רשלנות רפואית בלתי נתפסת: במשך 21 שנה שבעה רופאי משפחה במרפאות קופת חולים כללית בחיפה לא שלחו בגלל "שאננות" את ענת אהרוני לפחות אחת לשנתיים לבדיקה רפואית מלאה, שהיתה מחויבת לפי מצבה הרפואי המיוחד והנחיות משרד הבריאות, והיתה מגלה אצלה בזמן את מחלת הסרטן ומצילה את חייה. הרופאים גם כמעט לא שלחו אותה במשך 21 שנה לבדיקות מעבדה ההכרחיות למחלתה הכרונית.
בעקבות זאת היא מתה בייסורים בגיל 50 לאחר שהתגלתה אצלה באיחור רב, ארבע שנים לפני מותה, מחלת סרטן המעי הגס כשהיא כבר במצב מפושט וקטלני, ולא עזרו הניתוחים והטיפולים הרבים שקיבלה.כך עולה ממצאי החקירה של הוועדה במשרד הבריאות שחקרה את תלונת משפחתה של ד"ר (למדעי המחשב) ענת אהרוני בעקבות מותה במארס 2018.
וועדת הבדיקה הגישה באחרונה את מסקנותיה להנהלת משרד הבריאות ועולה מהן ביקורת חסרת תקדים בחריפותה על ההתנהלות של קופת חולים כללית, הקופה הגדולה בישראל, ושל הרופאים שטיפלו באופן כושל ומוטעה בענת במשך 21 שנה. לדברי בכיר במערכת הבריאות "זהו אחד הדו"חות החמורים ביותר בתולדות מערכת הבריאות בארץ על קופות החולים ועל רפואת המשפחה ונחשפים בו כשלים ומחדלים חמורים".
מתעלמים מההמלצות
בחקירת הפרשה במשרד הבריאות התגלה עוד כי שבעה רופאי המשפחה לא בדקו את ענת במשך שנים רבות ברציפות והסתפקו רק מדי כמה חודשים בחתימה אוטומטית דרך המחשב על מרשמים לתרופה שהיא קיבלה בגלל מחלת המעיים הכרונית שממנה סבלה, וזאת מבלי לבדוק אותה במשך חודשים ושנים ברציפות.
עוד עולה ביקורת קשה על כך שרופאי המשפחה לא קיבלו כל התראה במחשבי הקופה או בדרך אחרת כי עליהם לשלוח את ענת לבדיקות החיוניות, וכן עולה גם ביקורת נוקבת על בקרה כושלת של קופת חולים ומשרד הבריאות על עבודת רופאי המשפחה.
את התלונה למשרד הבריאות הגישו ביולי 2018 רפי אהרוני, בעלה של ענת ז"ל ובנותיהם נועה, עדי דנה ולי, ואת המשפחה מייצגים עו"ד מיכאל אלנתן ועו"ד עמיקם חרל"פ ממשרד עורכי הדין עמיקם חרל"פ ושות'. המשפחה הגישה גם תביעת רשלנות רפואית נגד קופ"ח כללית בבית המשפט המחוזי בתל אביב ודיוני התביעה טרם הסתיימו.
בעקבות תלונת המשפחה הקים ד"ר בועז לב, נציב קבילות הציבור למקצועות הרפואיים הבריאות, ועדת בדיקה שבראשה כיהן פרופ' אליק אבירם, שניהל שורה ארוכה של בתי חולים, כולל אסותא, וכיהן כמנהל הרפואי של קופ"ח מכבי, יחד עם פרופ' נדיר ארבר, מנהל המרכז למניעת סרטן בביה"ח איכילוב בתל אביב ועוה"ד דנה פרנס וגדעון צוריאלי.
על פי דו"ח החקירה, אצל ענת התגלתה עוד ב־1992 מחלת מעיים כרונית (דלקת כיבית של המעי הגס). היא החלה לקבל טיפול תרופתי קבוע, וכשנה לאחר מכן עברה בדיקת קולונוסקופייה שנועדה לבדוק ולטפל באמצעות מכשיר שמוחדר דרך פי הטבעת בסימנים ראשונים של מחלת סרטן במעיים, ולא נמצאו אצלה אז סימני סרטן.
