סקר: המשטרה מאבדת את אמון הציבור

שינוי לרעהביחס הציבור לעבודת המשטרה. כך עולה מסקר נוסף שנערך על ידי שתי חוקרות שיטור מהמכון לקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית.

אחרי שבגל הראשון של הקורונה המשטרה זכתה לעדנה ו־62% מהמשתתפים הסכימו כי משטרת ישראל מתמודדת בהצלחה עם המשימות הניצבות בפניה בתקופת משבר הקורונה, הגיע הגל השני ועימו הביקורת הציבורית כלפי המשטרה. אותן חוקרות, שפנו שוב לנשאלים, גילו כי קיימת ירידה משמעותית במעמד המשטרה בקרב הציבור בסגר השני, ורק 21% מהנשאלים הסכימו כי משטרת ישראל מתמודדת בהצלחה עם המשימות הניצבות בפניה.

במהלך הגל השני של המגיפה וערב הסגר השני במהלך חודש ספטמבר, פנו החוקרות ד"ר גלי פרי וד"ר טל יונתן־זמיר שוב לכ־600 נבדקים מתוך המדגם המקורי, שנערך בחודש אפריל השנה, כדי לבחון אם חל שינוי בעמדותיהם.

בהתאם להשערת החוקרות, נמצאה ירידה משמעותית ומובהקת סטטיסטיתבתמיכת הציבור במשטרהבכלל, ובכל הנוגע לאכיפת תקנות משבר הקורונה בפרט.

בסקר הראשון רק 17% סברו כי התפקיד של משטרת ישראל באכיפת תקנות הקורונה משפיע לרעה על יחסי המשטרה עם האזרחים, וכעת יותר ממחצית - 52% - סבורים כך. בסקר במהלך הגל הראשון 59% הצהירו כי הם סומכים על השוטרים שיתנהגו ביושר גם בעת אכיפת תקנות לשעת חירום, ובסקר השני רק 38% חשבו כך.

רק 19% מהנשאלים (לעומת 34% באפריל) מסכימים כי המשטרהמקבלת את ההחלטות הנכונות עבור האזרחים, רק 26% (לעומת 41% באפריל) סבורים כי משטרת ישראל מראה דאגה לרווחתם ולאיכות חייהם של תושבי ישראל, ושיעור המסכימים כי המשטרה פועלת בצורה שוויונית כלפי כל האזרחים (24%) ומתייחסת אליהם באופן הוגן (31%) ירד ל־16% ול־19%, בהתאמה. אמון הציבור במשטרה, מושג מפתח במערכת היחסים בין המשטרה לציבור, נפגע גם הוא - שיעור המסכימים עם ההצהרה "יש לי אמון במשטרת ישראל" ירד מ־43% באפריל ל־31% בספטמבר, ורק 16% טענו כי תפקוד המשטרה בתקופת משבר הקורונה חיזק את האמון שלהם במשטרה, לעומת 39% באפריל.

עוד עלה מהסקר כי שיעור המשיבים שהצהירו כי בתקופת משבר הקורונה נכון וראוי שמשטרת ישראל תתרכז בעיקר באכיפת התקנות לשעת חירום צנח מ־70% ל־42%. גם במקרה של ביצועי המשטרה, לא רק הערכות הביצועים הקשורות לקורונה נפגעו, אלא גם העמדות הכלליות: שיעור המשיבים שסברו בגל הראשון כי משטרת ישראל מתמודדת ביעילות עם משימותיה באזור מגוריהם (45%) או מראה הצלחות רבות בהתמודדות עם הפשיעה (35%) צנח באופן משמעותי בגל השני, ל־37% ול־25%, בהתאמה.

החוקרות, ד"ר פרי וד"ר יונתן-זמיר, סיפקו הסברים לירידה הניכרת בתמיכה במשטרה בתקופה זו. בין השאר, נמצא כי האופן שבו המשטרה פועלת, הן מהבחינה האסטרטגית והן ברמת השוטר בשטח, משפיע על עמדות הציבור כלפיה. לדברי החוקרות, אזרחים רגישים במיוחד להליכים שנחווים כהוגנים - או כלא הוגנים - כלומר, האם ניתן להם מקום לומר את דברם, האם החלטות לגביהם מתקבלות באופן שוויוני ולא מוטה, האם היחס אליהם היה מנומס ומכבד, והאם השוטרים מונעים באמת ובתמים מרצון להטיב עמם בפרט ועם הציבור בכלל. כישלון בהעברת מסרים אלה, מבהירות החוקרות, יתבטא בצניחה בתמיכה במשטרה.

ממשטרת ישראל נמסר: "לצד מגוון המשימות שמוטלות לפתחה של המשטרה, מזה כשבעה חודשים השוטרים נמצאים בחזית המאבק בנגיף הקורונה ועוסקים בפעילות אכיפה מצילת חיים באחד המשברים הגדולים ביותר שידעה מדינת ישראל. לצערנו, פעילות השוטרים בימים אלה אינה פופולרית ולא זוכה להערכה ציבורית שלה היא ראויה. אמון הציבור במוסדות השלטון נשחק בצל המשבר הכלכלי, החברתי והבריאותי הכרוך במאבק בנגיף ומשפיע רבות על הציבור ותפיסותיו. משטרת ישראל תמשיך לפעול למען הציבור, לשרת אותו, להגן על ביטחונו ולשמור על שלומו ובריאותו".