להפריד ביניהם. רגע אחד הוא מעביר בזום הרצאות לסטודנטים על רקע הפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית, וברגע שאחריו הוא בפגישות מטה וירטואליות, עם הרקע הכחול של המפלגה.
עוד לפני שאני שואלת, הוא מסביר למה בחר בתל"ם - מפלגה שעל פי הסקרים, רחוקה מאוד מאחוז החסימה. "מבחינתי, תל"ם היא קוד של ערכים. אני מסכים עם דעותיו של בוגי, אבל גם מי שלא, מעריך את העמידה שלו על ערכיו, שמשותפים לרבים בישראל. אם הייתי עושה שיקולים קרים, אולי היה עדיף ללכת למקום מובטח במפלגה בטוחה יותר".
היו לך הצעות ממפלגות אחרות?
"היו, דחיתי. כמו שטענתי כל הזמן לגבי החיסונים - המבצע נמדד לא בתחילתו, אלא אחרי שכל מי שצריך חוסן, ואפשר לחזור לחיים הרגילים. גם אנחנו בתל"ם התחלנו בשבוע שעבר לקחת את המנה הראשונה, ולאט־לאט נלך ונתחזק. יש אנשים שהצביעו לכחול לבן כי לא רצו לראות את נתניהו כראש ממשלה. מתוכם יש 20 מנדטים, שלפי הסקרים לא רוצים להצביע ליאיר לפיד. אולי היו רוצים להצביע לבנט, או לגדעון סער, אבל בנט וסער ילכו עם ביבי.
"לאותם 20 מנדטים אין בית, ומבחינה פוליטית אני מאמין שהם יצביעו לתל"ם. עדיין ייתכן שיהיו חיבורים פוליטיים כאלה או אחרים. הרי גם בבחירות הקודמות מספר המנדטים של חוסן ישראל בראשות גנץ היה נמוך, ואחרי ההצטרפות של תל"ם הם קפצו ל־26 מנדטים. נכון שעד היום לא התמודדנו באופן עצמאי, אבל זו לא מפלגה חדשה אלא מפלגה מבוססת".
הסקרים לא נותנים לכם שום סיכוי.
"אחוז הישראלים שנמצאים בסגר למרות שהם באזור עם תחלואה נמוכה יותר חשוב כרגע מאחוז החסימה. ההערכה שלי היא שיש ציבור גדול שתומך בערכים שלנו, וצריך לשכנע אותו להצביע לנו. זה מאוד קשה כשיש סגר, כי צריך לעשות את זה ברשתות החברתיות ובחוגי בית בזום.
"אני מקבל המון תמיכה מכיוונים רבים ומרגיש מצוין עם האנשים שאיתי, כמו קארין מאיר רובינשטיין, שקידמה את תעשיות הטכנולוגיה בישראל, וח"כ אורלי פרומן, שהיתה מנכ"לית משרד התרבות והספורט. מבחינתי לא חשוב איפה אהיה, אמשיך להילחם למען בריאות הציבור".
* * *
אומרים שקשה להקשיב לאיש מקצוע שמתמודד על תפקיד פוליטי.
"המטרה שלי ברורה - להגן על הציבור ועל בריאות הציבור. לכן אני צריך להישאר עם הבסיס הערכי שלי, לא לזגזג ולא להתבלבל. אני אוהב את מה שאני עושה בהדסה ובאוניברסיטה, ויש לי השפעה רבה שם. אבל אני גם מרגיש שמרגע שהתחלתי לייצג משהו פוליטי, הקול הציבורי שלי נחלש, בעיקר בתוך הקהילה המקצועית.
"ביטלתי הרצאות בכנסים מקצועיים, וגם העבודה שלי בבית החולים צריכה להיות נפרדת מהקמפיין, כדי שלא ייראה כאילו אני משתמש בבית החולים או בכנסים לתעמולה. מי שלוקח פה את הסיכון זה אני, ולא רק מבחינה מקצועית. אני צריך לשמור לא לאבד את עצמי ברמה האישית".
במה, למשל?
"למשל, להבין שזה בסדר לעשות עסקאות כדי לקדם רעיון פוליטי, אבל חייבים לדעת איפה לשים את הקו האדום. אני מקווה שבעקבותיי רופאים ורופאות ומדענים ומדעניות אחרים ואנשי מקצוע יבואו לפוליטיקה".
אתה חושב ששרים צריכים להיות בעלי מקצוע? שר בריאות צריך להיות רופא?
"שר הבריאות לא חייב להיות רופא, אבל חייב להיות אדם שמבין בבריאות. עוד צפויים לנו אירועים של משבר אקלימי וזיהום מים, שנצטרך לקבל בהם החלטות קשות לגבי התנהלות ציבורית כדי להגן על המשאבים שלנו. צריך להיות שם מישהו שמסוגל ללמוד את הפרטים, להבין את המומחים.
"שר הבריאות הקודם, יעקב ליצמן, לא הבין במדע, ברפואה. לא הבין את ההבדל בין נגיף לחיידק. לא היתה לו מחויבות פוליטית לבריאות הציבור. זה הלך והחמיר בחמש השנים האחרונות, עם הניסיון להפריט את מערכת הרפואה הציבורית, ובא לידי ביטוי בחוסר ההשקעה בתחנות לטיפת חלב, בתשתיות ובכוח אדם.
"הוא היה סקטוריאלי, ולא היו לו היכולות הנדרשות. לכן סברתי שהוא לא כשיר לתפקיד שר הבריאות".
והשר הנוכחי?
"אני מכבד את יולי אדלשטיין וגם את סגנו, יואב קיש. אבל לצערי, ראינו שכאשר אדלשטיין היה צריך לבחור בין אינטרס ציבורי לפוליטי, הוא בחר בפוליטי - למשל, כשוויתר לאוכלוסיות מסוימות על הצורך במניעת התקהלויות, או כשוויתר על סוגיית נתב"ג והיעדר הכרזה על דובאי כמדינה אדומה. ראינו כיצד המלצות מקצועיות מובהקות הלכו לטובת הפוליטיקה, ונשארנו בלי בידוד לחוזרים ארצה לתקופה ארוכה ועם סגירה של מערכת החינוך".
מלשכת השר ליצמן נמסר: "מדובר בהבלים מופרכים. כשר הבריאות, פעל ליצמן לטובת כלל אזרחי ישראל, ללא אפליה מגזרית. בניגוד מוחלט לדברי לוין, ליצמן הוביל רפורמות ענק שהיטיבו עם כלל אזרחי ישראל, כמו רפורמת טיפולי השיניים ורפורמה בסימון מזון שהביאה לשינוי דרמטי במודעות הציבור לבריאות. יש לדחות אמירות שלפיהן השר ליצמן לא מבין במדע או ברפואה. מוטב שפרופ' לוין ילמד קצת צניעות ופחות יהירות".
* * *
כוחו המקצועי של לוין כיו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור צבר תאוצה עם התפשטות הקורונה, כשהוא הרבה להשמיע את דעתו בישיבות בכנסת, בקבינט הקורונה ובתקשורת. "הציבור איבד את האמון בממשלה", אמר לא פעם. עכשיו הוא שם את האצבע על הכשלים.
"סגר ללא התחשבות במדדים האנושיים, המובילים לדיכאון, לבדידות, להשמנה, וכו'; מערך אפידמיולוגי שבודק את מי החולה הדביק, במקום להגיע אל מקור ההדבקה; הסתמכות על הצבא בביצוע חקירות אפידמיולוגיות, במקום לחזק את כוח האדם המקצועי של אחיות בריאות הציבור; ההנחיות היו תזזיתיות ולא ברורות, ואמון הציבור נפגע מאוד בגלל חוסר שקיפות; לא ניתן מספיק מקום לראשי הרשויות המקומיות, שמכירים היטב את האוכלוסייה שלהם ויודעים למצוא את האיזונים בין סגירה או פתיחה של מקומות, כדי לשמור על תחלואה נמוכה; והקריאה של ראש הממשלה בסוף הגל הראשון, 'צאו לבלות', היתה תגובה של שאננות, שאחר כך לא היה אפשר להשתלט עליה".
בשבועות האחרונים יצא לרשת סרטון של אורלי וילנאי וגיא מרוז, שבו אנשי מקצוע טוענים שסגר אינו הפתרון לטיפול במגיפה. גם פרופ' חגי לוין מתיישב שם מול המצלמה ואומר שהפוליטיזציה של קבלת ההחלטות פגעה בבריאות הציבור. "אמרתי את הדברים שאני אומר כל הזמן, וגם האיגוד. אני לא אחראי למה שאומרים אחרים, גם אם באותו סרט".
טענו שזה חוסר אחריות להשתתף בסרט כזה.
"היתה מתקפה גדולה על הסרט. קראו למשתתפי הסרט 'מכחישי קורונה' ו'מתנגדי חיסונים', וזה לא נכון. הם לא כאלו".
הכותרת היתה חריפה, "ומה אם כל העולם טועה?"
"לא אהבתי את הכותרת, אבל זה לא העניין. במציאות של היום הקול המרכזי שנשמע הוא הפחדה מפני הקורונה, הפחדה מתמדת. כאילו מדובר בטרור. וזה לא טרור, זו מגיפה. אירוע שצריך לדעת להתמודד איתו בעובדות, בגישה ישרה ומקצועית. לכן היה טוב להשמיע קולות שונים. מנגחים אותי על ההשתתפות בסרט, אבל מבחינתי, אמרתי דברים נכונים וחשובים לאורך כל השנה האחרונה, לא רק בסרט".
היית מתפטר מקבינט המומחים גם אם לא היית מתמודד עכשיו בבחירות?
"כמו שכתבתי במכתב ההתפטרות, הרגשתי שקבינט המומחים הפך להיות עלה תאנה להחלטות פוליטיות. מעולם לא קיבלתי מינוי אליו. כשהצטרפתי, צורפתי לקבוצת ווטסאפ והשתתפתי בדיונים. אבל זה גוף שאין לו סמכות, ולכן שר הבריאות יכול להתעלם מהמלצותיו".
גם פרופ' סיגל סדצקי, שהיתה ראש מערך בריאות הציבור במשרד הבריאות, הצרה על כך שלא מקשיבים לדרג המקצועי.
"סדצקי ואני רואים את המצב בצורה דומה. לאנשי בריאות הציבור היה ברור שפתיחה מהירה מדי של המשק וחוסר באיסוף נתונים על קצב התפשטות המגיפה עלולים להוביל לגל שני, כמו שבאמת קרה. היא נכנסה למערך בריאות הציבור שהורעב ודולדל במשרד הבריאות בצורה קיצונית במשך שנים. עבדה במציאות בלתי אפשרית".
השם שלך עלה כשדיברו על המחליף שלה. לא רצית?
"לא ניגשתי למכרז. כל הזמן ניסיתי לשנות דברים כיועץ, אבל הבנתי שאין משמעות לדרג המקצועי כל עוד ההחלטות פוליטיות".
* * *
התגובות על ההחלטה שלו להיכנס לפוליטיקה היו מעורבות. ח"כ מיקי זוהר קרא לו לצאת לתקופת צינון ("איך אפשר לצאת לתקופת צינון מתפקיד התנדבותי?"). ממלאת מקום ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, ד"ר שרון אלרעי־פרייס, מתחה עליו ביקורת קשה בהודעות פנימיות בקבוצת מומחי בריאות הציבור ובקבינט המומחים.
"מציעה לאיגוד גם לעשות חשבון נפש. במיוחד לך חגי, כיו"ר האיגוד", כתבה. "מותר לחשוב אחרת, מותר להעביר ביקורת. אבל כמי שחווה את זה בחודשים האחרונים מקרוב, אין עבודה מקצועית, עניינית, במטרה לתרום לבריאות הציבור ולסייע במלחמה במגיפה - יש ריצה לתקשורת ולוועדות בכנסת ומעל כל עץ רענן כדי להתנגח. לרוב בלי נתונים, בלי אמת, אלא עם סיסמאות שאין מאחוריהן כלום, ולא באמת מועילות אלא רק תורמות לפגיעה באמון הציבור שאתה כל כך מזדעזע ממנה".
נפגעת?
"הדיון דלף, ללא ההקשר המלא של הדיון בקבוצה. בכל מקרה, הנהלת משרד הבריאות ומגן ישראל אומרים בשיחות פנימיות בדיוק את מה שאני אומר: שהחלטות רבות הן פוליטיות ולא מקצועיות, וגורמות נזק חמור לבריאות הציבור.
"אני לא ידעתי שככה העניינים יתגלגלו. עזבתי כי אני לוקח על עצמי החמרה על החמרה, אבל לפי החוק, לא הייתי צריך לעזוב. המועמדות לכנסת היא מיום הגשת הרשימות לוועדת הבחירות, ב־4 בפברואר. כשהכרזתי על כוונתי להתמודד, לא נשאתי בשום תפקיד. גם הפעילות שלי כיו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, וקודם לכן כמזכיר האיגוד, היא בהתנדבות.
"הייתי יכול להבין את הביקורת אם היה מדובר בפרויקטור, למשל. אם פרופ' רוני גמזו היה נכנס לפוליטיקה כשהיה פרויקטור, או אם ברסי (משה בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר) היה מצטרף לְמפלגה מייד אחרי שפרש. אבל אני אמרתי את דעתי המקצועית כל הזמן כיועץ בהתנדבות".
אז למה לעזוב לפני הגשת הרשימות לכנסת?
"כי אני רוצה באמת להתרכז בעניין. להיות נקי".
מה חשבת על תעדוף החיסונים?
"היתה ועדה מקצועית נפרדת לקבוע את התעדוף לחיסונים, אבל בסוף קיבלו החלטות כמו הורדת גיל ההתחסנות שום התייעצות עם הוועדה המקצועית. ככה השר לביטחון הפנים יכול להתנגד לחיסון אסירים. אני לא מבין את הדבר הזה. זה יכול להיות השכן שלנו, אבא שלנו, שפוגעים בזכות הבסיסית שלו לחיים. החלטה כזו מתערבת בתעדוף המקצועי.
"או חיסון המורים. היינו צריכים להחליט מלכתחילה שהחינוך הוא ערך חשוב במדינת ישראל. לכן צריך לשמור על הערך הזה ולאפשר למערכת החינוך לפעול כמה שיותר.
"דיברתי גם עם יפה בן דוד, מזכ"לית הסתדרות המורים, על כך שצריך לתת למורים את ההגנה הטובה ביותר".
אז אולי לא היו צריכים בכלל לסגור את מערכת החינוך?
"צריך היה לאפשר לתלמידים ללמוד, אבל לא באופן עיוור. הממשלה החליטה לפתוח את כיתות י"א-י"ב באזורים אדומים, כדי שיוכלו ללמוד לבגרות. אבל רמת ההדבקה בכיתות האלו היא הכי גבוהה. מבחינה אפידמיולוגית, ערכי הבגרויות לא חשובים יותר מחיי אדם.
"ראוי היה לאפשר את המשך הלימודים בסגר, לפחות בכיתות הנמוכות, אבל לחסן את המורים ראשונים, מתוך מחויבות למורים".
יש לו גם תוכניות נוספות בתחום הבריאות, אם יגיע לכנסת. מדיניות כוללת למיגור העישון, הורדת מחירי המזון הבריא, וגם נושאים שנראים רחוקים, "אבל ישפיעו לא פחות מהקורונה, כמו פיקוח על האוויר הנקי ועל המים הנקיים, ומניעת זיהום בקרקע.
"אנחנו עומדים בפני משבר אקלים, והממשלה צריכה להיערך לכך. להעלות את יעד הפחתת הפליטות וייצור החשמל מאנרגיה מתחדשת, לעודד תחבורה ציבורית, לשמור על המגוון הביולוגי.
"יש לי שורה של תוכניות בקנה כדי לקדם את בריאות הציבור ואת זכותו לאוויר נקי, למים לא מזוהמים, לפיקוח על חומרי הדברה. ראיתי איך שיקולים פוליטיים וכלכליים של לוביסטים משפיעים על בריאות הציבור, ואני רוצה לעשות את זה נכון".
