"נקים ועדה לטיפול בהלומי קרב"

ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת בראשות ח"כ חיים כץ קיימה היום (שני) דיון בנושא הטיפול והסיוע לנפגעי הלם קרב. הדיון התקיים לבקשת ח"כ אופיר סופר, ששיתף בהתמודדותו האישית עם השפעות טראומטיות מתקופת שירותו הצבאי.

לאחר שנציגי אגף השיקום לא סיפקו תשובות מספקות לטענות שהעלו מתמודדים עם פוסט טראומה, בראשן הצבת קשיים וסחבת בתהליך ההכרה בהלומי הקרב, הכריז יו"ר הוועדה: "נקים ועדת משנה בנושא ונקיים דיון בכל שבוע - עד שהנושא יטופל".

בפתח הדיון אמר ח"כ אופיר סופר: "פוסט טראומה היא פגיעה שמלווה לוחמים רבים והיא מורכבת, כי היא לא ניכרת לא על פניהם ולא על גופם של הנפגעים. מדובר במיטב בנינו. אנחנו שלחנו אותם והרבה פעמים אנחנו לא זוכרים לבוא ולחבק אותם כשצריך. נכון היה שהדבר היה בטיפול הרמטכ"ל והצבא אבל בפועל עוסק בזה משרד הביטחון". 

ראש אגף השיקום במשרד הביטחון, חזי משיטה, אמר: "אנחנו מטפלים ב-52,000 נכי צה"ל, כמעט 10% הם נכים בגין פגיעה בפוסט טראומה. אדם כזה יקבל כל מה שצריך לקבל, אין לנו סל תרופות. כבר כשיש הבנה שהולכים לקראת הכרה, האדם שלא יכול לעבוד בגין מצבו מתחיל לקבל תגמול חודשי של כ-5,000 ₪ שיהיה לו למחייה. אם מדובר במסלול ירוק קבלת ההכרה לוקחת ימים, אולי שבועות. זה קורה כשיודעים מתי היה האירוע ואיפה ואין מחלוקת על מצב האדם. מאידך, אם מדובר באדם בן 41 על אירוע שקרה בגיל 19- זה יכול לקחת זמן". 

עוד בנושא:  

"אנחנו הפצועים השקופים"

צה"ל מציג: תוכנה נגד הלם קרב

התוכנית הצה"לית שמנעה הלם קרב במבצע צוק איתן

"גם הנשים והילדים חווים את הקשיים יום יום" 

עו"ד עידן קליימן, יו"ר ארגון נכי צה"ל, שלל את הדברים ואמר: "יש אנשים שמטופלים שנה-שנתיים עד שמגיעים בפעם הראשונה לוועדה. זה יוצר לא פעם תסכול בקרב הפונים שנדרשים להוכיח את הפגיעה שנים רבות אחרי המקרה". עוד הוסיף כי "לאגף השיקום אין תקציבים למחקר ופיתוח ולכן הוא נשאר מאחור. לחלל שנוצר נכנסו גופים אזרחיים. מדובר בפגיעה בחוסן הלאומי. המצב כיום מחייב לשאול האם ראוי שמשרד הביטחון ימשיך לטפל בנכי צה"ל או שיש להוציא את הטיפול למשרד פרטי חיצוני?"

יאיר שביט, מנכ"ל עמותת הלומי קרב בישראל: "אני מ"פ לשעבר ביחידה מובחרת של גבעתי. השתתפתי במספר קרבות וחלקם הותירו בי צלקת. לקח לי 24 שנים כדי להבין בכלל מה עובר עליי. כשהגעתי ליחידה לתגובות קרב ולאגף השיקום הרגשתי שהגעתי למקום הנכון. אין לי ביקורת על עובדי אגף השיקום אבל אני מייצג גם את הלוחמים והלוחמות שאינם מוכרים. אותם לא רואים, לא אותם ולא את הנשים והילדים שחווים את הקשיים יום יום. אני מכיר ילדים של לוחמים הלומי קרב שלא רוצים לשרת בצבא וכאן אנחנו נכשלים". 

ח"כ אלעזר שטרן, לשעבר ראש אכ"א: "הרבה שנים להיות הלום קרב הייתה בושה, כי אתה כאילו לא מספיק חזק. זה דבר שלא רואים אותו ולכן החשדנות כלפיך הייתה גדולה יותר. לא יתכן שאנשים שבשבילם נולד המונח נכי צה"ל נופלים בין הכיסאות. המערכת הייתה צריכה לקחת את האנשים האלה והעלאות אותם על ראש שמחתה, רק לשאול מה הם צריכים". 

ח"כ יאיר גולן, לשעבר סגן הרמטכ"ל אמר: "פגשתי לאחרונה עשרה לוחמים שהכרתי בשירות הצבאי, שמונה מתוכם פוסט טראומטיים ואף אחד מהם לא הוכר על ידי אגף השיקום. אנשים חווים סיוטים נוראיים ולא מקבלים טיפול כי מבקשים מהם דברים לא הגיוניים- מאיפה הם יביאו דו"ח פציעה אחרי 17 שנה? אנשים לא עובדים 5-10 שנים ולא מקבלים דבר.

בתגובה לטענות אמר ראש אגף השיקום במשרד הביטחון חזי משיטה: "אגף השיקום עובד על פי חוק. אם ירצה המחוקק- ישנה את החוק וכך נפעל, המציאות היא שאי אפשר להכיר בכל אחד שמבקש ישירות, זה לא עובד ככה. אין לי שום בעיה של תקציב לטפל בנכי צה"ל. קיימים רופאים ואנחנו לא מתערבים בהחלטותיהם".

כאמור, בתום הדיון ולאור היעדר קבלת תשובות מספקות מגורמי המקצוע הכריז יו"ר הוועדה ח"כ חיים כץ כי הוועדה תקים ועדת משנה לטיפול בנושא הלומי הקרב ותקיים דיון בכל שבוע, עד שהנושא יטופל. 

לפני כחצי שנה פורסם ב"ישראל היום" כי הצעת חוק חדשה, שהוגשה ע"י ח"כ אופיר סופר, מבקשת להעניק עיטור מיוחד ללוחמים שנפצעו בקרב - עיטור המקביל ללב הארגמן" האמריקני. מטרת העיטור היא ליצור בידול ויקרה ללוחמים שנפצעו במהלך פעילות מבצעית, בניגוד לנכי צה"ל הרבים שנפגעו במהלך שירותם הצבאי בנסיבות אחרות. 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו