"אנחנו מטילים את הסגר, שחל ממחר בשתיים אחר הצהריים", הודיע ראש הממשלה נתניהו בערב ראש השנה. הוא קיווה, כמו שאזרחי ישראל קיוו, שהסגר השני יביא לירידה בתחלואה המפושטת של הקורונה ברחבי הארץ. ואולם, עוד בטרם חלפו 14 הימים שבסופם אמורה התחלואה להתחיל לרדת, המספרים רק המשיכו לעלות.
צילום: אריאל כהנא
ביום שלישי שעבר, ה-22 לספטמבר, מספר החולים החדשים הכפיל את עצמו ליותר מ-7,000 ביממה, הרחק מעבר כל קו אדום. על רקע זה שוב התכנסו קבינט הקורונה מתוך כוונה להדק עוד יותר את הסגר השני.
"היום לפנות בוקר קיבלנו בממשלה את ההחלטה הקשה והנכונה ברוב גדול, אני חייב לומר משמאל ומימין. ההחלטה היא על סגר כללי החל ממחר אחר-הצהריים ועד מוצאי שמחת תורה", הכריז נתניהו ביום חמישי לפני פחות משבוע. הוא הוסיף והדגיש שאמנם אלו צעדים קשים אך מטרתם להציל חיים.
אך האם הסגר באמת כל כך נוקשה, והאם יש בכלל סגר?
אתמול בערב (שני), מוצאי יום הכיפורים, נסעתי ללא הפרעה מגדרה לתל אביב ומשם למקום מגורי ביישוב גבע בנימין (אדם). ביציאה מגדרה או בכניסה לתל אביב לא היו שום חסימות. הדרך הייתה חופשית לחלוטין, בלי תשאולים ובלי כל בדיקה. התנועה בכבישים אמנם לא הייתה עמוסה או פקוקה, אבל בהחלט הייתה מלאה. שום דבר לא הסגיר שאנחנו בסגר.
כדי לבדוק האם התנועה החופשית אתמול הייתה מקרית או שמא גם היום הסגר לא ממש נאכף, יצאתי היום (שלישי) הצהרים יצאתי לרחובות ירושלים כדי לבחון את המצב. נסעתי משכונת פסגת זאב בצפון העיר אל המדרחוב במרכז ומשם לאזור הסחר והקניות תלפיות.
תמונות דומות חזרו על עצמן בכל האתרים. אכן התנועה דלילה משמעותית מתמיד. חנויות רבות סגורות והעומס בכבישים רחוק מלהזכיר ימי שגרה, בטח ובטח כאשר מדובר בערב חג.
חשוב גם לציין שגם היום לא נבדקתי בשום שלב על ידי המשטרה. בדרכים אכן היו נקודות חסימה משטרתיות, אך בפועל הן נתנו לתנועה לזרום ללא כל הפרעה. איש לא שאל את הנוסעים לאן פניהם, או מדוע יצאו מבתיהם והם הדבר נעשה בהתאם לכללים.
כך שבשום אופן לא מדובר בסגר. אנשים נוסעים וחוזרים, קונים מה שניתן או לעיתים, בעיקר צעירים, מסתובבים ברחובות. אפשר לתאר את המצב כהדללה או הפחתת תנועה, אבל בשום אופן לא מדובר בהשבתה של התנועה והעסקים בעיר. האם ככה נרד מ-8,000 חולים ביום ל-800 או ל-80? ספק גדול מאוד. שפטו בעצמכם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו