"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
פנצ'ר מאכרית תובעת: "חליתי בסרטן ועברתי הפלה בגלל צה"ל"
אשת קבע עבדה תחת תקרה עשויה אסבסט במשך 18 שנה • בתחילת הריונה אובחנה בסרטן השד, נאלצה לפרוש מצה"ל ולבצע הפלה וטיפולים כימותרפיים
מוסך צבאי // צילום המחשה: המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל // מוסך צבאי ,
מוסך צבאי // צילום המחשה: המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל // מוסך צבאי

פנצ'ר מאכרית תובעת: "חליתי בסרטן ועברתי הפלה בגלל צה"ל"

אשת קבע עבדה תחת תקרה עשויה אסבסט במשך 18 שנה • בתחילת הריונה אובחנה בסרטן השד, נאלצה לפרוש מצה"ל ולבצע הפלה וטיפולים כימותרפיים

, עודכן
0

פנצ'ר מאכרית בשנות ה-40 לחייה, שחלתה בסרטן השד ונאלצה לבצע הפלה, פנתה לבית משפט השלום בבאר שבע וערערה נגד החלטת קצין התגמולים במשרד הביטחון שקבע, כי אין קשר סיבתי בין שירותה ותנאי שירותה לבית מחלת הסרטן בה חלתה. כך עולה מתביעה שהגישה באמצעות עורכי הדין גיל וניצן הראל, שבה טוענים בין היתר כי אם היה מדובר באזרח ולא בחיילת, הביטוח הלאומי היה מכיר בקשר הסיבתי בין החשיפה לאסבסט למחלת הסרטן.

אשת הקבע התגייסה בשנת 96' עם פרופיל 97 ובמהלך כ-18 שנה, במסגרת שירותה הצבאי, ביצעה את תפקידה במבנה תחת תקרה שעשויה מאסבסט, עד למועד התפרצות מחלת הסרטן, אז נאלצה לפרוש מתפקידה.

במרץ 2014, כשהייתה בשבוע השישי להריונה, הבחינה בגוש בשד שמאל ולאחר שעברה ביופסיה נמצא גידול של השד בקוטר 2.5 ס"מ. בנוסף בבית השחי נצפו בלוטות לימפה חשודות וממאירות. בעקבות כך היא עברה הפלה ושימור פוריות לקראת טיפול כימותרפי, הקרנות וטיפול הורמונלי.

באי כוחה, עורכי הדין גיל וניצן הראל, טוענים כי קצין התגמולים שגה בכך שהעדיף את חוות דעתו של פרופ' רחמים (רמי) בן יוסף- מומחה באונקולוגיה קלינית וברדיותרפיה, בניגוד למאמרים רפואיים רבים בתחום. בערעור הם קובלים על כך שהמאמרים הרפואיים מוכיחים ומבססים קיומה של אסכולה לפיה קיים קשר סיבתי הדוק בין חשיפה לאסבסט לבין התפרצות מחלת סרטן הלימפה. על כן, הם אומרים, שגה קצין התגמולים כשטען שלא קיימת אסכולה רפואית, שעה שידוע לו, על מאמרים וספרות רפואית עדכנית וכן על עשרות של מחקרים המעידים על קיומו של הקשר הסיבתי.

עו"ד גיל הראל // צילום: ראובן קפלן
עו"ד גיל הראל // צילום: ראובן קפלן

לטענתם, פרופ' בן יוסף הפנה בחוות דעתו בצורה מגמתית למאמרים מסוימים והוציא דברים מהקשרם ולא התייחס עניינית לשורה של מחקרים אשר קבעו כי ישנו קשר סיבתי בין חשיפה לאסבסט לבין מחלת סרטן הלימפה. באי כוחה ביססו טענתם גם על שורה של פסקי דין שהכירו בערכאות שונות בקיומה של אסכולה רפואית אשר קובעת כי ישנו קשר הדוק בין חשיפה לאסבסט לבין מחלת סרטן הלימפה. לטענתם מקומם ומפלה לאפשר קיומו של מצב בו אצל חייל צה"ל שלקה במחלה לא יוכר הקשר הסיבתי, שעה שאזרח יוכר בנסיבות דומות.

לדבריהם תנאי שירותה הצבאי והחשיפה הממושכת לאסבסט היוו קרקע פורייה להתפרצות מחלת הסרטן. לכן קצין התגמולים התעלם מהראיות הברורות אשר הונחו בפניו , המעידות באופן ברור על כך שהחיילת סבלה מהמחלה במהלך שירותה לאור חשיפתה לאסבסט.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו