נתחיל מהסוף: מי ששיחק ואהב את Marvel’s Spider-man הראשון, שיצא בלעדית לפלייסטיישן 4 ב-2018, חייב לשחק גם בספינאוף החדש שלו. אין פה ויכוח. המשחק מתמקד במיילס מורלס, הספיידרמן "השני" והצעיר יותר (וגיבור סרט האנימציה זוכה האוסקר "ספיידרמן: ממד העכביש"), שהבליח במשחק הקודם אבל מקבל עכשיו את הבמה המרכזית. ומי שלא שיחק בספיידרמן הראשון? אז שיתארגן מהר על עותק לפני שימשיך לקרוא.
בכל זאת, מדובר באחד ממשחקי האקשן-הרפתקאות בעולם פתוח הכי טובים שיצאו אי פעם לקונסולה כלשהי, וככל הנראה גם במשחק הספיידרמן המוצלח ביותר אי פעם. ומי ששיחק ולא אהב? עזבו. אין כאלה.
קורים לדמותו
אבל זו לא ביקורת על משחק שיצא לפני יותר משנתיים, אלא סקירה של הספינאוף, שלא דורש התקנה את המשחק המקורי (כלומר, זה לא DLC). חשוב ל להדגיש ש"מיילס מורלס" הוא לא "ספיידרמן 2" – משחק שכבר נמצא בשלבי פיתוח – אלא כותר קצר יותר (וקצת יותר זול) מהקודם, שמבוסס על אותו מנוע ומתרחש באותו עולם בדיוק – ניו יורק.
השליטה בדמות די זהה בשני המשחקים, המשימות והמטרות דומות ברובן, ואם סיימתם את "ספיידרמן" הראשון אז יכול מאוד להיות ש"מיילס מורלס" לא יאתגר אתכם במיוחד כי אתם כבר מנוסים בכל הטריקים ובמנגנון הקרבות, אבל – וזה אבל גדול – מבחינה טכנית ואמנותית מדובר במשחק כמעט מושלם, שלוקח את רוב מה שהכותר הקודם והמעולה עשה – ומשפר אותו עוד קצת.
הקרבות מלוטשים ומלהיבים יותר (נגיע לצמד השיפורים העיקריים בהמשך), חוויית ההתעופפות בין גורדי השחקים של ניו יורק מעולם לא היתה מדהימה יותר (והרגישה לנו קצת יותר חלקה לעומת המשחק הקודם), ולא פחות חשוב – העלילה ממשיכה את זו של "ספיידרמן" הראשון, בעיקר מהכיוון של מיילס וגם קצת את זו של פיטר פרקר – ספיידרמן המקורי כמובן.
בקצרה, פיטר יוצא לחופשה באירופה ומשאיר את ניו יורק בידיו של מיילס הצעיר והלא מנוסה, שנסחף להרפתקה חדשה שמתגלה כאישית ומבגרת במיוחד.
חשמל זורם בכפות ידיו
אז כן, העיר היא אותה עיר (רק במעטה הרבה יותר חורפי וסגרירי); המשימות מבוססות ברובן על אותן מטרות (לך לפה, תרביץ לכמה אנשים, תחלץ על כפתור / תחשוף ראיות מפלילות / תאתר חפץ מסוים / תרביץ לעוד כמה אנשים); וכל מנגנון השדרוגים, והיכולות וצבירת נקודות הניסיון נותר די זהה לסיבוב הקודם של ספיידי על הסוני. ובכל זאת, המשחק החדש מתהדר בשתי תוספות מהותיות מאוד שאינן קוסמטיות בלבד, לפחות בכל הקשור לקרבות עצמם.
למעשה, הן עשויות לשנות לגמרי את האופן שבו תילחמו אם תחליטו להשתמש בהן: התוספת הראשונה היא אפשרות להפוך לבלתי נראים. כך אפשר, במקרים מסויימים, לבצע את המשימה בלי להתגלות כלל, או לכל הפחות לשדרג את טכניקות ה-Stealth שלכם באופן משמעותי. היכולת הזו מתגלה כשימושית מאוד גם כשמיילס מוצא את עצמו מוקף באויבים חזקים והסיכויים לשרוד את הקרב נמוכים.
פשוט לוחצים על כפתור ההיעלמות ובורחים הצידה כדי לחשב מסלול מחדש (אף שיש אויבים מסוימים שמסוגלים לנטרל את היכולת הזו). התוספת השנייה היא סדרת מכות מיוחדות עוצמתיות. מתברר שמיילס, שמצויד בכל היכולות של ספיידרמן המקורי, מחוזק ב"חשמל אורגני" או משהו בסגנון.
החשמל הזה, כשצוברים מספיק ממנו, מאפשר לו להוציא לפועל מכות קטלניות שמסוגלות להשבית – או ליתר דיוק לטגן - מספר גדול של אויבים בבת אחת. האפקטים הגרפיים של כל מכה כזו מרהיבים: הבזקים חשמליים מתפצפצים על המסך והכל מסתיים בפינאלה גדולה בהילוך איטי, כשהאויבים עפים לכל הכיוונים. אה, ומיילס גם ניחן ביכולת לטעון חפצים חשמליים בעזרת הידיים.
שימושי מאוד כשנגמר המצבר באוטו – אבל ספיידרמן לא זקוק למכונית בשביל להתנייד. הוא בעיקר טוען גנרטורים כדי לפתור חידות שמצריכות העברת מתח חשמלי או להזזת דברים ממקום למקום.
קצר ו(בדרך כלל) קולע
היינו שמחים לסגור עניין ולהגיד ש"מיילס מורלס" הוא משחק מושלם, אבל הוא לא. מצאנו בו שני חסרונות עיקריים: החיסרון הראשון הוא מספר קרבות הבוסים הנמוך. יש לפה בסך הכל, במקרה הטוב, שלושה קרבות בוס אמיתיים (יותר כמו שניים וחצי), ורק אחד מהם – הקרב הראשון – מושקע ומרהיב באמת.
השניים האחרים מרגישים כמו קרבות רגילים עם אויב משודרג בתוספת טוויסט או שניים. המחסור בקרבות בוס מושקעים, שהיו אחד ההיילייטים של המשחק הראשון, משליך כמובן על מספר נבלי-העל שספיידי פוגש. יש כאן שלושה כאלה, כשרק אחד מהם מוכר מאוד (אף שגם הוא נחשב לנבל מדרג ב'. כנראה שמשאירים את ונום ושות' ל"ספיידרמן 2). תכל'ס, קצת התאכזבנו בקטע הזה.
החיסרון השני - והוא לא קשור לכותר עצמו אבל בכל זאת - זה משחק קצר. סיימנו אותו, כולל כל משימות הצד, תוך ימים בודדים. הוא אמנם נמכר במחיר נמוך יותר מ"ספיידרמן" הראשון, אבל לדעתנו המחיר לא מספיק נמוך למשחק שקצר אולי ב-50 אחוז ממנו. אין הצדקה לשלם עליו יותר מ-200 שקלים, המחיר שבו הוא מוצע כיום בחנויות, ולכן נמליץ לרכוש אותו בהנחה. בדיוק בשביל זה יש את בלאק פריידי וסייבר... סליחה, ספיידי מאנדיי.
לא להתבלבל
המשחק מוצע בגרסאות לפלייסטיישן 4 ולפלייסטיישן 5. סיימנו אותו על ה-4 ולקחנו אותו לסיבוב על ה-5. מדובר באותו משחק בדיוק, אבל מובן שהגרפיקה וזמני הטעינה משופרים על הקונסולה החדשה של סוני. ושימו לב! בנוסף ל-Miles Morales, יצאה לפלייסטיישן 5 גרסה חדשה של Spider-Man הראשון, בשם Spider-man Remastered.
הגרסה הזו, שאותה לא בדקנו ולא נכללה בקוד הביקורת שקיבלנו, מגיעה כבונוס במהדורת ה-Ultimate של Miles Morales. היא כוללת את כל חבילות ההרחבה של המשחק המקורי ושיפורים גרפיים (למשל, פיטר נראה עכשיו בדיוק כמו השחקן טום הולנד...), ונכון לעכשיו לא ניתן לרכוש אותה בנפרד. לכן, בעלי פלייסטיישן 5 שלא שיחקו במשחק המקורי ומוכנים להודות בכך, יעדיפו אולי את המהדורה המורחבת.
ציון: 9/10
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו