בדקנו שניים מההמבורגרים האהובים בת"א

לפני חודש וחצי, כשהיינו תמימים, ראינו במשלוחים פתרון זמני, לא באמת האמנו שכמעט כל מסעדה בתל אביב תעשה משלוחים, לא באמת האמנו שזה יהפוך לשגרה הקולינרית המובילה ובעיקר לא באמת האמנו שנוכל להשמין כל כך הרבה במדור אחד. אבל כל עוד קיימים מקומות שלא שמרנו עליהם, המשימה שלנו לא הושלמה, אז לפניכם החלק השני והממש לא אחרון במבחן ההמבורגרים של מדור"המשלוח היומי".

המשלוח היומי: מבחן ההמבורגר- חלק א'

הפרה השמנה הגיעה לדרום

ב-Fat Cow שלהשף-סלב טום אביבלא יצא לנו עדיין לבקר, לא בגלל שלא רצינו, פשוט בגלל שברדיוס של חצי ק"מ מאזור המגורים שלנו יש לפחות חמש המבורגריות, והפרה השמנה רועה אי שם בצפון העיר. לכן כשחילקנו בינינו את ההמבורגרים לכתבה, היה ברור שהפרה הזאת תגעה כל הדרך לדרום תל אביב.

הרבה פעמים כשיש הרבה רעש סביב המבורגר, זה באופן אירוני בגלל כל מה שסביבו באמת. פה מקרמלים לך את הבצל, שם מטגנים צ'יפס גם מבטטה, פה נותנים לך ארוחה במחיר מנה ואסור לכם לבקר שם בלי לטעום גם את הגבינה המטוגנת. אבל לעומת הרבה (מדי) המבורגריות אחרות שנודעו בזכות טרנדים, גימיקים וגרידת לימון על צ'יפס (למה זה טוב?), פט קאו נודעו בשל הבשר נטו, כמתבקש משיתוף פעולה של שף אוהב בשר וקצבייה.

ההמבורגר הבסיסי של פט קאו (49 שקלים) מינימיליסטי, יש שיאמרו אפילו בהגזמה. הוא מגיע בלי ירקות בכלל, רק המבורגר גבוה ומעט איולי בלחמניה מתוקה חרוכה. מי שציפה לפלצנות משף שמזוהה עם ריאליטי טלוויזיוני והרבה ידיעות במדורי הרכילות, הופתע לקבל נטו בשר טוב, בלי קשקושים ומניירות.

הקציצה נהדרת, לא ספוגה בטעמי לוואי, ברטבים, תבלינים וירקות, כי אם נשענת על בשר טוב ותו לא. אפילו הלחמניה דקה יחסית ולא גונבת מהבשר עצמו את תשומת הלב. עם זאת, מי שמגיע רעב מאוד, כדאי שישקול ברצינות לקחת תוספת להמבורגר או אפילו שני המבורגרים, בהתאם למידת הרעב.

ואם כבר הזכרנו תוספות – אל תוותרו על הנאגטס של פט קאו. אל תתנו לשם המנה לבלבל אתכם – מדובר בפילה עוף עסיסי ומשובח שלא דומה בכלום לאותו מזון מהיר ומושמץ. הנאגטס של טום אביב גדולים, מצופים בקורנפלקס ותערובת תבלינים מפתיעים ובאופן כללי מצדיקים את הטייק אוויי בפני עצמם. התוספת המדהימה הזאת מגיעה באריזה של ארבעה ועולה 26 שקלים בלבד, מה שהופך אותה גם לאופציה מצוינת כמנה עיקרית ולקנייה משתלמת מאוד.

להתגבר על הפחדים

אנחנו נעשים מעט פרנואידים כשמדובר בהזמנת המבורגר. חששות כבדים מלחמניה רטובה, צ'יפס יבש, בריכת שמן וחרדה מתמשכת שמסתכמת בבקשה אחת: "רק לא וול דאן", סיוט חיינו והבאסה הכי גדולה שיש. הפעם, לאור מקרים קודמים וטראגיים, ביקשנו שיכינו לנו את ההזמנה לכל היותר במידה מדיום, ונתמודד עם ההשלכות.

מושא הסיקור הפעם הוא "ממפיס",המבורגר כשרוטעים שהחל את דרכו ברחוב קרליבך בתל אביב והתפתח בעקבות ההצלחה ודי במהירות לסניפים נוספים בירושלים ובעיר האורות פתח תקווה. "כשר וטעים" - חובבי המבורגר מתנשאים רבים טוענים שהשילוב הזה לא הגיוני ולא יכול להתקיים, תופתעו לגלות שכן, רק תמשיכו לקרוא.

בדרך כלל, פתיחה של סניפים נוספים תוך זמן קצר במונחים של מסעדנות יכולות להעיד על שני דברים. הראשון, לספק מוצר מוצלח שיש אליו ביקוש מטורף, שזה הגיוני, כי המון אנשים בישראל אוכלים כשר והמון אנשים בישראל אוכלים המבורגר, ועם זאת עדיין אין מספיק המבורגריות כשרות. הדבר השני, שמדובר במוצר מאוד טעים.

ופה מה שחשוב בעצם, ההמבורגר של ממפיס פשוט טעים וזה מה שעושה אותו כל כך מצליח. הקציצה עשויה מבשר מאוד איכותי, שומנית במידה הנכונה ומחזיקה מעמד יפה לכל אורך האכילה. הלחמניה שרדה את המשלוח וחימום היתר ונותרה יבשה וכך גם הירקות והתוספות שלא הפכו לעיסה מוזרה כפי שקורה במקומות אחרים. בגזרת התוספות גם כן לא התאכזבנו, הצ'יפס הדק הגיע חם ופריך, הוא התקרר מהר כי המטבח שלנו קפוא אז ניקח על עצמנו את האשמה, והצ'יפס בטטה היה תוספת מושלמת להמבורגר, אם כי קצת שמנה. נהננו מאוד ונראה שמדובר בתחילתו של רומן נפלא וכשר מאוד.