אלא שמ־1993 ועד 2014 היא לא נשלחה על ידי רופאי המשפחה שטיפלו בה לבדיקות נוספות, אף ששכיחות סרטן המעי הגס בחולים במחלת המעיים שממנה סבלה גבוהה מאוד, ואף שלפי קביעת ועדת הבדיקה היה על הרופאים לשלוח אותה לבדיקה חיונית בכל שנתיים־שלוש בהתאם להנחיות מפורשות משרד הבריאות.
על פי הדו"ח, ענת עברה ב־2005 בדיקה אחת ביוזמתה בביה"ח כרמל בחיפה, אבל הבדיקה הזו נעשתה באופן חלקי בלבד בגלל הכנה לקויה וההמלצה של הרופא המומחה בתחום הקיבה והמעי (הגסטרואנטרולוג) לחזור על הבדיקה בתוך שנה לא בוצעה ולא נרשמה בתיק הרפואי על ידי רופא המשפחה ד"ר אברהם קוזין ורופאי המשפחה שטיפלו בה בעשור לאחר מכן.
אחריות לזימון החולה
ההתנהלות של רופא המשפחה ד"ר קוזין שטיפל בענת עד 2006 במרפאת הקופה בשכונת רמות רמז בחיפה, תוארה בדו"ח החקירה: "בהנפקת מרשמים באופן אוטומטי מבלי לבדוק את החולה מעת לעת ובאי הפנייתה לבדיקה קולונוסקופייה תקופתית במשך כשבע שנים מהווה חריגה מהסטנדרט הרפואי המקובל".
בחקירה התגלה עוד כי ענת עברה ב־2006 למרפאת הקופה בשכונת דניה בחיפה, שבה עבדה יחד קבוצה של שישה רופאי משפחה בניהולו של ד"ר מנחם קליין. במרפאה זו המטופל אינו משויך לרופא ספציפי והתגלה כי ענת לא נבדקה בצורה יסודית על ידי אף אחד מהרופאים, לא נקבעה לה תוכנית טיפול ומעקב רפואי ושום רופא, ובראשם מנהל המרפאה, לא הפנה אותה לבדיקת הקולונוסקופייה בשבע השנים מאז עברה למרפאה.
הוועדה התייחסה עוד לשיטה המקובלת בכללית וגם בקופות חולים נוספות, המאפשרת חידוש מרשמים וחתימת הרופא דרך המחשב למתן תרופות קבועות למחלות כרוניות, וזאת מבלי לראות או להיבדק על ידי הרופא. הוועדה קבעה כי "על רופאי המשפחה מוטלת אחריות לזמן את החולה מעת מעת לביקור במרפאה כתנאי לחידוש מרשמי התרופות".
הוועדה ציינה עוד כי החידוש האוטומטי במחשב של המרשמים נעשה "ללא כל בקרה רפואית", והדגישה כי היה מצופה מקופת חולים כללית שתדאג להתראות לרופאים בנושא זה או שתגביל את מספר הפעמים שאפשר לחדש מרשמים למטופלים מבלי לבדוק אותם.
עוד בנושא:
תלונות בברזילי: "עימותים בין רופאים גרמו לניתוחים רשלניים של חולים קשים"
רופאים מציגים: חוות דעת כפולות נגד תביעות בגין רשלנות רפואית
"גם ממני ביקשו חוות דעת חשאית - וסירבתי"
בשאלות המערכתיות העידו גם פרופ' שלמה בירקנפלד ופרופ' ארנון מהנהלת כללית וד"ר תמר אדר, מנהל הסיכונים של מחוז חיפה בכללית. הוועדה ציינה כי בקופה בוחנים להגביל את חידוש המרשמים האוטומטי ולשלוח התראות לרופאים על בדיקות חיוניות למטופלים. הוועדה קבעה כי חלק מהאחריות למחדל בטיפול הכושל בענת במשך שנים נופל על קופת החולים עצמה, שלא דאגה לשמור על הרופאים מפני טעויות אנוש ולמזער שגיאות אפשרויות.
הרופאים לא מסבירים
הוועדה ציינה עוד כי ענת עצמה מיעטה לבקר אצל הרופאים, ועל פי עדות בעלה רפי בפני הוועדה, "היא הרגישה לרוב טוב ולא תפסה את עצמה כחולה במחלה כרונית". טענות הקופה שענת היתה "בהכחשה מודעת לחומרת מצבה ולא שעתה להוראות הרופאים" נדחו על ידי הוועדה, שקבעה כי ענת לא קיבלה מרופאי המשפחה "הסברים על מחלתה, על הסיכון לממאירות ועל החשיבות הגורלית בביצוע בדיקות תקופתיות". עוד ציינה הוועדה בביקורת כי על פי חלק מהעדויות שהועלו בפניה על הטיפול של רופאי הקופה, "לעיתים בכוונה לא מיידעים את החולים לגבי הסיכון המוגדל לממאירות".
