מערת החוואר הארוכה בעולם אותרה באזור ים המלח

מערות טבעיות בסלעי החוואר בחוף ים המלח מוכרות כבר עשרות שנים, בעיקר בשל העובדה שהתגלו בהן מגילות קומראן המפורסמות בין השנים 1956-1947. מאז, התגלו באזור מערות חוואר נוספות, אך מציאתן נחשבה אפיזודית ולא משמעותית במיוחד.

צוות נרחב של חוקרים שביצע לאחרונה עבודת מחקר באזור, גילה שלושה מקבצים גדולים המכילים אלפי מערות חוואר, בהן התגלו גם הארוכות והמפותחות מסוגן בעולם. המפותחת ביותר שבהן התגלתה בדרום ים המלח, כאשר הסוקרים היו בדרכם לבדיקת אתר אחר באזור. "בדרך אל היעד שמנו לב לפתח קטן בדופן של קניון חוואר עמוק. נכנסנו לתוכו ללא היערכות מוקדמת ועם ציוד בסיסי בלבד, ולאחר שש שעות זחילה מצאנו את עצמנו כשאנו מנסים לצאת בטיפוס דרך פירים אנכיים", סיפר בועז לנגפורד, סטודנט לגיאולוגיה במכון למדעי כדור הארץ שבאוניברסיטה העברית ומערן במרכז לחקר מערות. "לא הכנו את עצמנו למערה כזו, כי לא ידענו שיש מערות חוואר מפותחות כל כך".

צוות המחקר, שכלל חוקרים מהמרכז לחקר מערות שבאוניברסיטה העברית, ממועדון שוחרי המערות, מהמחלקה למדעי כדור הארץ והסביבה באוניברסיטת בן גוריון ומהמכון הגיאולוגי לישראל, תיעד את המערה, והתברר כי אורכה עומד על 1,380 מטרים – הארוכה בעולם מסוגה. בכך, המערה עוקפת מערת חוואר בניו מקסיקו שבארצות הברית שאורכה הוא 821 מטרים "בלבד".

מערות מסוג זה נוצרות על ידי סחיפה של הסלע על ידי הנחלים החוצים את האזור. המערות האלה מכונות מערות סחיפה, ועל פי המוכר מהעולם הן נסחפות ונעלמות תוך שנים עד עשרות שנים בלבד, כשלרוב אין אינן יוצרות חללים מפותחים.

קריאה נוספת:

• בית כנסת סודי ומסעדה כשרה: הצצה לקהילה היהודית בדובאי

• דאגה בשירות הדואר האמריקני

• טראמפ שוקל להעניק חנינה לסנודן

המערה החדשה שנמצאה בים המלח מציגה את הפוטנציאל העצום למציאת מערות חוואר ארוכות נוספות באזור. בבחינת תצלומי אוויר של אזור המערה, אפשר להתרשם שמערה זו אינה תופעה חריגה במרחב, כאשר כל הנגר על פני השטח מתנקז לתת-הקרקע אל ערוצי זרימה ארוכים. התפתחותם של ערוצי זרימה אלו נלמדה במסגרת המחקר, ונראה כי הם קשורים לתנאי השטח הכוללים סלע בלתי מלוכד, שיפועים נמוכים של פני השטח ומוליכות תת-קרקעית לאורך סדקים. "במחקר מצאנו פני שטח אופייניים באזורים המושפעים ממארות החוואר באגן ים המלח", הסביר ד"ר עמית מושקין מהמכון הגיאולוגי לישראל. לדבריו, תבניות פני שטח דומות אותרו בעבר בכוכב מאדים – דמיון המרמז על אפשרות להימצאות חללים תת-קרקעיים דומים גם בכוכב האדום.

יצירת מערות החוואר מתקשרת גם לפעילות של אנשי עדת קומראן. החוקרים בחנו את התפתחותן של המערות במטרה לבחון אם נעשה בהן שימוש על ידי אנשי העדה, או שמא המערות התפתחו לאחר הפעילות האנושית באזור. חיים כהן מיחידת קמ"ט ארכיאולוגיה במינהל האזרחי מספר כי "במישור החוואר בקומראן קיימות כ-30 מערות קטנות. רוב חוקרי העבר שיערו כי כמעט כולן נוצרו באופן טבעי ואנשי קומראן לא השתמשו בהן. במחקר הנוכחי השווינו בין מערות החוואר הקטנות בקומראן לבין המערות שנחקרו לאחרונה בנחל קדרון, והראינו כי רוב המערות נחצבו באופן מלאכותי על ידי אנשי קומראן, או על ידי אנשים הקשורים להם".

למערות החוואר הארוכה שנמצאה יש גם חשיבות כבית גידול מרכזי לעטלפי חרקים באזור ים המלח. "אחת המערות שהתגלו בשנים קודמות, שנמצאת בחוף ים המלח ובמרכז מדבר יהודה, מאכלסת מאות או אלפים של נקבות עטלף מסוג יזנוב שנודד בין הכנרת לים המלח", מסביר לנגפורד. "הנקבות בעלות הזנב מגיעות למערת החוואר, שם הן ממליטות את גוריהן. בישראל יש כמאה מיני יונקים, שליש מתוכם מיני עטלפים".

לדברי אסף גייעל, ממובילי סקירת המערה, חשיפת כל המערות באזור נמצאת רק בתחילתה: "זהו אחד הגילויים המשמעותיים והדרמטיים ביותר בעבודת השטח במערות ישראל בשנים האחרונות, אך יחלפו עשרות שנים עד לתיעודם המלא של כלל המערות באזור".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו