מדי שנה מגיעים עשרות אלפי מטיילים לחרמון. הם נהנים בשלג, זורקים כדורים אחד על גבי השני, ויורדים במדרון במגלשי סקי. לאחר מכן הם עולים ברכבל בחזרה למפלס העליון. הם לא מודעים לאנדרטה שניצבת בחדר בסמוך ולסיפור מאחוריה – הטרגדיה הנשכחת של הר החרמון.
"קצת חורה לי שאני קוראת כתבות על החרמון ואף אחד לא מזכיר שהיה שם חייל שנהרג", מספרת בכאב עליזה לב. בעקבות הכתבה ב"ישראל היום" על ביקור במוצב שלגים, בפסגה הגבוהה ביותר של הר החרמון, היא פנתה אלינו וסיפרה את סיפורו של ישראל לב, בעלה, שנהרג בנסיבות טרגיות בעת בניית הרכבל הקודם, שהוחלף בחדש לפני מספר חודשים. באופן מצמרר למדי, פרסום הכתבה ב"ישראל היום" התרחשה ימים ספורים בלבד לפני האזכרה שלו בבית העלמין הר הרצל בירושלים.
ישראל לב נולד ב-1950 בירושלים לזוג ניצולי שואה. לאחר לימודי מחסנאות טכנית בבית הספר הטכני בחיפה הוא התגייס לצה"ל, הוצב בחיל ההנדסה ועסק בבניית גשרים ופירוק מוקשים. באותו הזמן גם הכיר את עליזה, ושלוש שנים מאוחר יותר נשא אותה לאישה. לשניים נולדו שני בנים – יניב ואתי.
אחרי ששוחרר מצה"ל הוא למד מכניקה עדינה וכרסום, ועבד במשך תקופה קצרה בתע"ש. זמן קצר מאוחר יותר החליט לעבוד בבנקאות והתקבל לעבודה בבנק לאומי. לאחר שירות מילואים פעיל במלחמת יום הכיפורים עבר לעבוד בבנק ישראל, במחלקת הארכיב. ישראל עלה בסולם הדרגות והתפקידים ונתמנה סגן מנהל מחלקת המיון. בשנת 1979 הוכתר בעובד מצטיין של הבנק.
בחורף 1984 יצא למילואים בחרמון, ואז גם התרחשה הטרגדיה. "הייתי בהיריון עם הבן הקטן שלנו", נזכרת עליזה. היה זה הראשון בפברואר ותנאי מזג האוויר היו קשים. "אני זוכרת שזה היה לילה מאוד גשום".
באותו הזמן בנתה חברה אוסטרית את הרכבל, בין היתר לצרכים צבאיים, וישראל יחד עם חיילים נוספים סייעו בבנייתו. "הם עמדו באיזה חדר והיו צריכים להחזיק את הכבל, שלא יצא מהמסילה". אך משהו התרחש, והכבל השתחרר. "זה התפרק משהו כמו 1,800 ממנו, והכבל הכה בו. כנראה שהוא פגע בו בדיוק בלב, והרג אותו במקום". עליזה, בחודש השישי להריונה, הייתה בביתם בשכונת רמות בירושלים, כשקיבלה את ההודעה. לאחר מותו נולד הבן, שנקרא חן-ישראל, על שמו של אביו שנהרג.
.jpg)
שנה ועשרה ימים לאחר מותו של ישראל חוותה המשפחה טרגדיה נוספת. "אח של ישראל, משה, התחתן. אימא שלהם יצאה מהחתונה ואמרה 'עכשיו אני יכולה למות'. ביום לאחר מכן היא מתה", מספרת עליזה.