הוועדה המליצה על שורה של לקחים חיוניים לשיפור המערכת הממוחשבת בכללית ועל הגברת פיקוח של משרד הבריאות והקופה על עבודת הרופאים. ד"ר לב, נציב קבילות הציבור שאחראי לחקירת התלונות על רופאים, כתב למשפחתה של ענת כי תלונתם היא "חשובה והעלתה לדיון סוגיות מערכתיות הקשורות לכל קופות החולים".
מקופת חולים כללית נמסר: "מדובר במקרה מצער וחריג מכל הבחינות ואנו משתתפים בצערה של המשפחה. התייחסותנו המלאה ניתנה ותינתן במסגרת ההליך המשפטי. מבלי להתייחס למקרה הפרטני, ככלל וכעקרון, הרופאים שלנו פועלים על פי הנחיות משרד הבריאות וכללית באשר לביצוע מעקב מסודר ובדיקות למטופלים הנוטלים תרופות בקביעות. בנוסף, במפגשים רפואיים, בהדרכות ובעדכונים שוטפים שנערכים לצוותים שלנו, מודגשת חשיבות המעקבים הרפואיים ואנו נוקטים מהלכי פיקוח ומעקב כדי לוודא שההנחיות רפואיות אלה מיושמות".
"בדיקה יסודית"
עו"ד מיכאל אלנתן שמייצג את המשפחה מסר כי ""לאורך שנים הרבות שאנו עוסקים בתחום הרשלנות הרפואית, משרדנו חתר תמיד לשפר את התנהלותה של המערכת הרפואית במדינת ישראל למען כלל המטופלים, כאשר התביעות המשפטיות עצמן, היוו מבחינתו כלי משפטי משמעותי לצורך החלת השינוי המיוחל. במקרה הנוכחי, אין לי אלא לשבח את ועדת הבדיקה של משרד הבריאות אשר ערכה בדיקה יסודית של המקרה ולמעשה קיבלה את הטענות שהוצגו בפניה באופן גורף".
"שינוי משמעותי לטובת המטופלים"
עו"ד עמיקם חרל"פ מסר כי "אנו רואים בהמלצות ועדת הבדיקה, בבחינת "אבן דרך" בכל הקשור לאופן ודרך המעקב אחר חולים כרוניים בקופות החולים. ההישג הוא עצום, שכן נראה כי בעקבות המקרה, מתכוון משרד הבריאות לבדוק באופן מערכתי סוגיה זו, בכל קופות החולים ללא יוצא מן הכלל, מה שוודאי יביא לשינוי מהותי לטובת ציבור המטופלים בכללותו – ועובדה זו, יש בה כדי להעמיד באור אחר לגמרי את הטרגדיה שפקדה את משפחתה של ענת אהרוני ז"ל".
"יישום הלקחים יציל חיי אדם"
רפי אהרוני אמר ל"ישראל היום" בעקבות ממצאי החקירה כי "לצערנו, את ענת אי אפשר להחזיר אולם אנו כמשפחה רואים חשיבות רבה ביכולת של מערכת הבריאות ללמוד ממקרים כאלו ולתקן באופן מהותי תהליכים לקויים. ישום הלקחים יאפשר להציל חיי אדם וימנע מאנשים נוספים ומשפחותיהם את הסבל המיותר שעברה והיה יכול להימנע על ידי מעקב רפואי מתאים".
"אנו מודים למשרד הבריאות ולצוות הועדה על שנתנו לנו להופיע בפניה ולהציג גם את ענת כאדם, וכן את ניתוח הכשלים במקרה שלנו אשר לדעתנו ניתן היה למנוע תוך שימוש בכלים טכנולוגיים הקיימים כיום במערכת הבריאות. מסקנות הועדה חדות, רחבות ומקיפות ואנו מקווים כי הלקחים אכן יישומו במהירות בכל קופות החולים ובמיוחד ב'כללית' ועם זאת צר לנו כי הועדה בחרה שלא לשקול מסקנות אישיות ושמעתיות כנגד חלק מהמעורבים למרות הביקורת הקשה המוטחת בהם".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו