מתוך שידורי היום הראשון ב"25 ים-תיכוני". בינתיים עולים עם מה שיש, אבל לא מתביישים לכוון גבוה

עוד חלון לים התיכון

בשעה טובה, אחרי ארבע שנים של כמעט, אולי, וכנראה שלא - עלה לאוויר ערוץ "25 ים-תיכוני" • התפריט בינתיים דל: קליפים שהוקלטו כולם באותו אולפן, תוכנית ריקודי בטן, טלנובלה מטורקיה, ובקרוב - גם זבד הבת של עופר לוי • בערוץ, שנתמך על ידי "רשת", מבטיחים שהכוונה היא לא להתחרות בערוץ 24 של "קשת" אלא רק להוסיף עליו, אבל מודים ששיעורי הצפייה הגבוהים של אייל גולן ותוכנית החפלה של ירון אילן רק מגבירים להם את התיאבון

אחרי שנים של מחלוקות ועיכובים עלה השבוע לאוויר ערוץ הטלוויזיה "25 ים-תיכוני". לפחות שלושה תאריכי יעד היו לעליית הערוץ, אך בכל פעם נדחה העניין מסיבה כזו או אחרת. לפני כחצי שנה אמר המפיק אבי גואטה, אחד הבעלים המרכזיים של הערוץ, כי "בשלב הזה החלטנו להקפיא את הרעיון". התחושה היתה שאם דברים כאלה נאמרים מפיו של גואטה, שמעולם לא איבד תקווה ברעיון, זה באמת כבר לא יקרה. לכן, גם כשהחלו שידורי הפרומואים לפני כמה שבועות, עדיין היו לא מעטים שהטילו ספקות.

והנה, השבוע זה קרה. גם אם מדובר בלוח שידורים צנוע יחסית, ונטול כוכבים גדולים, אנשי "25 ים-תיכוני" יכולים סוף סוף לנשום לרווחה. המטרה העיקרית הושגה: יש להם ערוץ.

הערוץ, שידע לא מעט החלפות ידיים בין בעלי בית שונים, כבר החל בעבר את צילומי התוכניות שלו. גיל ריבה מונה לעורך הראשי, ואחד השמות הבולטים שקיבלו הבטחה לתוכנית היה אליקו כהן. אבל לפני שצילומי התוכנית יצאו לדרך, הכל נעצר לאחר שאחד השותפים בערוץ החליט לעזוב. חוסר הוודאות הביא לכך שאחת התוכניות שכבר צולמו, "מילים ולחן" של גיל ריבה, שודרה בסופו של דבר בשידורי "רשת" בערוץ 2.

לפני כחודש וחצי הגיעו המפיקים בני מנשה, יובל ניסני ורובי בן שמעון למשרדיו של אבי גואטה, כמעט באופן ספונטני. רגע לפני שהם התייאשו לגמרי וסיכמו סופית את ההרפתקה, הם החליטו ללכת על זה בכל זאת, עם מה שיש. "זאת היתה ממש החלטה של רגע", מסביר גואטה. "דיברנו בינינו ואמרנו שנצא לדרך ככה. זה היה ממש בדקה התשעים".

אנשי "25 ים-תיכוני" מדברים על ערוץ רזה עם תיאבון גדול. הערוץ ייקלט בשלב הראשון רק בשידורי "יס", עם כוונה לשלבו בעתיד גם ב"הוט". יש בזה לא מעט סימבוליות: הערוץ הים-תיכוני הראשון, "בריזה", שודר גם הוא ב"יס", אך נפח את נשמתו לאחר כשלוש שנים. אבל בעוד "בריזה" השיק לוח שידורים פומפוזי עם כוכבים בסדר גודל של אלי יצפאן, מירי בוהדנה ואילנית לוי, הערוץ הים-תיכוני החדש הולך על מתכונת צנועה בהרבה: בינתיים יהיו בו שידורים מחו"ל, קליפים במינימום השקעה, טלנובלה יומית מטורקיה ואפילו תוכנית של ריקודי בטן. הגישה הזאת מזכירה הפקות של זמר מתחיל, שיש לו אמרגן עצמאי. הגדילה, אומרים בערוץ, תהיה טבעית; גם ערוץ 2, בזמנו, התחיל עם שידורי ניסיון.

את מקומו של גיל ריבה כעורך הערוץ תפסו יובל ניסני ורובי בן שמעון. השניים, מפיקים ותיקים בתעשייה, יהיו הזרוע המבצעת של יואב גרוס ובני מנשה מ"ניהול פלוס", המחזיקים ברוב שיעורי הבעלות על הערוץ, יחד עם אבי גואטה. לניסני ולבן שמעון יהיו גם אחוזים מרווחי הערוץ.

ניסני, שהיה בעבר מפיקו ומנהלו האישי של ליאור נרקיס, מרגיש בטוח לגבי הערוץ החדש. "זה חלום שלנו שהתחיל לפני ארבע שנים ואנחנו מאושרים שזה עולה. לא רצינו לוותר על זה".

יש מקום לעוד ערוץ ים-תיכוני בממיר? גם ערוץ 24 לא זוכה לשיעורי צפייה מרקיעי שחקים.

"אני חושב שיש מקום. לפי סקרים שעשינו, המצב שלנו דווקא טוב. כמעט מאה אלף צופים הביעו עניין לרכוש את הערוץ. המטרה שלנו היא שהוא יהיה חלק מחבילת הבסיס ב'יס' וב'הוט', וזה יקרה. אין לי ספק שהערוץ יצליח".

הערוץ ישדר שבעה ימים בשבוע, 24 שעות ביממה. בשבועיים הראשונים הוא יהיה פתוח חינם לכל לקוחות הלוויין, ולאחר מכן יעלה 9.90 שקלים בחודש. "רשת" פרסה למעשה את חסותה על הערוץ: היא תספק לו שירותים בתחומי ההפקה והעריכה ותמכור לו תכנים שבבעלותה. ל"רשת" שמורה גם אופציה עתידית להחזיק במניות הערוץ.

מאחורי הקלעים מדובר בעוד שלב בקרב שבין זכייניות ערוץ 2, "קשת" ו"רשת". גם אם לא יודו בכך באופן גלוי, הערוץ החדש מכוון לבשר החי של ערוץ "מוסיקה 24" - הרייטינג שגורף הערוץ בזכות המוסיקה הים-תיכונית המשודרת בו. גורם בכיר ב"25 ים-תיכוני" אומר כי "השאיפה היא להגיע למצב ששמונת האחוזים החלומיים שצופים ב'אייל גולן קורא לך' יצפו בערוץ 25. לשם אנחנו מכוונים. הקהל הזה הוא בדיוק הקהל שלנו. גם התוכנית של ירון אילן בערוץ 24, 'שישי שמח', היא לגמרי ברוח הערוץ שלנו. הוא הרי מארח זמרים, לאו דווקא כוכבים גדולים או כאלה מהשורה הראשונה. את הרוב המוחלט של הזמרים בתוכנית שלו מכיר רק הקהל של המוסיקה הים-תיכונית, זה שחי את הז'אנר. בתוכנית שלו כולם נדחסים סביב שולחן אחד, במכה אחת. אצלנו כל אחד יקבל את ההתייחסות הראויה".

נגד ירון אילן הוגשה בזמנו תביעת ענק על סך 4 מיליון שקלים, על ידי יובל ניסני ורובי בן שמעון. בכתב התביעה, שהוגש גם נגד ערוץ "מוסיקה 24" והמנכ"ל באותם ימים, צביקה ליבליך, נטען שאילן חתם על חוזה טאלנט ב"קשת" והחל להגיש תוכניות ב"מוסיקה 24", למרות שלטענת ניסני ובן שמעון, היה חתום על חוזה ייצוג בלעדי בחברה שלהם. במהלך המשפט הוטחו בין הצדדים האשמות חריפות, שגלשו לפסים אישיים.

המשפט עדיין מתנהל. ביום שני האחרון נפגשו הצדדים בבית המשפט, ואל דוכן העדים עלו ירון אילן וצביקה ליבליך. ההכרעה תינתן בקרוב. "המהלך הזה פגע בנו מאוד בכל מה שקשור להכנות להקמת הערוץ", אומר רובי בן שמעון. "ירון אילן היה מן הסתם גולת הכותרת בתוכניות שלנו".

בשידורי "קשת" סירבו להגיב על הדברים.

ירון אילן הגיב בכתב התביעה: "מדובר בטענה מופרכת, מעולם לא נחתם חוזה בינינו. החוזה היחיד שיש לי הוא מול "מוסיקה 24" ו"רדיו ירושלים".

"הכיוון שלנו שונה לגמרי"

"קשת" לא הקלה את עליית הערוץ. הזכיינית, שמחזיקה בבעלותה את ערוץ 24, טענה כי ערוץ "25 ים-תיכוני" פוגע בזיכיון שניתן לה לשדר מוסיקה. ניצן חן, שהיה יו"ר מועצת הכבלים והלוויין, לא קיבל את הטענה וכתב בזמנו בהחלטתו: "אין מקום להשוות בין הערוצים. ערוץ 24 הוא ערוץ ייעודי שקיבל מהמדינה היתר לשדר פרסומות, ובשל כך הוא אמור לקדם מגוון סגנונות מוסיקליים, לרבות מוסיקת פופ ישראלית וים-תיכונית. הערוץ הים-תיכוני הגיש מפרט שלפיו יציע תכנים מגוונים הרבה יותר, לרבות תוכניות בידור, סרטים, תעודה ובין השאר גם מוסיקה, כשהאוריינטציה היא תרבות ופולקלור ים-תיכוני.

"הערוץ הים-תיכוני יוצע למנויים כערוץ בתשלום לאחר תקופה קצובה שבה יהיה פתוח, ובניגוד לערוץ 24, לא יוכל למכור פרסומות, אלא יצטרך להיות מספיק מוצלח ואטרקטיבי כדי לרכוש מנויים שיצדיקו את פעילותו. בדומה לכך, כללי המשחק היו ברורים מראש גם לערוץ 24, כשזכה במכרז לערוץ המוסיקה הייעודי, שתנאיו כללו מונופול בפרסום בכבלים ובלוויין מצד אחד - וחובות ברורים מצד שני. ככלל, אין זה תפקידו של הרגולטור למנוע תחרות ופלורליזם בשוק השידורים, אלא להפך, לקדם ולעודד גיוון של ערוצים בתחום התרבות והפנאי, וגם בתחום המוסיקה, לטובת צופי הטלוויזיה".

מפיקי "25 ים-תיכוני" לא מודים שהערוץ הוא מתחרה מובהק ל"מוסיקה 24". "אני מבטיח שכל מי שיראה את הערוץ יבין שאין תחרות בכלל מול 24", אומר ניסני. "הכיוון שלנו שונה לגמרי. אנחנו הולכים על הפוך. דברים שאחרים לא עושים. לדוגמה, נשדר את תוכנית האירוח 'איבו שואו', של מלך המוסיקה הטורקית איברהים טטליסס, וטלנובלה יומית מטורקיה בשם 'גומוש', הכי חזקה בעולם הערבי והטורקי. אנחנו עובדים על תוכנית של חדשות המוסיקה, שעדיין לא סגרנו מי יגיש אותה, וגם על תוכנית של מוסיקה דתית. מדי פעם נעשה תוכניות שיתבססו על עדות - פרסים, מרוקאים ועוד. הכל על הבסיס ועל הקשר הישיר למוסיקה הים-תיכונית".

בז'אנר כל כך כוחני זמרים ומפיקים חוששים להפוך לכלי משחק במאבק הטיטאנים. זמר ותיק ומוערך אומר: "כמו שיש תחרות בין השדרנים בתחנות הרדיו, אצל מי תהיה השמעת הבכורה של השיר, ככה זה יכול להיות גם בין הערוצים. אני אומר לך שכבר עכשיו יש דיבור על זה בין הזמרים, מי שייך לאיזו קבוצה. זמר שיופיע בערוץ הים-תיכוני החדש לוקח את הסיכון שייתפס כלוקח צד בקרב הזה".

בן שמעון ממהר להרגיע. "לא יהיו שום קרבות, בטח שלא מצידנו. אנחנו באים לפרגן ועושים את זה באהבה. אצלנו לא יהיו תנאים, שמי שמופיע בערוץ 24 לא יכול להופיע אצלנו. ממש לא".

לערוץ עדיין חסרות לא מעט עמדות למלא. לפני כשבוע וחצי הגיעו לאולם אירועים בראשון לציון עשרות זמרים, רובם ככולם אנונימיים, ליום צילום דחוס במיוחד. המטרה: צילום אינטנסיבי של כ-80 קליפים שישודרו בערוץ. כל הזמרים הצטלמו באותו מיקום, עם אותה תפאורה, וברוב המקרים, אפילו עם אותם הנגנים.

את המחליף לאליקו, שאמור היה להוביל את שידורי הערוץ, עדיין לא מצאו שם. החיפושים נערכים בעיקר בתחומי הז'אנר. בן שמעון: "אליקו הגיע אלינו עם דרישות של מה שהיה לפני שהחלטנו על הקו החדש. זה לא התאים לו, אבל יכול להיות שהוא כן יהיה אצלנו בסוף. אני עדיין מקווה שהוא יהיה חלק מהערוץ".

למה, לדעתך, הערוץ הזה יצליח במקום שבו "בריזה" נכשל-

"אני מאמין שכל מי שחי את המוסיקה הזאת, יודע מה הקהל שלו אוהב. בתחום הטלוויזיה אין אנשים כמונו. כל התוכניות שמכונות 'ים-תיכוניות' לא באמת ענו לדרישות. התחושה היתה שתמיד הביאו שף למסעדה הלא נכונה. אני זוכר את ערוץ 'בריזה', וכבר בחודש הראשון שראיתי אותו, הרגשתי שהוא לא מספק אותי כצופה. אני רוצה ערוץ שנכנס ממש לנבכי המוסיקה ומיועד לאנשים שבאמת אוהבים אותה. זה כמו מישהו שרוצה לאכול חומוס טוב ויודע שכדי להגיע אליו, אין לו בעיה להיכנס לתוך השוק, לסמטאות, עם כל הג'יפה, ולא אכפת לו איך זה נראה - העיקר הטעם עצמו".

"'בריזה' הקדים את זמנו", טוען ניסני. "הערוץ הזה נפתח כשלשידורי הלוויין של 'יס' היו מעט מאוד צופים, לא כמו היום, עם 600 אלף מנויים. אין מה להשוות. חוץ מזה, מבחינת התוכן, אנחנו נכוון הרבה יותר לעבר הבידור. פחות לחפור, ויותר מוסיקה, שהיא בעצם המסר".

ובכל זאת, קיבלתם לידיים שלכם תפקיד של עורכי ערוץ במקום גיל ריבה, שהוא אושיה טלוויזיונית. לכם אין ממש ניסיון בזה.

בן שמעון: "'ניהול פלוס' עם בני מנשה ויואב גרוס עוזרים לנו להבין טלוויזיה, ויש לנו גם את 'רשת', שנותנת את השירותים. מעבר לזה, אני חושב שאני מכיר את הקהל שלי. יש לי אליו קשר בלתי אמצעי. אני לא צריך ללמוד את האהבות שלו".

ההחלטה למנות אתכם לעורכי הערוץ נובעת משיקולים כלכליים?

בן שמעון: "לא, ממש לא. תוך כדי עבודה על הערוץ הבנו שיש לנו את התמונה שאנחנו רוצים לשדר, והחליטו שאנחנו נהיה אלה שנבנה את לוח השידורים, השיבוצים והתוכן. אם בעוד שלושה חודשים ירצו להחליף אותנו בעורכים אחרים, אין לי בעיה. זה בסדר גמור מבחינתי".

ניסני: "אסור גם לשכוח שיש לנו ניסיון לא מבוטל בטלוויזיה. זה לא שבאנו מכלום, או רק מניהול אמנים. ממש לא. אנחנו עושים הכל בערוץ. כמו שעשינו את התוכנית 'מנטה' במשך ארבע שנים, בערוץ 'מוסיקה 24' ובערוץ 10, ככה גם עכשיו. יש לנו היכרות עם קהל היעד, והתמונה די ברורה לנו, למרות שעדיין לא הכל סגור".

אתם כבר באוויר, ולא הכל סגור. אין לחץ-

ניסני: "אין לחץ בכלל, הכל בשליטה. קיימנו יום צילום עמוס ומטורף של כל הזמרים הקטנים, תותחי השטח, זמרים שהילדים חולים עליהם. כאלה שלא מקבלים זמן מסך או יחס בערוצים אחרים. נכון, זה הזוי, אבל המטרה היא להביא לערוץ את כל המוסיקה הים-תיכונית".

מה זאת מוסיקה ים-תיכונית, איך אתם מגדירים את זה מבחינה מוסיקלית? קובי אפללו ואהוד בנאי ישודרו-

ניסני: "כן, קובי אפללו ואהוד בנאי ישודרו. הקו הכללי יהיה ברור לחלוטין - ערוץ שמציג את המוסיקה הים-תיכונית, על כל גווניה. בניגוד לערוץ 24, אנחנו נשדר הרבה חומר מחו"ל, בעיקר מטורקיה ומיוון. הרבה הופעות חיות של זמרים גדולים, שהקהל בארץ מאוד אוהב. אין לי ספק בכלל שזה יצליח, וכל עכבה לטובה".

כמה הושקע בערוץ-

בן שמעון: "בין 5 ל-7 מיליון שקלים. סכומים לא מבוטלים, והיד עוד נטויה. יש לנו עוד הרבה מה לעשות. יש גם הפקות מקור, שתיכף ייכנסו לצילומים".

ניסני: "הכסף לא הלך על טאלנטים, אבל הוא כן יצא על דברים שהקהל שלנו אוהב. לדוגמה, הצילום של האירוע המשפחתי שעשה עופר לוי. הוא חגג את זבד הבת שלו, ואנחנו צילמנו את כל האירוע והוא ישודר בערוץ ככה, כמו שהוא".

מה זה נותן-

"יש לנו חשיבה הפוכה. במקום לרדוף עם כולם אחרי אותו מקום - ללכת דווקא לאיפה שכולם מפספסים. הרי האירוע של עופר לוי הוא הפקה של ממש. תזמורת ענקית על הבמה, אירוח של אמנים, ובסוף הלילה מוסיקה ערבית. זה הדבר האמיתי, ואת זה נשדר".

גם ב"בריזה" שידרו מוסיקה ערבית וסרטים מצריים, זה לא עזר להם במיוחד.

בן שמעון: "ההבדל הוא שאצלנו הכל יהיה מעודכן. נשדר את הדברים החמים והחדשים, שעדיין יש בהם טעם וניחוח נוסטלגיים. אם תרצה, אפשר לקרוא לזה הגירסה הטלוויזיונית של 'הפרויקט של רביבו'. הרי הם חבר'ה צעירים ששרים מוסיקה ישנה. זה בדיוק אנחנו. לא נשדר סרטים בשחור-לבן או הופעות של פריד אל-אטרש, נשדר דברים עכשוויים. ננסי אג'רם, לדוגמה, שהיא כוכבת ענקית היום בעולם הערבי. יש לה פופולריות עצומה והקהל בארץ מאוד אוהב את המוסיקה שלה, אבל היא לא זוכה לחשיפה בישראל. כל זה תוצאה של התעלמות מקהל גדול.

"לי תמיד כאב שהמוסיקה הים-תיכונית הוגדרה בתקשורת בצבע אחד, ויש כל כך הרבה הבדלים וגוונים. זה כמו להגיד שיש רק כדורגל ברזילאי ולהתעלם משאר העולם. הרווח יהיה כולו שלנו, כי הקהל הגדול הזה יצפה בערוץ '25 ים-תיכוני'".

ביום שלישי השבוע, ב-8 בבוקר, נפתחו שידורי "25 ים-תיכוני". הקליפ שפתח את השידורים היה "אם אשכחך ירושלים" של בן סנוף. "כששודר השיר הראשון, בירכתי שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה", אומר ניסני. "ממש היו לי דמעות בעיניים, על כל מה שעברנו בדרך לחלום הזה".

hagi850@gmail.com

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו